אלצהיימר – שאלות ותשובות

שאלות המאמר:

1. מהי מחלת האלצהיימר?
   
2. אלצהיימר ודמנציה זה לא אותו דבר?
3. מהם סימני האזהרה לאלצהיימר?
4. מהם שלבי ההתפתחות של אלצהיימר?
5. באיזה גיל בדרך כלל מתחיל האלצהיימר?
6. מדוע אנשים עם אלצהיימר מפתחים הפרעות אכילה?
7. איזה זכויות יש לחולה אלצהיימר?
8. איזה זכויות יש לניצולי שואה חולי אלצהיימר?

מהי מחלת האלצהיימר?

מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית (מתפתחת) של המוח, שמהווה את הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה (60% ממקרי הדמנציה).

אלצהיימר ודמנציה זה לא אותו דבר?

לא. דמנציה (שיטיון בעברית) היא אוסף של תסמינים אשר מעידים על פגיעה בתפקודי המוח (יכולת שיפוט, זיכרון, שפה, התמצאות בזמן ובמקום). הדמנציה נגרמת על ידי מחלות שונות, בהן גם אלצהיימר.

מהם סימני האזהרה לאלצהיימר?

1. אובדן זיכרון – החולה זוכר אירועים מהעבר אך סובל מבעיות בזיכרון לטווח הקצר שמחמירות עם הזמן.
2. בעיות חשיבה – חולה אלצהיימר יתקשה בביצוע חישובים פשוטים ומטלות כניהול חשבונות בנק.
3. בעיות שפה – חולה אלצהיימר שוכח מילים פשוטות ומשלב מילים לא רלבנטיות במשפטים (מה שגם גורם לעתים לדיבור לא מובן).
4. קושי בהתמצאות בזמן ובמקום – חולה אלצהיימר עלול ללכת לאיבוד גם בסביבתו הקרובה והמוכרת ו/או לשכוח לאן היה בכוונתו ללכת ולשם מה.
5. שיפוט לקוי – החולה עלול לחשוף עצמו למצבים מסוכנים בכביש, להתלבש בצורה מוזרה וכדומה.
6. קושי בביצוע מטלות בסיסיות – כתוצאה מבעיות הזיכרון עלול החולה להתקשות בביצוע מטלות יום-יומיות, לדוגמה – עלול להשאיר סיר הגז.
7. שינויים במצב הרוח/ בהתנהגות – החולה עובר ממצב רוח אחד לשני בתוך זמן קצר ובלי סיבה נראית עין.
8. הנחת דברים שלא במקום – חולה אלצהיימר יניח דברים שלא במקומם, לדוגמה – מגהץ במקרר, אוכל במכונת הכביסה.
9. שינויי אישיות – חולה אלצהיימר עלול להפוך, ללא סיבה נראית לעין, לחשדן, חרד, ממורמר.
10. אובדן יוזמה – חולי אלצהיימר מגלים פאסיביות ואדישות למתרחש סביבם ולא פועלים ללא דרבון מהסביבה.

הערה: סימני האזהרה יכולים להתאים גם למחלות נוספות שגורמות לדמנציה.

מהם שלבי ההתפתחות של אלצהיימר?

התפתחות האלצהיימר משתנה בין אדם לאדם, אך החוקרים נוהגים לחלק אותה לשבעה שלבים (השלבים משתנים מאדם לאדם ולא חייבים להופיע אצל כל חולה).

