תרומות. 
כ-20,000 איש בישראל לוקים בשבץ מוחי מדי שנה – 1/3 מהם מתחת לגיל 65 (על פי נתוני האיגוד הישראלי לנוירולוגיה).
האירועים המוחיים מתחלקים לשני סוגים עיקריים:
- אירוע מוחי איסכמי (הגבלת דם) – נגרם עקב חסימת זרימת הדם באחד מכלי הדם למוח על ידי קריש דם (הנוצר באזור החסימה או ממקום רחוק בגוף) או בשל טרשת עורקים (היצרות של כלי הדם עקב משקעי שומן).
החסימה שנוצרת פוגעת באספקת הדם הסדירה לאזור במוח וגורמת לחוסר חמצן. כתוצאה מכך מתים תאי עצב ונוצרת הפרעה באיברים הקשורים לאזור המוח שנפגע.
- אירוע מוחי המורגי (דימומי) – אירוע מוחי נדיר יותר הנובע מקרע/ דליפה של דם מכלי הדם במוח לתוך המוח. הדליפה היא לרוב תוצאה של לחץ דם גבוה או פגם בדופן כלי הדם הגורם להיחלשות הדופן של כלי הדם ולנטייתו להתפוצץ/ לדלוף. הדימום מפעיל לחץ על אזורים במוח בהם לא אמור להיות לחץ. בנוסף, נוצר מצב בו הדימום פוגע באספקת הדם והחמצן באזור אליו כלי הדם היה אמור להוביל אותם.
הפגיעה המוחית ניתנת להערכה לפי הפגיעה הגופנית. החסימה או הדימום יכולים להתפתח בכל אחד מצדי המוח ואף באמצע המוח ובכך להשפיע על שני הצדדים יחד. הצד הימני של המוח אחראי על הצד הימני של הראש ועל הצד השמאלי של הגוף ואותה חוקיות מתקיימת בקשר לצד השמאלי של המוח.
הטיפול המוצע היום הוא טיפול חירום, שניתן מיד לאחר האירוע – מתן תרופות להמסת קריש במצב איסכמי או שיפור קרישיות במצב של המורגיה. לאחר התייצבות מצב החירום, ממשיכים בשיקום ארוך על פי הערכת המצב.
זמן התגובה לאירוע מוחי הוא קריטי ביותר- בכל דקה שעוברת בזמן אירוע מוחי מתים כשני מיליון תאים במוח והפגיעה במוח קשה יותר ולכן חשוב לזהות אירוע מוחי.
סימנים לאירוע מוחי
– נטייה בזווית הפה.
– הפרעות בדיבור- בהבנת מילים ובהוצאת מילים.
– חולשת גפיים ו/ או תחושת הרדמות גפיים.
– סחרחורות וחוסר יציבה.
– הפרעה בחדות הראייה.
גורמי סיכון
ישנם גורמי סיכון רבים אשר יכולים לגרום לאירוע מוחי, בהם:
– יתר לחץ דם.
– נטייה לקרישת יתר של הדם.
– סוכרת לא מאוזנת.
– עישון.
פעולות שיש לבצע במקרה של חשד לאירוע מוחי
במקרה ונפגוש אדם עם חשד לאירוע מוחי נבצע את הפעולות הבאות:
- נבקש מאותו אדם לחייך.
- נבקש מאותו אדם להושיט ידיים קדימה.
- נבקש מאותו אדם לדבר.
- נזמין אמבולנס כמה שיותר מהר- כל דקה חשובה ומצילה .
אפשר לזכור זאת על ידי ראשי התיבות חיד"ה –חיוך / ידיים / דיבור / הצלה.
טיפול רפלקסולוגי במי שחווה אירוע מוחי
בטיפול הרפלקסולוגי באדם אשר חווה אירוע מוחי חשוב לדעת האם האירוע הוא איסכמי או המורגי.
הטיפול כולל עבודה לפי האזור, המערכות והאיברים הפגועים וכן עבודה על מערכת העצבים, המוח וכלי הדם.
מטרות הטיפול הרפלקסולוגי באדם שחווה אירוע מוחי
– גירוי העצבים הפריפריים, מהקצוות החיצוניים אל המוח.
– איזון והרגעה בכדי לאפשר ריפוי יעיל.
– שמירה על יציבות פיזית רגשית ומנטלית.
ניתן לטפל באדם אשר עבר אירוע מוחי במהלך ההחלמה, עם התייצבות מצבו. מומלץ להתייעץ עם רופא לפני תחילת הטיפול.
ניתן למצוא מידע נוסף באתר עמותת נאמן- נפגעי אירוע מוחי
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
(צילום: גיל דור)
פורסם: 13.12.2020
