תרומות. 
נשימה, הפעולה החיונית ביותר לקיום החיים, מתרחשת מאליה, ללא צורך במודעות. במידה ונקדיש תשומת לב לנשימה נוכל על ידי מאמץ מועט לגרום לשינויים באיכות הנשימה ובעקבות כך להשפיע על הבריאות הגופנית, הרגשית והשכלית, שמהוות תשתית חשובה לשיפור איכות החיים. כל מה שנדרש זה להיות קשובים למצב הנשימה שלנו במשך היום בהקשר של מצבי רוח שונים ולשים לב לשינויים שחלים בקצב ובעומק הנשימה כתוצאה מחוויות אלו. מאחר וקיימת השפעה הדדית ביניהם זה יעבוד גם להפך.
מומלץ להוסיף לסדר היום תרגול קצר של נשימה מודעת (6-5 דקות פעם או פעמיים ביום). הדגש כאן הוא על התמדה, ולכן כדאי להקפיד לתרגל לפחות 100 ימים רצופים על מנת לפתח הרגל. בימים עמוסים במיוחד תרגול של דקה ששומר על הרצף עדיף על דילוג של יום תרגול.
נשימה מודעת ואטית מתבצעת על ידי נשיפת האוויר לאט יותר משאיפת האוויר, נניח 3 שניות שאיפה ו-6 שניות נשיפה (אפשר גם 2 שניות ו-4 שניות). חשוב שהתרגול יתבצע ללא מאמץ ובנינוחות. קיימות מסגרות רבות ושיטות מגוונות (יוגה, מיינדפולנס, פיתוח קול וכד') שמאפשרות תרגול של נשימה מודעת וחשוב שכל אחד ימצא את המסגרת והתכנים שמתאימים לאישיותו ולאורחות חייו.
מלבד הרגשת הנינוחות והנעימות שהנשימה המודעת מספקת יש לה יתרונות מוכחים נוספים, בהם: שיפור טיב מנגנוני הבקרה על לחץ הדם, עיכול תקין, ויסות חום גוף, איזון רמת ההורמונים באיברים, איזון המערכת החיסונית ועוד. כל אלה יבואו לידי ביטוי בחיי היום-יום בהגברת תחושת הביטחון, שינה איכותית יותר, מילוי מצברים, ויסות רגשי, שיפור הקשב והריכוז, קבלת החלטות מושכלות, שיפור מיומנויות חברתיות ועוד.
איך הנשימה (ובמיוחד הנשיפה האטית) גורמת לכל כך הרבה השפעות חיוביות?
כבר בעבר הרחוק השפעת הנשימה על חיינו הייתה ידועה היטב. ידע זה תורגם באופנים שונים כגון מקצבי תפילות, שירה, תרגולים גופניים שנותנים דגש רב על הנשימה כמו יוגה, טאי צ'י, קפוארה ועוד. באמצעות הממצאים המדעיים של ימינו אנחנו יודעים להסביר את המנגנון שהנשימה המודעת משפעלת. Darwin מתאר בספר חשוב אבל פחות ידוע שלו "הבעת רגשות אצל בני אדם וחיות" (1897) את החשיבות שיש לעצב הוואגוס בוויסות רגשי. עצב הוואגוס הוא אחד מהענפים של מערכת העצבים האוטונומית שאחראית על כל הפעולות הלא רצוניות, על פעולות החיים הבסיסיות. עצב הוואגוס הוא הארוך ביותר במערכת זו וידוע גם בשם העצב התועה, מלשון משוטט, כיון שהוא משוטט לאורך הגוף ומעצבב את כל האיברים הפנימיים – לב, ריאות מעיים וכל השאר, מעביר מסרים מהמוח אל הגוף ולהפך. למעשה, 80% מהמידע שעובר בעצב הזה הוא מידע תחושתי שמגיע מהגוף כדי לאפשר למוח לקבל החלטות לגבי האיזון הדרוש.
בכל יום מצטברים ממצאים חדשים שמראים שלנשימה השפעה משמעותית על היכולות הרגשיות והקוגניטיביות שלנו.
כיום, חיינו מאופיינים בקצב הולך וגובר, בעשיית מספר דברים במקביל. אנחנו לוקחים את העבודה, הזוגיות והמשפחה בנייד לכל מקום ונשאבים בקלות למערבולת מלאת סטרס. לכן יש צמא גדול לפתרונות שיאפשרו רגיעה. לעזרתנו קיימים מכשירים פשוטים ונפוצים (שעוני דופק, טלפונים סלולריים ומכשירים אחרים) שמאפשרים למדוד את ההשפעה החיובית של הנשימה על ידי מדידת הדופק ולהסיק מסקנות על המצב הבריאותי.
לסיכום: תרגילי נשימה המתבצעים בקצב אטי משפרים את יעילות מערכות הוויסות של הגוף – המערכת האוטונומית, ובמיוחד את המערכת שאחראית על הרגיעה והעיכול (של רעיונות ומזון) – המערכת הפרה-סימפטית.
