תרומות. 
משרד הבריאות הנחה את קופות החולים להקים ועדות חריגים שיפעו החל מה-8.11.2021, להכרה במחלימים שלא נכללו בהגדרת התנאים הקבועים ב"נוהל מחלים" ושנדרשת עבורם בחינה פרטנית לצורך מתן אישור החלמה והכרה כ״מחלים מקורונה".
ועדות החריגים בקופות החולים יבחנו מתן אישור החלמה גם למי שאינו עומד בתנאים הקבועים בהוראות ״נוהל מחלים״.
ההנחיה מפרטת באילו מקרים ניתן להכיר במטופל כמחלים על פי שיקול הדעת של ועדת החריגים (ובתנאי שמתקיים שילוב בין בדיקה מעבדתית חלקית והסתמנות קלינית חשודה):
– הצגת בדיקה מעבדתית: המבקש יידרש להציג תוצאת בדיקת אנטיגן שבוצעה בעמדה מפוקחת של משרד הבריאות ( לא בדיקה ביתית) או בדיקת PCR חיובי גבולי. או: בדיקה סרולוגית רגילה חיובית) באדם שלא חוסן או אנטי N באדם שחוסן (במידה והבדיקה בוצעה בחו"ל יש לחזור על הסרולוגיה בארץ).
– הסתמנות קלינית חשודה: המבקש פנה לרופא המטפל בקופה עם תסמינים מובהקים התואמים את נגיף הקורונה בסמיכות של עד 14 יום ממועד הבדיקה (אנטיגן /PCR חיובי גבולי).
במקרה של ספק, תוכל ועדת החריגים להפנות לבדיקה סרולוגית רגילה (במקרה ומדובר באדם לא מחוסן), או סרולוגית אנטי N (במקרה שמדובר באדם שקיבל חיסון כלשהו). ככל שתתקבל תוצאה חיובית בבדיקה יינתן למטופל אישור החלמה.
הקופה אחראית למימון בדיקה סרולוגית מסוג אנטי N רק אם ועדת החריגים של הקופה הפנתה את המבוטח לביצוע הבדיקה. בכל מקרה אחר, הבדיקה תתבצע על דעתו של המבוטח ובמימון עצמי.
כל קופת חולים אחראית לפרסם למבוטחיה את הנהלים ודרך העבודה לפיה תפעל ועדת החריגים בסמכותה, וכן את דרכי ההתקשרות להגשת בקשות לוועדה.
בנוסף, הוקמה במשרד הבריאותועדת חריגים עליונה, שתסייע בייעוץ לוועדות החריגים בקופות החולים, תטפל בפניות חריגות שיופנו על ידי קופות החולים וכן תוכל לתת מענה לאנשים שאינם מבוטחים בקופות החולים (ובכלל זה סטודנטים זרים, תיירים, חסרי מעמד וכיוב').
(תמונה להמחשה unsplash)
