יצירת קשר בנושאי שיקום וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    פגיעות בחוט השדרה

    פגיעה בחוט השדרה היא פגיעה בלתי הפיכה כאשר הפתרון הוא תהליך שיקום כוללני רב-מקצועי

    עודכן לאחרונה:14/09/21

    פגיעה בחוט השדרה (נמצא בתוך עמוד השדרה ומהווה המשך של המוח ואת החוליה המקשרת בין המוח השולט, החש, המקבל, לכל הגוף), היא פגיעה בלתי הפיכה אשר נחשבת לאחת מהנכויות הקשות ביותר. רוב הנפגעים הם גברים צעירים, ש'נופלים' למציאות קשה של שיתוק פלג גופם התחתון, ריתוק לכיסא גלגלים ולעתים תלות בזולת (תלוי בגובה הפגיעה. ככל שהפגיעה ממוקמת גבוה יותר בחוט השדרה כך התלות בזולת גדלה). החיים עם פגיעה בחוט השדרה דורשים שינויים בתנאי דיור, תעסוקה, תחבורה וכו'.

    עד היום אין פתרון לפגיעה עצמה במערכת העצבים, לא בחוט השדרה ולא במוח ואין ביכולתנו לאושש את תא העצב הפגוע. בהיעדר פתרון לפגיעה עצמה במערכת העצבים הפתרון היחיד הוא תהליך שיקומי כוללני רב-מקצועי שכולל ייצוב של המצב הרפואי, קיבוע כירורגי של שברים או כריתת הגורם הלוחץ על חוט השדרה, מניעת סיבוכים, ולימוד מחדש לעצמאות מרבית בביצוע פעולות היום-יום. המטרה היא להשיב את הנכה לחיים הרגילים עד כמה שניתן.

    סיבות לפגיעות בחוט השדרה

    • טראומה חיצונית (תאונות דרכים, נפילות, חבלות, פגיעות קרביות במלחמה ככניסת רסיסים או קליעים).
    • בעיות פנימיות (גידולים, דלקות, פריצות דיסקים בין חולייתיים, מחלות ניווניות, מומים מולדים, מומי כלי דם, נזקי קרינה, מחלות מערכת החיסון, סיבות לא ידועות).

     

    גורמים לפגיעות טראומטיות בחוט השדרה (ארה"ב)

    בארה"ב הגורמים לפגיעות בחוט השדרה הם:

    • 5%  תאונות דרכים.
    • 9% נפילות.
    • 8% אלימות
    • 9% ספורט
    • 8% סיבות אחרות/ לא ידועות.

    בארץ הסטטיסטיקה קצת שונה, אין כמעט פגיעות ספורט (בישראל יש פחות ענפי ספורט אלימים כרוגבי), ויש יותר משקל לתאונות דרכים (כ-70%-60%).

    שכיחות הפגיעות בחוט השדרה (ארה"ב)

    שכיחות הפגיעות בחוט השדרה בארה"ב עומדת על  40 מקרים למיליון תושבים לשנה, כלומר 11 אלף מקרים חדשים כל שנה. בכל רגע נתון בארה"ב רבע מיליון אנשים עם פגיעות בחוט השדרה.

    שכיחות פגיעות בחוט השדרה לפי מגדר בעולם המערבי

    80% גברים.

    20% נשים.

    שכיחות פגיעות חוט שדרה על פי גיל

    61.1% גילאי 30-16.

    19.4% גילאי 45-31.

    9.2% גילאי 60-46.

    4.9% גילאי 15-0.

    4.4% גילאי 75-61.

    1% גילאי 90-76.

    הגיל הממוצע בעולם המערבי של אנשים שנפגעו בחוט שדרה הוא 33. כשמתקדמים בגיל, ישנם גורמי רקע נוספים בהם דיסקים, היצרות, מחלות שונות, זיהומים, שמשפיעים על חוזקו של עמוד השדרה, כך שגם נפילות אקראיות קלות עלולות לפגוע בחוט השדרה העצבי.

