תרומות 
אחת מכל 5 נשים ואחד מכל 15 גברים בעולם יסבלו ממיגרנה שמוגדרת ככאב ראש בינוני או חמור המורגש כפועם בצד אחד של הראש.
בישראל עומדת השכיחות של כ-16% באוכלוסייה הכללית. בקרב נשים השכיחות גבוהה יותר ועומדת על 23%-20% ובקרב גברים בין 10% ל-12%.
מיגרנה היא כאב ראש ראשוני (לא היה גורם שהצית את הכאב). רוב המטופלים פוגשים את המיגרנה בבגרות המוקדמת (גיל 15-14).
סוגי מיגרנה
מיגרנה עם אאורה (Aura): ישנם סימני אזהרה ספציפיים רגע לפני שכאב הראש מתחיל כמו: ראיית אורות מהבהבים, רגישות לרעש.
מיגרנה ללא אאורה: הסוג הנפוץ ביותר. כאב הראש מתחיל ללא סימנים מוקדמים.
מיגרנה עם אאורה ללא כאב ראש: ידועה גם בשמה השני: המיגרנה השקטה. המטופל רואה את סימני האזהרה אך הם לא מלווים בכאב ראש.
תסמינים
– התסמין העיקרי של מיגרנה הוא לרוב כאב ראש אינטנסיבי בצד אחד של הראש.
– הכאב הוא, לרוב, ברמה בינונית או חמורה וכולל תחושת פעימות שמחריפה בתנועה ולכן האדם נמנע מלבצע פעולות רגילות.
– במקרים מסוימים, יכול הכאב להופיע בשני צדי הראש ולהקרין לפנים או לצוואר.
– הכאב מגביר רגישות לאור או קול. מטופלים רבים בוחרים בשל כך לנוח בחדר שקט וחשוך.
תסמינים נוספים
– הרגשת חולי.
– הזעה.
– ריכוז נמוך.
– תחושת חום או קור.
– כאב בטן.
– שלשול.
קריטריונים לאבחון
– התקפי כאבי ראש חוזרים שנמשכים 72-4 שעות, וכוללים: ממצאים תקינים בבדיקה גופנית וללא הסבר לכאב הראש.
– התקפי כאבי הראש כוללים לפחות שניים מהבאים:
כאב חד צדדי.
כאב פועם.
החמרה בזמן תנועה.
כאב בינוני עד חמור.
– התקפי כאבי הראש כוללים לפחות אחד מהבאים:
בחילה או הקאה.
החמרה בחשיפה לאור.
טריגרים למיגרנה
– שינויים הורמונליים בקרב נשים: שינוי ברמת האסטרוגן כמו לפני או במהלך הווסת, הריון וגיל המעבר.
– תרופות: תרופות הורמונליות (גלולות למניעת הריון) וטיפולים הורמונליים או תרופות להרחבת כלי הדם.
– משקאות: אלכוהול, יין וצריכה מוגברת של קפאין.
– לחץ: בבית או בעבודה.
– גירויים תחושתיים: אורות בהירים או אור שמש בוהק; קולות רועשים; ריחות חזקים (בושם, מדלל צבע, עישון וכדומה).
כלי אבחון
– CT מח כולל חומר ניגוד.
– MRI.
– בדיקת לחץ תוך עיני.
– שלילית מחלות אחרות כמו סינוסיטיס, מחלה ממאירה ו-EXCLUDE AV MALFORNATION.
– המטופל מדווח כי חווה התקף מיגרנה במשך 15 ימים בחודש (מיגרנה כרונית).
טיפול
– הטיפול מתמקד בעצירת התסמינים ובמניעת התקפים עתידיים.
– משככי כאבים: תרופות הנלקחות במהלך התקף מיגרנה ונועדו לעתור את התסמינים.
– תרופות למניעה: תרופות הנלקחות באופן קבוע, לרוב יומיומי, ונועדו להפחית את חומרת או תדירות התקפי המיגרנה.
לפירוט בנושא הטיפול התרופתי היכנסו להקלטת ההרצאה בסוף המאמר
טיפולים פולשניים
– זריקת בוטוקס בקרקפת בכל 4-3 חודשים.
– GREATER OCCIPITAL NERVES BLOCK.
– STELLATE GANGLION BLOCK.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
המאמר פורסם לראשונה ב-10.8.2022
(תמונה להמחשה)
