שומרים על הקול – צרידות בקרב מורים

הקול שלנו אחראי על חלק נכבד מהתקשורת שלנו עם הסביבה. כאשר יש מגבלה קולית היא מובילה למגבלה תקשורתית, לחוסר נוחות ואף לכאב. הפרעות קול משפיעות על מאפייני הקול (כמו עוצמה וטון) וכן על איכותו.

צרידות היא תופעה שכיחה היכולה להופיע בכל הגילאים ומתאפיינת בפגיעה באיכות הקול, בקול שנשמע עבה ומחוספס. ישנם מספר גורמים רפואיים היכולים להוביל לצרידות, העיקריים בהם: מחלות ויראליות, מחלות שפיריות של מיתרי הקול (ציסטות, יבלות, פוליפים), גידול סרטני, חבלה כתוצאה מתאונה או ניתוח ושיתוק מיתר קול. קיימים גורמים נוספים היכולים להוביל לשינוי לרעה באיכות הקול כמו עישון, זיהום אוויר, כחכוח תכוף ושימוש לא נכון בקול- גורמים אלו ניתנים לשליטה ומניעה כך שניתן להפחית ואף למנוע הצטרדות.

שימוש לא נכון בקול

קיימות מספר התנהגויות קוליות היכולות לפגוע במיתרי הקול ולגרום לשינויים זמניים או קבועים בתפקוד הקולי ובאיכות הקול. למשל:

• מאמץ קולי.
• מתח שרירי מוגבר בשרירי הצוואר.
• תמיכה נשימתית מועטה.
• חוסר תיאום בין נשימה ודיבור.
• דיבור בטון לא מתאים.

בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, צרידות נמצאת בשכיחות גבוהה יותר בקרב משתמשי קול מקצועיים וביניהם מורים. במדינות מסוימות צרידות אף מוכרת כמחלת מקצוע בקרב מורים ומשתמשי קול נוספים. עובדי ההוראה חשופים לעומס קולי, המהווה גורם סיכון להפרעת קול. בשל אופי עבודתם ניצבים בפניהם אתגרים נוספים המובילים לשימוש לא נכון ולא בריא בקול. מורים נאלצים לדבר הרבה ולאורך זמן,  לעתים מספר שיעורים ברציפות. כמו כן, דיבור בזמן שיעור בכיתה הוא דיבור למרחק, במקום רועש ולא מותאם אקוסטית מה שמוביל להגברת עוצמת הקול. בנוסף לאלו, לא תמיד פונים לטיפול מייד עם הופעת הצרידות ולכן נוצר מצב בו ממשיכים לדבר על אף הצרידות ויוצרים נזק נוסף.

איך ניתן לשמור על הקול?

כשמשתמשים בקול ככלי מקצועי נבנית הדדיות בין מערכת הפקת הקול לבין מאפייני הסביבה בה מדברים. לכן רצוי לבצע התאמות מסוימות במסגרות החינוכיות על-מנת להפחית מהעומס הקולי במקצוע ההוראה. התאמה אקוסטית של מרחבי הלמידה והפחתת מספר התלמידים בכיתה יפחיתו את הצורך בהגברת הקול, כמו גם שימוש של המורה במגבר קול אישי. התאמה נוספת ניתן לעשות באופן העברת השיעור- שימוש בעזרים ויזואליים ולמידה מקוונת אשר תפחית את הצורך בדיבור מרובה, ללא הפסקות ולאורך זמן.

מומלץ גם לקיים הדרכות על הרגלי דיבור נכונים וכן על הרגלי היגיינה קולית, הרגלים אשר טובים לקול שלנו ומסייעים לשמירה עליו, באמצעותם ניתן למנוע ולהפחית צרידות. חלק מההרגלים הטובים לקול שלנו הם הימנעות מהרמת הקול ודיבור במקומות רועשים, הקפדה על שתייה מרובה, הימנעות מדיבור או שירה בעת צרידות או מחלה, שינה מספקת, הימנעות מכחכוח, הימנעות מדיבור בזמן פעילות גופנית והימנעות מלחישה שכן גם דיבור בלחש גורם למאמץ במיתרים. אלו הרגלים פשוטים ליישום שיכולים לשפר את איכות הקול וכך להוביל לשיפור בתקשורת ובאיכות החיים.

טיפול בצרידות

אם הצרידות נמשכת מעל 3 שבועות, מומלץ להגיע לבדיקה של רופא אף אוזן גרון על מנת לאתר את המקור לצרידות. לפי תוצאות הבדיקה יומלץ המשך טיפול ניתוחי ו/ או הדרכה וטיפול קול אצל קלינאי תקשורת.

טיפול של קלינאי תקשורת מתחיל בהיכרות עם המטופל, ההרגלים הקוליים שלו ואבחון מאפייני הקול. לאחר מכן נקבעת תכנית טיפולית שעוסקת בשימוש נכון ונוח בקול, תוך שימת דגש על נשימה, הפקת הקול ושימוש בחללי תהודה בגוף. כמו כן, הטיפול עוסק בניסיון להכחדת ההרגלים המזיקים לקול.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול

(תמונה להמחשה unsplash)