פגיעות ראש קלות: אבחון ודרכי טיפול

פגיעה מוחית קלה מתרחשת לאחר מכה ישירה לראש ו/ או לגוף שגרמה לטלטול ו/ או להדף של הגולגולת והמוח בתוכה. ניתן לראות פגיעות כאלה במקרים של נפילה מגובה, חבלות ספורט, תאונות דרכים קלות (צליפת שוט) ולאחר תקריות אלימות (שכוללות ניעור, חבטה של הראש במשטח נוקשה או הפלה לרצפה).

המנגנון של פגיעת ראש קלה הוא מנגנון של תאוצה לגוף כשהראש נהדף, בד"כ קדימה-אחורה. המוח יושב בנוזל שיושב בגולגולת. כשיש תאוצה עם הדף המוח מטלטל בנוזל ומקבל מכות מהגולגולת. המכות גורמות לחוסר איזון, משנות את הסביבה הכימית והחשמלית של המוח (לפעמים פוגעות ברמה התאית), ומשם נוצר הנזק.

סימפטומים של חבלת ראש קלה

חבלת ראש קלה כוללת את אחד או יותר מהסימפטומים הבאים:

• בלבול או התמצאות לקויה.
• אובדן הכרה (עד 30 דקות מהחבלה).
• הפרעות זיכרון (עד 24 שעות מהחבלה).
• סימנים נוירולוגים שחולפים תוך 24 שעות מהחבלה – כאבי ראש, סחרחורות, פרכוס, סימני צד (חולשה של אחד הצדדים), פרכוס.

ברוב המקרים כל הסימפטומים יחלפו תוך שעות עד ימים.

ההשפעות של פגיעת ראש קלה

ההשפעות האפשריות של פגיעת ראש קלה הן:

• תלונות גופניות: רגישות יתר לגירוי (אור, קול), סחרחורת, בעיות שיווי משקל, עייפות והיעדר אנרגיה, כאבי ראש או כאבים מפושטים, בחילות או הקאות (בצמוד לפגיעה), הפרעות ראייה.
• בעיות חשיבה וזיכרון: קשיי קשב וריכוז, תחושת אטיות וערפול מוחי, קושי בשליפת מלים, הפרעות זיכרון לטווח קצר, הפרעות זיכרון לטווח ארוך.
• תלונות רגשיות: חרדה או חוסר שקט, עצבנות, רגישות יתר, עצבות.
• שינוי בדפוסי השינה: יותר שינה מהרגיל, פחות שינה מהרגיל, קושי להירדם, יקיצות מרובות, סיוטים, פלאשבקים (שקשורים לרוב לפגיעה).

עוד מאפיין של חבלת ראש קלה, מעבר לעובדה שיש סוגים רבים של תלונות לא ספציפיות, הוא שגם כאשר מגיעים למיון, מיד לאחר הפגיעה או כמה ימים אחרי, ההדמיה המוחית בד"כ תקינה (יש מקרים בדרגה החמורה יותר של פגיעות ראש קלות, בהם תהיה עדות לדימום מפושט קל מאוד בשוליים של רקמת המוח).

ההמלצות לאחר פגיעת ראש קלה הן להפחית פעילות בימים הראשונים (עד 48 שעות), ואם יש סימן נוירולוגי או משהו מדאיג או מטריד לחזור לבירור משמעותי יותר ברמת הקהילה או במיון. אם לא מתעורר שום דבר מדאיג ניתן לחזור לפעילות מדורגת אחרי 48 שעות.

חשוב לזכור שחבלת ראש חוזרת בטווח הקרוב מאוד מסוכנת ויכולה להחמיר או להנציח את התלונות.

תסמונת לאחר זעזוע מוח

כאשר התלונות נמשכות 6-4 שבועות או יותר, הקושי עלול להפוך לקליני (post CONCUSSIOM SYNDROM –  תסמונת לאחר זעזוע מוח) וההתמודדות צריכה להיות יותר רב מערכתית. נזק יכול להישאר גם שנים לאחר חבלת ראש קלה.

בגלל מודעות לקויה לנושא ברמת הצוותים הרפואיים והאוכלוסייה נוצר מעגל אליו נקלעים אנשים עם פגיעות ראש קלות. הם עוברים חבלה קלה, חוזרים לענייניהם אבל מרגישים שמשהו לא בסדר, משהו מציק להם. הם מתחילים לנדוד בין רופאים ובדיקות ובין מגוון גורמים טיפוליים.

