שיקום פוסט קורונה

למגפת הקורונה השפעות שונות, כאשר מצב החולים נע בין חולים קלים לחולים קשים. בחזית המאבק ניצבים הצוותים הרפואיים.

חולי קורונה הזקוקים לטיפול רפואי ולהשגחה צמודה מאושפזים במחלקות הקורונה הפזורות בבתי החולים ברחבי הארץ. במחלקות אלו מאושפזים חולים במצב קל עד בינוני. במידת הצורך ובהתאם לחומרת מצבם הם מקבלים טיפול נשימתי ו/ או טיפול פיזיקלי לשם חיזוק, והפעלה על ידי הפיזיותרפיסטים במחלקה. מרבית החולים בארץ הם חולים מסוג זה.

חולים קשים, הזקוקים לתמיכה נשימתית גבוהה, מאושפזים ביחידות ייעודיות של טיפול נמרץ לחולי קורונה.

החולים המאושפזים בטיפול נמרץ סובלים מפגיעות קריטיות וחריפות שונות הדורשות טיפול אינטנסיבי. האשפוז בטיפול הנמרץ כולל טיפול תרופתי, פרוצדורות רפואיות חודרניות שונות ותקופה ארוכה בה המטופלים מרותקים למיטתם, כשלעתים הם מונשמים ומורדמים.

פגיעה במערכות הגוף כתוצאה מטיפול ממושך בטיפול נמרץ

המטרה באשפוז בטיפול נמרץ היא לתת תמיכה למערכות הגוף השונות, אך, לעתים הטיפול  בשילוב ההנשמה החודרנית, ההרדמה והשכיבה הממושכת יגרמו לתחלואות נוספות. לכן, גם חולים שהחלימו ובדיקות הקורונה שלהם שליליות יזדקקו להמשך שיקום אינטנסיבי בעקבות טיפול ממושך בטיפול נמרץ.

השכיבה הממושכת פוגעת בעיקר בשתי מערכות בגוף: מערכת שלד-שריר ומערכת הלב וכלי הדם.

שריר הוא הרקמה הנפוצה ביותר בגוף האדם. השכיבה הממושכת גורמת להתדלדלות בנפח השריר ומובילה לירידה בכוח השריר ובסיבולתו עד לכדי איבוד יכולת הנעה, מה שעלול להוביל לקושי בעמידה, בהליכה ובתפקוד היום-יומי. בנוסף, תהיה פגיעה והיחלשות של העצם – אוסטיאופרוזיס, בשל אי נשיאת משקל על הגפיים, פגיעה במפרקים, היחלשות של גידים ורצועות. היחלשות מערכת שלד-שריר היא מצב הפיך, אך שיקומה הוא לרוב תהליך איטי הנעשה בהדרגה.

מערכת נוספת שנפגעת היא מערכת הלב וכלי הדם שהיא מערכת רגישה מאוד שגם מושפעת מפעילות, כאשר הפחתה בביצוע פעילות גופנית תוביל לירידה בתפקודה. האדפטציה שמבצעת מערכת הלב וכלי הדם לפעילות מופחתת בכלל ולשכיבה ממושכת במיטה בפרט, נחשבת מזיקה לבריאות ולתפקוד האדם.

טיפול רב מקצועי במחלקות השיקום

חלק מאותם מטופלים בטיפול נמרץ מתקשים להיגמל מההנשמה הפולשנית ועל כן נשלחים למחלקה מיוחדת לגמילה ושיקום נשימתי. לאחר הגמילה מההנשמה, בין אם במחלקה ייעודית או בטיפול הנמרץ וההתייצבות במצבם הרפואי עוברים המטופלים למחלקות השיקום השונות.

העבודה במחלקות השיקומיות מתמקדת בחזרה לתפקוד והמטופלים שחלו בקורונה זקוקים לטיפול פרה-רפואי מקיף.

המחלקות השיקומיות בנויות מצוות רב מקצועי הכולל רופאים, צוות סיעודי, וצוות פרה-רפואי: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, עובדים סוציאליים.

• פיזיותרפיה – לשם שיפור הסיבולת, כוח השריר, וחזרה מלאה לתפקוד – מעברים, עמידה והליכה. הדגש יהיה על שיקום מערכת עצם-שריר שחוותה פגיעה קשה מאוד. כמו כן המשך פיזיותרפיה נשימתית בהתאם לצורך.
• ריפוי בעיסוק – פעילות יום-יומית בסיסית ומתקדמת כמו לבוש, סירוק, רחצה, בישול, נהיגה.
• קלינאי תקשורת – הטיפול יתמקד בשיקום הבליעה והדיבור.
• פסיכולוגיה – תמיכה רגשית במהלך תהליך השיקום למטופל ולמשפחתו.

שיקום הוא תהליך ארוך, הדורש רצון, מוטיבציה, סבלנות ושיתוף פעולה מצד המטופל. שיקום אופטימאלי ילווה בתמיכה מקצועית, חברתית ומשפחתית. התהליך שונה ממטופל למטופל בזמן, בקביעת המטרות, באופן העבודה ובתוצאות.

לרוב, תהליך השיקום נמשך גם לאחר שחרורו של המטופל הביתה, כאשר הוא מיישם את הכלים שרכש בתפקודו היום-יומי בביתו.

לסיכום, קורונה הוא וירוס שיכול, בקרב חלק מהאוכלוסייה, להוביל למחלה קשה, שאנחנו עדיין לא יודעים או מכירים את כל השלכותיה. הווירוס עדיין נחקר כיום והנתונים הידועים לנו משתנים כל הזמן. מטרת השיקום לאחר ההחלמה מהנגיף היא כבכל שיקום – חזרה לתפקוד עצמאי ושגרת חיים תקינה ככל הניתן.

בבית החולים השיקומי רעות פועל שירות ייעודי לשיקום קורונה לפרטים לחצו כאן

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

פורסם: 13.9.2020.

(תמונה להמחשה)