תרומות. 
אם נדמה לכם שגם אתם מתמודדים עם סטרס (לחץ נפשי) אתם לא לבד. על פי מחקר שנערך בישראל בשנת 2018 כ-74% מהישראלים מדווחים על סטרס (דחק בשמו המקצועי), וזה עוד לפני הקורונה וחוסר הוודאות שהיא מביאה איתה.
ממה נובע סטרס?
סטרס יכול להיות תוצאה של אורח חיים עמוס (עבודה, בית), אבל הוא גם יכול לנבוע מפגיעה, מטראומה או מכל אירוע חריג שאדם עבר.
אנשים רבים הנמצאים בשיקום מוצאים את עצמם בסטרס. הם עברו אירוע מטלטל, גופם לא מתפקד כמו שהם רגילים, המקום הוא מקום חדש, לא מוכר, עם אנשים זרים ואוכל שונה, סדר יום עמוס, קשה וחדש, העתיד לא ידוע ויש דרך ארוכה לשיקום.
איך מתבטא סטרס?
סטרס יכול להופיע בכל מיני צורות. דפיקות לב מואצות, בטן מתהפכת ושינוים ביציאות, חוסר תיאבון, צמא רב, הזעה בכפות הידיים, קושי לנשום, בעיות בזיכרון, נשירת שיער, כאבי שיניים וכאבי שרירים יכולים לנבוע כתוצאה ממתח.
הבסיס לתגובה שלנו ללחץ נמצא אי שם באדם הקדמון. כשהאחרון היה נתון בסכנה היו מופרשים בגופו הורמונים המסייעים להתעוררות מערכת העצבים הסימפתטית. הורמונים אלה מאיצים פעולת לב-ריאה, גורמים לכלי הדם להתרחב, לפעילות מערכת העיכול להשתנות ולרמות הסוכר בדם לעלות – כל זאת כדי להתמודד עם האיום. תגובה זו מכונה "Flight or Fight", מצב הנוצר בגוף על מנת לאפשר לנו (כאדם הקדמון) לברוח או להילחם. זהו מנגנון עתיק ששירת את האדם לאורך תקופות בהן הסכנות איתן הוא התמודד היו בעלות אופי שונה (חיות טרף לדוגמה).
הבעיה היא שכיום אותו מנגנון מופעל לאורך תקופות ממשוכות מאוד, ויש לזה השלכות, קצרות וארוכות טווח, בהן:
- כאשר הגוף לחוץ הדרך שלו להתמודד עם 'האיום' בו הוא נתקל מתבטאת במתח בשרירים. מתח מתמשך בשרירים, במיוחד בשכמות ובצוואר, עלול לגרום לכאבי ראש ומיגרנות קשות.
- מעקב שנעשה בקרב מעל 6000 איש מצביע על כך שעומס ותחושה של מתח בעבודה קשורים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת סוג 2 (בנוסף לגורמי הסיכון הידועים).
- מחקר משנת 2013 מצא שסטרס כרוני משפיע על תגובת המוח למזונות עתירי קלוריות. על פי המחקר, לחץ כרוני עלול לגרום לצריכת מזון 'מנחם'. הצורך במזון 'מנחם' מעורר מסלולי עצבים המגיבים למזונות מתגמלים במיוחד. נשים שדיווחו על רמות סטרס גבוהות הפגינו בסריקות MRI עוררות מוחית גבוהה במיוחד בתגובה למזונות עתירי קלוריות. מהמחקר עולה האפשרות כי חשיפה ממושכת לסטרס משנה את תגובת המוח למזון, מעודדת הרגלי אכילה לקויים ומעלה את הסיכון להשמנת יתר.
איך מורידים רמות סטרס?
סטרס לא בא לבד. בדרך כלל יהיו מעורבים במשוואה עוד מספר משתנים. לכן, הצעד הראשון בהורדת סטרס יהיה לעצור רגע ולהקשיב לגוף, לצרכים הבסיסיים שלנו, וזאת על ידי:
- מנוחה מספקת, הליכה לישון לפני חצות.
- אכילת מזון מבושל (לשבת ולאכול בשקט ללא הסחות דעת ומסכים).
- שתייה מחזקת (מים וחליטות צמחים) במהלך היום.
- מי שעובד בעבודה הכרוכה בישיבה מרובה חשוב שיניע את הגוף במהלך היום.
הגוף יודע ומרגיש שדואגים לו ברמה הבסיסית. רוב רמות הסטרס מתפוגגות, הגוף שלנו חוזר לנשום, מקבל ויטמינים ומינרלים בצורה שהוא יכול לספוג אותם, ונח מספיק.
עשיתם את זה וראיתם כי טוב, הגוף הודה לכם, ואתם רוצים עוד?
- אתם יכולים להתחיל לתרגל מדיטציה. מחקר שנעשה באוגוסט 2013 בחן את השפּעת מדיטציית מודעות על סובלים מהפרעת חרדה כללית. 93 משתתפים שאובחנו כסובלים מהפרעת דחק וחרדה תרגלו מדיטציה וטכניקות מודעות במשך 8 שבועות. מהמחקר עולה כי בכוחה של טכניקת המדיטציה, להפחית את רמות המתח והחרדה באופן מובהק.
- דיקור סיני יכול לסייע בהורדת רמות סטרס. הסטרס גורם להפרעה בתנועה החופשית והתקינה של הצ׳י (האנרגיה) בגוף. המחטים העדינות בהן משתמשים בטיפול לוחצות על נקודות ומעודדות תנועה שמאפשרת זרימה חופשית של דם וצ'י לכל אזורי הגוף ועוזרת לו להתמודד עם עודפי ההורמונים שהופרשו מהסטרס. לדיקור הסיני אפקט מרגיע, הוא מאזן את קצב הלב, מוריד לחץ דם ומרפה את השרירים.
- גם תרגול יוגה מוריד רמות של סטרס ומשפר מצבים נפשיים של כעס, פחד, חרדה ועייפות.
אין פתרון קסם אחד להורדת רמות הסטרס. כפי שהוא מתבטא אחרת אצל כל אחד ואחת כך עלינו לעצור ולהקשיב לגופנו ולמצוא את הטיפול המתאים לנו.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
(תמונה להמחשה Unsplash)