אוכלוסיות בסיכון להימשכות התלונות

ישנם אנשים שנמצאים בסיכון להימשכות התלונות לתקופה ארוכה יותר, בהם:

• אנשים עם סחרחורות/ ורטיגו.
• אנשים עם ממצאים בהדמיה מוחית (ממצא שלא מחייב אשפוז או ניתוח אך עם דימום קטן).
• אנשים שסבלו מבלבול ממושך יותר או מאיבוד הכרה עד חצי שעה אחרי הפגיעה.
• נשים.
• אנשים עם היסטוריה של פגיעות ראש. פגיעות ראש קלות חוזרות הן גורם סיכון למחלה דמוית דמנציה שמתחילה בגיל צעיר. חשוב שמי שמתוקף עיסוקם או תחביביהם 'חוטפים' חבלות ראש קלות יהיו במעקב קבוע של רופאים שמתעסקים בתחום (רופאי שיקום, רופאי ספורט, נוירולוגים) כדי למנן נכון חזרה לפעילות עם סיכון של פגיעת ראש חוזרת ומניעת מצב כרוני.
• אנשים עם רקע של פוסט טראומה (PTSD) או הפרעת חרדה.
• אנשים עם הפרעות שינה.

אבחון וטיפול בפגיעות ראש קלות

הטיפול בפגיעת ראש קלה מתחיל בהכרת ההשפעות האפשריות לטווח ארוך של הפגיעה ובחינוך של הצוות הרפואי, של צוותי ספורט ושל הציבור למניעת התדרדרות ואיתור מקרים בזמן.

• אבחון: חשיבות רבה קיימת לאבחון נכון ורצוי זריז, שכולל: שלילה של ממצאים נוירולוגים או מוחיים אחרים, אבחון תפקוד וסטיבולרי (שיווי משקל), הערכת תפקודי ראייה, הערכה קוגניטיבית, הערכה תפקודית.

האבחון מתבצע אצל רופא המשפחה, רופאי שיקום בקהילה שמתמחים בפגיעות ראש (נוירולוגים, רופאי ספורט), פסיכולוגיים שיקומיים (הערכה נוירו-קוגניטיבית), נוירולוגים, ופסיכיאטריים.

• טיפול: הטיפול מותאם אישית וכולל איזון כאב, איזון הפרעות שינה, טיפול קוגניטיבי (לפי הצורך) וטיפול רגשי (לפי הצורך).

מסגרות טיפול: הטיפול מתבצע בקהילה דרך קופ"ח, במסגרות של אשפוז יום שיקומי (כאשר המצב הופך לכרוני) ובמצבים חריגים באשפוז שיקומי מלא. במצבים בהם עיקר התסמינים הם נפשיים הטיפול יהיה טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי מותאם אישית.

אבחון וטיפול במקרים של פגיעה במערכת הווסטיבולרית (שיווי משקל)

ככל שיש יותר תלונות של סחרחורות, חוסר שיווי משקל, בחילות והקאות גוברת הסכנה שהמצב יהפוך לכרוני. חשוב לדעת שיש דרך פשוטה להתערב בתחילת התהליך ולשנות את מערך המחלה.

חלקים ממערכת איזון שיווי המשקל שוכנים במבנים של האוזן התיכונה והפנימית ומחוברים לגזע המוח ולמוח עצמו. קריסטלים באוזן מרגישים לאן אנחנו מזיזים את הראש ויוצרים תיאום במרחב בין מנח הראש למנח העיניים. בחבלת ראש קלה יכולים הקריסטלים לזוז, מה שפוגע במערכת הכיול שעוזרת לנו להבין איפה אנחנו נמצאים במרחב. הפגיעה עלולה להשפיע על היכולת שלנו להרגיש שאנחנו רואים יציב (תחושה של ראייה כפולה או של חדר זז כשמזיזים את הראש); על שיווי המשקל והיכולת לעשות צעדים בטוחים ומבוקרים ולשנות קצב הליכה; על ההבנה איפה אנחנו נמצאים במרחב; ועל מערכת העצבים האוטונומית שאחראית על ויסות לחץ דם וקצב לב.

מי שסובלים מתזוזה בקריסטלים/ פגיעה במערכת הווסטיבולרית (שיווי משקל) עשויים לחוות חרדה פיזיולוגית וסכנה לנפילות.

אם מזהים את הסימפטומים בהצלחה ניתן להתערב בפרוצדורות פשוטות של אבחון על ידי רופאי שיקום, רופאי א.א.ג, רופאי ספורט ופיזיותרפיסטים שעוסקים בתחום, ושל שיקום פיזיותרפי ממוקד למערכת הוויסטיבולרית.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

(תמונה להמחשה unsplash)