מדוע חשוב להקשיב לחולה הסרטן?

הניסיון מלמד, שלרוב חולי הסרטן יש צורך לשוחח על מחלתם ו/או מצוקתם. לפני שתנסו לפתוח בשיחה עם חולה סרטן גבשו את מטרות השיחה. ישנן שלוש סיבות בסיסיות לנהל שיחה ולהקשיב:

שיחה היא צורת התקשורת הטובה ביותר

קיימות דרכי תקשורת רבות: נשיקה, מגע, צחוק, כעס ואפילו שתיקה. עם זאת, שיחה היא צורת התקשורת היעילה והטובה ביותר להסביר את עצמכם ולהבין את האחר.

שיחה על נושא מציק מקלה על הנטל

לשיחה יכולות להיות מטרות שונות: לעדכן, למסור הוראות ומידע, להצחיק… אולם ישנן גם סיבות פחות ברורות לדבר, ביניהן הרצון הפשוט להישמע. במקרים רבים אנשים מדברים על מנת "להסיר אבן" מלבם. השיחה יכולה לעזור בפריקת לחץ, עשויה להביא להקלה. לכן אתם, כחברים קרובים, יכולים לסייע לחולים פשוט על ידי כך שתניחו להם לדבר. "הקשבה נכונה" מועילה לכשעצמה. כך למשל, במחקר שנערך בארה"ב לימדו אנשים טכניקות פשוטות של הקשבה. בהמשך הפגישו את המקשיבים עם חולים שהתנדבו לשם כך וסיפרו להם על בעיותיהם. המקשיבים במחקר לא הורשו לומר או לעשות דבר. הם רק הנהנו ואמרו "אני מבין", או "ספרו לי עוד". בסוף המפגש, כמעט כל המטופלים חשו שקיבלו טיפול טוב ומספר מטופלים אף התקשרו ל"מטפלים" על מנת להודות להם ולשאול אם יוכלו להיפגש שוב. נסו לזכור שלא חייבות להיות לכם כל התשובות – ההקשבה עצמה יכולה להועיל.

לקביעה זו ישנו סייג משמעותי. ישנם אנשים עבורם השיחה על מחלתם מקשה על התמודדותם. אנשים אלו משתמשים במנגנונים שונים כגון: הכחשה והסחת דעת, במטרה להסיח את הדעת מהמחלה עצמה. חשוב לאפשר לחולים לנהוג על פי הדרך בה בחרו.

הימנעות משיחה עלולה במקרים מסוימים להגדיל את המצוקה

אנשים רבים חוששים כי העלאת נושא לשיחה עלולה לעורר פחדים בחולה, בתחום שהוא לא הוטרד בו קודם לכן, אך דאגה זו אינה מבוססת. מחקרים שנערכו בבריטניה בשנות הששים בהשתתפותם של חולים שמחלתם נמצאה בשלב מתקדם, העלו כי שיחות של חולים עם חברים קרובים ובני משפחה לא עוררו פחדים חדשים. ההפך הוא הנכון: הימנעות משיחה על הפחדים עלולה, במקרים מסוימים, להעצים אותם.

חוקרים אחרים הראו שבקרב חולים במחלות קשות, אחת הבעיות המכבידות עליהם ביותר היא חוסר הנכונות של אנשים לדבר איתם ועקב כך תחושת הבידוד, שמכבידה עליהם עוד יותר. עם זאת, מחקר אחר בארה"ב מצא כי גם שיחות מרובות אינן מועילות לחולה. שיחה על המחלה הינה כמו תרופה, יש להיעזר בה במינון הנכון ובזמן הנכון. על כן, יש למצוא את מינון השיחה המתאים ביותר לחולה. חשוב להקשיב ולדובב את החולים כל עוד הם רוצים לדבר, אך לדעת גם מתי להניח להם ולשתוק לצדם.

כאשר לאדם יש חרדה משמעותית ייתכן שהוא יתקשה לדבר על כך. סיבה אחת להדחקת חרדות היא בושה, תחושה כי הפחד נובע מדבר של מה בכך. אם חולה יבחר לחשוף בפניכם את פחדיו, חשוב כי תדעו להקשיב ולא לבטא שיפוט כלשהו לגבי הנאמר. הראו כי אתם מבינים את הדברים שהוא חושש מהם ומקבלים אותם. ייתכן שכך תוכלו לצמצם, ולו במעט, את פחדיו ולהכניס דברים לפרופורציה. יש לציין, כי יש אנשים שהחרדה גורמת להם לדיבור יתר, אחרים משתמשים בהכחשה כמנגנון הגנה.

חשוב להקשיב לחולה על מנת להבין האם הוא זקוק לשיחה עמכם,  או רק לנוכחותכם לצדו.

יש תועלת רבה בניסיון לשוחח ולהקשיב לחבר או לקרוב משפחה שהתבשר כי חלה בסרטן. למרות המבוכה הראשונית בשיחה והמכשולים שעלולים לעמוד בדרככם, נסו שלא להתייאש. חשוב שתקפידו שלא לכפות את עצמכם על החולים, אלא רק להציע להם אוזן קשבת ושיחה ככל שימצא לנכון.

הכתוב הינו פרק בחוברת מידע 'לדבר, להקשיב, להבין' בהוצאת האגודה למלחמה בסרטן. החוברת מעניקה כלים לבני משפחה וחברים, התומכים בחולי סרטן וניתן לקבלה ללא תשלום בפניה ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן 1-800-599-995

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

פורסם: 30.1.2013.

(תמונה להמחשה unsplash)