תרומות. 
"הייתה בו תובענות רגשית שלא הכרתי בתור בת זוגו. הוא היה מוצף רגשות בעלי עוצמה שלא ידע להכיל. באובססיה גדולה היה מספר לי כל הזמן קרעי סיפורים על דברים שקרו לו, ובד"כ היה נשנק מדמעות ומפסיק באמצע….התובענות הזו הפחידה אותי מאוד והייתה לי תחושה שאני חייבת להגן על עצמי מפניה, פן תשאב את כולי אל תוכה… אבל אני הייתי שם לבדי ולא יכולתי לשאת על גבי את כל העולם" (מתוך: אדם הולך הביתה מאת יורם עשת-אלקלעי, עמודים 276-275).
לשיקום מגיעים אנשים שעברו פגיעות שונות ובפניהם דרך ארוכה בה יידרשו להסתגל לשינויים בהיקפים שונים, לסגל פיצויים לתפקודים שנפגעו, ללמוד מחדש תבניות פעולה שדעכו או נשכחו ולהתמודד עם ההשלכות הרגשיות של הפגיעות, האירועים בהם נפגעו והאובדנים הרבים שיפגשו. אדם שנפגע הוא חלק ממערכת שלמה שמושפעת באופן ישיר ועקיף, ובמוקדה בני המשפחה והגורמים המטפלים באדם.
תפקידן של האונות הקדמיות
מבין הפגיעות שאנו פוגשים במסגרת השיקום, ההשפעות של פגיעות ראש קדמיות על בני המשפחה של המטופלים הן נרחבות ובולטות במיוחד. פגיעות ראש קדמיות נגרמות מחבלה או פגיעה באונות המצחיות (הקדמיות), המהוות כשליש מנפח המוח. האונות הקדמיות הן האחרונות להגיע לבשלות במוח האדם, והן קשורות לפעולות והתנהגויות המייחדות את האדם מיתר האורגניזמים, בהן ניתוח ואינטגרציה של מידע, ויסות נטיות התנהגות, הנעה ויזימה של פעולות ועוד. בעבר היה נהוג להתייחס לאונות הקדמיות כ"אחראיות על האישיות" של האדם, ולמעשה אף על מידת האנושיות שלו. היום, עם התקדמות המחקר והאמצעים הטכנולוגיים, כבר מבינים שמוח האדם מקושר ומחווט ושלאחר פגיעה קשרים חדשים מוצאים דרכם על-מנת לפצות על תפקודים קריטיים להישרדות האדם.
אם כך, אפיון אזורים מסוימים כ"אחראים" על פעילויות מסוימות מהווה צמצום של מורכבות הפעילות המסועפת של המכונה המרשימה שנמצאת שם מתחת לפדחת. ובכל זאת, מקרים קיצוניים שתועדו בהיסטוריה, כמו גם מחקרים מתקדמים שנעשים בימינו, מראים את התפקיד המשמעותי של האונות הקדמיות בתפקודים גבוהים, באמצעותן האדם מנהל את עצמו ומעבד את סביבתו, פותר בעיות, ממציא, יוצר ועוד.
השפעת פגיעות ראש קדמיות על בני המשפחה
אחד המקרים המפורסמים והחשובים במשמעותן להבנת תפקיד האונות הקדמיות הוא מקרה שאירע בארה"ב בשנת 1848. בחור צעיר בשם פיניאס גייג' היה מנהל העבודה והמהנדס המוכשר בצוות שסלל פסי רכבת. כשהצוות שלו ניפץ סלעים על מנת לפלס מעבר למסילה, מוט ברזל הועף בחוזקה ופילח את מוחו של גייג', מארובת העין, דרך האונות הקדמיות. גייג', שלא איבד הכרה, הגיע בכוחות עצמו לרופאים שבדקו אותו והבחינו שהיכולות החושיות והאינטלקטואליות שלו שמורות. גייג' עצמו דיווח שהוא מרגיש טוב וחזר הביתה למשפחתו. בני המשפחה פנו לאחר זמן מה לרופאים והתלוננו שגייג' הפך לאדם אימפולסיבי, גס רוח ואדיש. הם היו חסרי אונים נוכח השינוי החד באישיותו של אהובם, ודיווחו על מצוקה כלכלית בשל הוצאות כלכליות מוגזמות של גייג', שלא הצליח להשתלב חזרה בעבודה, קושי לבלות בחברתו ותחושה שהם למעשה חיים עם אדם זר. סיפור הפגיעה של גייג' מדגים את המצוקה המשפחתית-מערכתית שהיא לעתים דרמטית יותר מאשר של המטופלים עצמם. מצוקה זו תלויה בגורמים כמו מידת שיתוף הפעולה של המטופל עם תהליך השיקום, טיב הקשר לפני הפגיעה, מידת התלות של המטופל בבני המשפחה וכו'.
מידע בנושא הוא כלי ראשון בהתמודדות של בני המשפחה עם פגיעת ראש של יקיריהם. חשוב לבקש מהמטפלים במסגרות השיקום הדרכה פסיכו-חינוכית על מנת להבין את היקף הפגיעה והשלכותיה. ניתן לבקש הפניה לאבחון נוירו-פסיכולוגי שמאגד ומעבד את התמונה הקוגניטיבית והרגשית אחרי הפגיעה, וכן מפרט המלצות לטיפולי המשך. כמו כן, מומלץ לשקול פנייה לטיפול משפחתי או ליווי תמיכתי לבני המשפחה שחווים מצוקה, וכמובן לדרוש הכרה מגורמים ביטוחיים על מנת להקל את הדרישה הכלכלית הנלווית.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
(תמונה להמחשה unsplash)