1. שלב ראשון: תפקוד רגיל – החולה לא מראה בעיות בתפקוד, לא מופיעים אצלו בעיות זיכרון או תסמינים אחרים.
2. שלב שני: ירידה קלה ביותר בתפקוד/ ביכולת הקוגניטיבית – החולה עשוי לחוש בבעיות קלות בזיכרון (שיכחה של שמות ו/או של מילים מוכרות, איבוד חפצים) אך, בבדיקה רפואית הבעיות לא ישתקפו וגם בני משפחה/ חברים/ עמיתים לעבודה לא יבחינו בבעיות.
3. שלב שלישי: בני המשפחה והחברים מתחילים להבחין בבעיות הזיכרון – חולים בשלב זה מתחילים להתקשות בתחומים שונים (מציאת מילים, ארגון ותכנון, זכירת שמות חדשים, קושי במפגשים חברתיים, איבוד חפצים) ובני המשפחה והחברים מתחילים להבחין בבעיות הזיכרון. בתשאול רפואי מפורט או בבדיקות זיכרון קליניות ניתן להבחין בבעיות.
4. שלב רביעי: תסמינים ברורים (שלב מוקדם/ קל של אלצהיימר) – חולים בשלב זה מראים סימנים ברורים שניתן לזהות בתשאול רפואי יסודי. בין הסימנים: פגיעה ביכולת הביצוע של פעולות חשבון, ירידה בזיכרון המתייחס לעבר האישי, ירידה ביכולת הארגון והתכנון, ירידה ברמת הידע לגבי אירועים שאירעו בטווח הקצר.
5. שלב חמישי: ירידה חדה בתפקוד (שלב בינוני של אלצהיימר) – החולה סובל מבעיות זיכרון קשות וירידה בתפקוד הקוגניטיבי ונזקק לסיוע בחלק מפעולות השגרה. עם זאת החולה עדיין מזהה את בני משפחתו, מסוגל להתרחץ לבד, וזוכר פרטים מעברו (בעיקר מתקופות הילדות והנעורים).
6. שלב שישי: ירידה חמורה בתפקוד וביכולת הקוגניטיבית – בשלב זה חלה החמרה בבעיות הזיכרון וחלים שינויים באישיות שמגבירים את הצורך בהשגחה מתמדת ובטיפול מקצועי. החולים בשלב זה לא מודעים לאירועים שקרו בתקופה האחרונה ולסביבתם; שוכחים פרטים רבים מעברם (עדיין זוכרים לרוב את שמם); מתקשים לזהות אנשים, מלבד בני משפחה וחברים קרובים; זקוקים לסיוע בהתלבשות ובפעולות מסוימות בשירותים; סובלים מאובדן שליטה בסוגרים; סובלים משיבוש בשעות הערות והשינה; מגלים שינויים באישיות (חשדנות, הזיות, התנהגות כפייתית); נוהגים לשוטט וללכת לאיבוד.
7. שלב שביעי: השלב האחרון במחלת אלצהיימר (ירידה קוגניטיבית חמורה) – בשלב האחרון של המחלה מאבד החולה את היכולת לתקשר, להגיב לסביבה ולבסוף גם את יכולות התנועה והבליעה.

באיזה גיל בדרך כלל מתחיל האלצהיימר?

עיקר חולי האלצהיימר הם מעל לגיל 65 כאשר רק אחוזים נמוכים (10%-5%) יראו תסמינים של המחלה בגילאי 50-40. ההתפתחות של המחלה היא לאורך שנים ועם טיפול ואבחון מוקדם ניתן להאט את התפתחותה.

מדוע אנשים עם אלצהיימר מפתחים הפרעות אכילה?

ככל שמחלת האלצהיימר מתקדמת כך משתנים הרגלי האכילה של החולה. כבר בשלביה הראשונים של המחלה, עם התחלת הירידה הקוגניטיבית, עלול כושר השיפוט של החולים באשר לצריכת מזון להיפגע והם עלולים לשכוח לרכוש מוצרי מזון, להתקשות לבשל אותם, לשכוח זמני ארוחות. בשלבים המתקדמים יותר של המחלה יכולים החולים להתקשות בלעיסה ובבליעה של המזון, מה שעלול להעמיד אותם בסכנת חנק או לגרום לדלקת ריאות.

איזה זכויות יש לחולה אלצהיימר?

