תפיסת הגיל והקשר לבריאות ולתוחלת החיים

האם שאלתם את עצמכם למה אנשים מזדקנים שונה? למה בגיל 70 יש אנשים שרצים מרתונים ויש כאלו שמרותקים למיטה? התשובה קשורה, בין היתר, להתייחסות שלנו לזיקנה.

מחקרים בתחום ההזדקנות מראים שעמדות קשורות גיל ותפיסה סובייקטיבית של הגיל (בני כמה אנחנו מרגישים) קשורות גם לבריאות שלנו בזיקנה וגם לתוחלת החיים.

ההתייחסות שלנו להזדקנות מושפעת מאמונות משותפות של החברה בה אנחנו גדלים ומהחוויה האישית שלנו. במידה והחברה מתייחסת לזיקנה במושגים השליליים של "אובדן וירידה", אנחנו מאמצים את הגישה והיא משפיעה בצורה שלילית גם על החוויה האישית שלנו של תהליך הזדקנות.

מנגד, אמונות חברתיות חיוביות כלפי הזיקנה כגיל בו קיימות רווחה או צמיחה עקב עלייה בחופש, בתחושת בגרות וכדומה, מייצרות אצלנו עמדות חיוביות.

למושגים בהם אנחנו מגדירים את הזיקנה ולתפיסת הגיל הסובייקטיבית קשר בלתי נפרד. מחשבה חיובית תגרום לנו להרגיש צעירים יותר גם מבחינה אובייקטיבית–פיזיולוגית וגם מבחינה סובייקטיבית–פסיכולוגית.

בעלי תפיסה חיובית כלפי ההזדקנות בריאים יותר

במחקרים[1] נמצא, שאנשים בעלי תפיסה חיובית יותר כלפי הזדקנות נשארים בריאים יותר בתקופת הזדקנותם, מפגינים ביצועים גופניים, תפקודיים וקוגניטיביים טובים יותר, בעלי נתונים פיזיולוגיים טובים יותר, מתאשפזים פחות ומתאוששים מהר יותר לאחר אשפוז, וחיים בממוצע 7.5 שנים יותר.

לעומת זאת, אנשים בעלי עמדות שליליות נאחזים פחות בחיים ונוטים יותר לסרב לפעילויות מאריכות חיים. הם סובלים יותר מאירועי לב, מביצועים קוגניטיביים ירודים, מהופעה מוקדמת יותר של מחלת אלצהיימר, מירידה בשמיעה, מביטויים חמורים יותר של דיכאון, ומהתדרדרות ביציבת גוף.

אנשים שתופסים את עצמם צעירים יותר מבחינת גיל סובייקטיבי בריאים יותר בהשוואה לאנשים שתופסים את עצמם מבוגרים יותר מהגיל הכרונולוגי שלהם[2].

עמדות  שליליות של הגיל משפיעות במיוחד על אנשים בשנות הזיקנה הראשונות שלהם, כאשר הם טרם גיבשו הגדרה עצמית ושייכות לקבוצת גיל.

כשאנחנו חושבים חיובי יותר אנחנו שואפים להישאר צעירים ובריאים יותר, נוקטים עמדה פעילה יותר ומאמצים התנהגויות מקדמות בריאות. אנחנו שומרים על אורח חיים בריא, מבצעים פעילות גופנית, פעילים יותר חברתית, נותנים ביטוי לצרכים אישיים ולא מאפשרים לדעות קדומות כגון, "זה לא מתאים לגילך", לערער אותנו. אנחנו מאמינים במסוגלות אישית ומסרבים להיכנע להגדרות כרונולוגיות של הגיל.

בנוסף, אנשים שמגדירים את עצמם צעירים יותר משייכים את עצמם לקבוצות גיל צעירה יותר, מה שתורם לבריאות טובה יותר בגיל מבוגר יותר.

מוסיפים שנים לחיים או חיים לשנים?

הסביבה בה אנחנו חיים משתנה ללא הרף – בין השאר בגלל שינויים דמוגרפיים, אפידמיולוגיים ואקולוגיים. האוכלוסייה מזדקנת ותוחלת החיים עולה. האם אנחנו מוסיפים שנים לחיים או חיים לשנים? זאת השאלה שתקבע את איכות חיינו בזיקנה.

התשובה לשאלה כיצד ההזדקנות שלנו תראה מבחינת בריאות ואיכות תלויה בגישה שאנחנו כחברה נאמץ כלפי הזיקנה. השאלה האם אנחנו כחברה נוכל לעמוד באתגר כלכלי של הזדקנות "חולה ותלותית" תלויה ברתימה של אוכלוסייה מבוגרת לקחת אחריות על בריאותה. תפיסה שלילית של זיקנה מערערת את המוטיבציה של מזדקנים לאמץ פעולות מקדמות בריאות ומקטינה סיכויים להזדקנות בריאה. להזדקן בריא זאת חובתנו האישית כלפי עצמנו ושל החברה כלפינו.

———————————————————————————————————————————————————————————————————————————–

[1] Wurm,Diehl,Kornadt & Westerhof , 2016

[2] Diehl,Barrett,Brothers & Miche, 2013

(תמונה להמחשה unsplash)