על קצה ה… קושי בשליפת מילים

 קושי בשליפת מילים הינו מצב שבו אנו לא מצליחים להגיע למילה ספציפית מתוך מאגר המילים (לקסיקון) ברגע נתון. מונחים מקובלים לקושי בשליפת מילים הם: דיסנומיה, אנומיה, קושי בשיום (נתינת שמות לעצמים).

ודאי קרה לכם שניסיתם להיזכר במילה כלשהי, בדרך כלל שם, ולא הצלחתם, הרגשתם כאילו המילה עומדת "על קצה הלשון", או  שטעיתם, כלומר, אמרתם מילה לא נכונה או מילת תפל (מילה שאינה קיימת בשפה) במקום המילה שרציתם לדוגמה: תביא לי את המזלג…א… מברג או ריץ רימונים במקום מיץ רימונים.

התופעה שבה מילה "עומדת על קצה הלשון" (TOT-Tip Of the Tounge) הינה מצב נורמלי, שמתרחש בממוצע פעם או פעמיים בשבוע אצל מבוגרים צעירים ותדירותה עולה עם הגיל.

אם התופעה מתרחשת לעתים קרובות מומלץ לבדוק לעומק האם מדובר בקושי שהוא מעבר לנורמה.

מה גורם לקושי בשליפת מילים?

קושי בשליפת מילים קיים הן בקרב ילדים עם הפרעת שפה התפתחותית והן בקרב מבוגרים עם הפרעות שפה נרכשות.

מחקרי הדמיה, כמו גם מחקרים שבדקו אנשים עם אפזיה (פגיעה שפתית נרכשת), מצאו שפגיעה בהמיספרה (המוח הגדול מורכב משתי המיספרות) הדומיננטית מבחינה שפתית, עפ"י רוב ההמיספרה השמאלית (הצד השמאלי), היא שגורמת להפרעות שפה. לכן, אירועים מוחיים, פגיעות ראש ובעיות נירולוגיות המערבות את אזורי השפה עלולים לגרום לקושי בשליפת מילים.

אצל ילדים חשפה פרשת "רמדיה" כי 88% מהילדים שסבלו מחוסר בתיאמין (ויטמין B1) במהלך השנה הראשונה לחייהם סבלו מקושי בשליפת מילים.

כיצד מאבחנים קושי בשליפת מילים ומי מאבחן?

ישנם כיום מודלים המתארים את התהליך התקין של שליפת מילה, מרמת הקונספט, המושג, ועד להפקה הקולית שלה.

קלינאי תקשורת הוא בעל המקצוע שיש בידיו את הכלים לקבוע האם קיים קושי בשליפת מילים וכן מהו מקור הקושי כלומר, באיזה שלב בתהליך התקין קיים ליקוי. שיום תמונות היא המטלה הנפוצה ביותר לצורך בדיקה האם קיים קושי בשליפת מילים, אולם על פי רוב לא די במבחן אחד כדי לקבוע מהו מקור הקושי. למשל, כשנציג לנבדק תמונה של דובדבן יהיה מי שיאמר "תפוח", אחר יאמר "אני יודע מה זה..זה טעים…בצפון.. שכחתי איך קוראים לזה…לא תות…", ואילו נבדק אחר יאמר "גוּגְ..נוּדָבְ…דָגָן..". טעויות אלו יחד עם בדיקה מקיפה של יכולות ההבנה, הקריאה וזכרון עבודה מילולי יקבעו האם מקור הקושי נובע מליקוי ברמת המשמעות של המילים או ליקוי במידע על צלילי המילה.

האם יש טיפול לקושי בשליפת מילים?

התשובה היא בהחלט כן! ישנן כיום שתי גישות טיפוליות עיקריות שנהוג לשלב ביניהן. גישה אחת היא  שחזור – עבודה אינטנסיבית על הרכיבים שנמצאו לקויים תוך חשיפת המטופל לגירויים רלבנטיים וממוקדים. במקביל, על מנת להקל על הקושי ולאפשר העברת מידע בצורה שוטפת ויעילה, קלינאי התקשורת נותן לנבדק אסטרטגיות פיצוי כמו שימוש בג'סטות, כתיבת שמות ומידע חשוב בפנקס או בפתקים בטלפונים חכמים. בנוסף, שימוש במעקפים – במקום להתעקש על המילה הספציפית להסביר במילים אחרות, לדוגמה – "נסעתי לדרום והייתי במקום שהקים ראש הממשלה הראשון…".

לסיכום, קושי בשליפת מילה הינו תופעה אוניברסלית שכיחה, אך כאשר היא מתרחשת לעתים קרובות מומלץ לבדוק לעומק האם מדובר בקושי שהוא מעבר לנורמה. תופעה זו נפוצה הן במקרים של ליקויים התפתחותיים והן במקרים של פגיעות נירולוגיות. במקרים אלו יש לעבור אבחון אצל קלינאי תקשורת על מנת לברר את מקור הקושי וקלינאי התקשורת הוא הגורם המוסמך לבניית תכנית טיפול בהתאם לקשיים שנמצאו.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

(תמונה להמחשה unsplash)