• עזרה בטיפול בחולה בבית: כאשר מחלת האלצהיימר מחריפה החולה נזקק להשגחה והמשפחה פעמים רבות זקוקה לסיוע בהשגחה. כאשר החולה הוא בגיל פרישה ניתן להיעזר בחוק ביטוח סיעודי של הביטוח הלאומי. במסגרת החוק ניתן לקבל מטפלת מקומית עפ"י השעות שהוקצבו לחולה או להסתייע במרכז יום. אפשרות נוספת היא העסקת עובד זר (קביעת הזכאות נעשית על ידי הביטוח הלאומי בהתאם להערכה של מעריך מטעם הביטוח הלאומי). מקבלי קצבת סיעוד עשויים להיות זכאים גם להנחה בחשבונות החשמל, בחשבונות המים ובחשבונות הארנונה.
• גמלת נכות וקצבת שירותים מיוחדים – כאשר חולה הדמנציה צעיר מגיל הפרישה.
• מרכזי יום – השירותים והפעילויות של מרכזי היום מיועדת לזקנים תשושי נפש במטרה לשפר את איכות חייהם ולהקל על בני משפחתם. המרכזים משמשים כמסגרות חברתיות עם דגש בריאותי וטיפולי ופועלים באמצעות עמותות מקומיות למען הזקן ובפיקוח משרד הרווחה. השירותים במרכזי היום כוללים: שירותים אישיים (הסעה, ארוחות בוקר וצוהריים, ובחלק מהמרכזים גם רחצה, תספורת, שירות כביסה); שירותים מקצועיים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, בדיקת אחות, עו"ס, ייעוץ גריאטרי); שירותים חברתיים (חוגים, הרצאות, טיולים, מסיבות וכד').
• סיוע במימון אשפוז סיעודי – בשלבים מתקדמים של המחלה ייתכן שהפתרון הוא אשפוז של בן המשפחה החולה במוסד מתאים. מאחר ועלות האשפוז כרוכה בהוצאה גבוהה זכאי כל תושב לפנות ללשכת הבריאות ולבקש סיוע במימון. הסיוע יינתן במידה והחולה יוגדר כתשוש נפשי או סיעודי ולאחר בדיקת ההכנסות של החולה ובני משפחתו.
• שיקום – תהליך השיקום נועד כדי להחזיר מטופל לאחר מחלה או פגיעה לתפקוד מרבי בסביבתו הטבעית. חוזר מנכ"ל שהוציא משרד הבריאות בינואר 2009 קובע לגבי אנשים עם דמנציה שזקוקים לשיקום כי מגבלות קודמות בתפקוד הקוגניטיבי לא מהוות סיבה לשלילת השיקום ובתנאי שהרופא מעריך כי ניתן לשפר את תפקודו של המטופל בצורה משמעותית. על פי החוזר, יש להעניק טיפול שיקומי גם במקרים של ירידה קוגניטיבית ובתנאי שהמטופל מסוגל לשתף פעולה ברמה שתאפשר את תפקודו הקוגניטיבי ושיקום הניידות שלו.

איזה זכויות יש לניצולי שואה חולי אלצהיימר?

• תשע שעות סיעוד בשבוע.
• סיעוד קצר מועד – 50 שעות סיעוד חודשיים לאחר שחרור מבית חולים.

חשוב! הזכויות אינן ספציפיות לניצולי שואה שחולים באלצהיימר אלא מתייחסות לכלל ציבור ניצולי השואה.

• עבור ניצולי שואה חולי אלצהיימר אשר מוכרים במעגל הראשון, קיימת תוספת תשלום עבור מטפל או מוסד (התעריפים נכונים למרץ 2021): סיוע בהשתתפות במימון אשפוז במוסד סיעודי בסכום של 1400 ש"ח; סיוע בהשתתפות במימון החזקת עובד זר בסכום של 1000 ש"ח בחודש; סיוע במימון החזקת עובד ישראלי במסגרת מימוש שעות סיעוד מביטוח לאומי בסכום של 740 ש"ח בחודש; סיוע בהשתתפות שהייה בדיור מוגן/ מחלקה לתשושים בסכום של 740 ש"ח לחודש; השתתפות במימון מוצרי ספיגה בסך 180 ש"ח בחודש.

 המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או משפטית ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי.

(תמונה להמחשה unsplash)