תרומות. 
הגיל מביא עמו שינויים גופניים מגוונים, חלקם קלים וחלקם דורשים הסתגלות. שמיעה לקויה היא אחד מהשינויים הגופניים השכיחים ביותר.
עפ"י משרד הבריאות, כ-30% מבני 65 ומעלה סובלים מקשיי שמיעה בדרגה כלשהי.
ליקוי בשמיעה עלול להופיע בכל שלב בחיים. הוא יכול להיות מולד או נרכש עם הגיל, ויכול להיגרם מסיבות רבות: מחלות, דלקת, תורשה, חשיפה לרעש, שעווה, חבלה ועוד.
ירידה בשמיעה תלוית גיל נקראת פרזביאקוזיס (Presbycusis). מדובר בירידה בשמיעה עצבית בשתי האוזניים המתרחשת באופן הדרגתי במהלך החיים.
ירידה בחוש השמיעה מתחילה במהלך הבגרות המוקדמת ונמשכת, בחומרה זו או אחרת, כחלק מההזדקנות הטבעית. לרוב, הפגיעה מתחילה בתדרים הגבוהים ומקשה על הבנת דיבור. הצלילים נשמעים עמומים ולא ברורים וניכר קושי בעיקר בהבחנה בין האותיות השורקות. קושי זה אף מתגבר בתנאי שיחה קשים כמו סביבה רועשת.
אדם מוגדר כסובל מפרזביאקוזיס כאשר עם ההתקדמות בגיל מופיעה אצלו ירידה בשמיעה, שלא ניתן לייחסה לגורמים מובהקים אחרים.
ללקות בשמיעה השלכות על התפקוד ועל האיכות התקשורתית של הפרט עם סביבתו.
פרט לחוסר הנוחות הנובע מלקות בשמיעה, הסובלים מירידה בשמיעה מתקשים לשמוע ולהבין את הנאמר ובכך נפגעת יכולתם להגיב לסביבה בהתאם. התדרדרות בשמיעה עלולה להוביל לקשיים בהשתלבות חברתית ובהשתלבות בעבודה, לפגוע בתפקוד, לגרום למבוכה, לצער, לתחושת בדידות, ולפגיעה בדימוי העצמי ובביטחון.
אבחון ירידה בשמיעה וטיפול שיקומי בלקות
מאחר וירידה בשמיעה עלולה לפגוע באיכות החיים בתחומים שונים, ישנה חשיבות רבה לאבחון הלקות ולטיפול בה.
זיהוי לקות בשמיעה נעשה כאשר הפרט ו/ או סביבתו מדווחים על קושי בתפקוד התקשורתי היום-יומי. לדוגמה – אנשים אשר יתלוננו על כך שהם מתקשים להבין את הסובבים אותם, יתקשו להבין תכניות טלוויזיה ו/ או שיחה מרובת משתתפים ועוד.
בכל חשש לירידה בשמיעה יש לפנות ראשית לרופא אף אוזן גרון או לרופא המשפחה. במידה והרופא אינו מוצא ממצא כלשהו באוזן היכול להסביר ירידה בשמיעה (פקק שעווה, דלקת ועוד) הוא מפנה למכון שמיעה, שם מתבצעת בדיקת שמיעה על ידי קלינאית תקשורת.
על פי תוצאות הבדיקה ניתן לקבוע האם הליקוי ניתן לטיפול תרופתי או כירורגי (למשל כאשר הגורם מערב את האוזן החיצונית או התיכונה) או שמדובר בליקוי עצבי (פגיעה באוזן הפנימית ועצב השמיעה) שמצריך לרוב פתרון שיקומי.
מטרת השיקום השמיעתי הינה לעזור לאדם לקוי השמיעה לתפקד באופן מיטבי עם בעיית השמיעה שלו. השיקום השמיעתי כולל פגישות עם קלינאיות תקשורת המספקות הסבר על בעיית השמיעה והקשיים התקשורתיים הנובעים מכך. לאחר מכן נעשה תהליך התאמת עזר שמיעה מתאים כגון: מכשירי שמיעה, שתלי שמיעה ושבלול, מערכות אלחוטיות ואביזרי עזר.
יש לציין ששמיעה תקינה היא דו אוזנית, ועל פי רוב בפרזביאקוזיס ליקוי השמיעה הינו דו אוזני, על כן מומלץ לשקול הרכבה של מכשירי שמיעה בשתי האוזניים. מחקרים רבים הראו באופן מובהק כי לשימוש בזוג מכשירי שמיעה יתרונות רבים כמו: שיפור בתפיסת דיבור על רקע רעש, יכולת מיקום של צליל במרחב, שמירה על התפקוד של כל אוזן וניצול מירב שרידי השמיעה לשיפור התקשורת עם הסביבה. כמו כן, לשימוש בזוג מכשירי שמיעה חשיבות גדולה בתהליך ההסתגלות והשיקום השמיעתי.
ככל שהשימוש במכשירי שמיעה הינו קבוע ויום-יומי ההסתגלות אליהם תהיה טובה יותר והתועלת מהם תגדל.
במידה ואת/ ה חש/ ה בירידה בשמיעה כדאי לפנות לרופא המשפחה או רופא אא"ג.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