    פגיעה שלמה או חלקית

    פגיעות בחוט השדרה מסווגות לפגיעות שלמות (Complete injuries), ופגיעות חלקיות (Incomplete injuries). בפגיעה שלמה אובדות כל היכולות המוטוריות והתחושתיות מתחת לפלס בו התרחשה הפגיעה, ונגרמים פגיעה בתפקוד המיני ואי שליטה בסוגרים. בפגיעה חלקית חלק מהיכולות המוטוריות והתחושתיות מתחת לפלס הפגיעה נשמרות.

    קיימות חמש רמות פגיעה:

    • פגיעה שלמה. חוסר תפקוד מוטורי ותחושתי מוחלט מתחת לפלס הפגיעה.
    • תחושה מסוימת מתחת לפלס הפגיעה.
    • פגיעה חלקית. תנועה מסוימת של שרירים מתחת לפלס הפגיעה אך 50% מהשרירים מתחת לפלס הפגיעה לא יכולים לפעול.
    • פגיעה חלקית. רוב השרירים (יותר מ-50%) שמתחת לפלס הפגיעה חזקים מספיק לזוז.
    • כל התפקודים הנוירולוגים חזרו/ תקינים.

     

    סוגים של פגיעות חלקיות בחוט השדרה

    ישנן מספר תסמונות של פגיעות חלקיות בעמוד השדרה:

    • תסמונת חוט השדרה הקדמי (Anterior Cord  Syndrom).
    • תסמונת חוט השדרה האחורי (Posterior Cord Syndrom).
    • תסמונת חוט השדרה המרכזי (Central Cord Syndom), אופיינית יותר בקשישים. המטופל יכול לעמוד, ללכת הפגיעה יותר בידיים מאשר ברגליים.
    • תסמונת בראון סקארד (Brown-Sequard Syndrom). פגיעה בחצי גוף.

     

    גובה הפגיעה בחוט השדרה

    • פגיעה בחוליות Tetraplegia) C1-D1 או Quadriplegia): פגיעה בעמוד שדרה צווארי, פגיעה קשה.
    • פגיעה בחוליות  (Pentaplegia) C1-3: שיתוק בארבע גפיים וצורך בהנשמה.
    • פגיעה בחוליות (Paraplegia) D1-12: פגיעה בפלג גוף תחתון, הפגיעה השכיחה יותר.
    • פגיעה ב'שפיץ' של חוט השדרה (; Cauda equine syndrome below L1  :(Conus meduuaris syndrome. מהלכים עם קביים, שיתוק חלקי של פלג גוף תחתון.
    • Monoplegia – גף אחד פגוע (יד או רגל).
    •  Triplegia3 גפיים פגועות.
    • Hemuplegia – חצי גוף פגוע.

     

    אבחון

    סיכום המחלה כולל את הפגיעה האורתופדית (איזה שבר נגרם), הפגיעה הנוירולוגית (מפלס הפגיעה בחוט השדרה), סיבת הפגיעה (בכותרת), טיפולים, תכנית שיקום ומעקב.

    סיבוכים בחודשים הראשונים לאחר הפגיעה

    • חום.
    • פקקת ורידים.
    • לב-ריאה.
    • עימדון נוזלים.
    • אי סדירות מטבולית או אנדוקרינית.
    • יתר סידן בדם, אבנים בדרכי השתן.
    • כאבים חדים או כרוניים, סירינגומיאליה.
    • הפרעות בוויסות הטמפרטורה.
    • היבטים נפשיים והתנהגותיים.
    • ספסטיות בשרירים המשותקים, ניוון שרירים משותקים.
    • סיבוכי מערכת העיכול – אילאוס, כיבים, עצירות, טחורים.
    • זיהומים.
    • כוויות פצעי לחץ.
    • כיווץ מפרקים- התגרמות סביב מפרקית – אוסטאופורוזיס.

     

    טיפולים שכיחים

    • טיפול שמרני, שכיבה לאיחוי שבר.
    • טיפולים פרמקולוגיים כמעט אין.
    • HBO – טיפול בתא לחץ.
    • טיפול הורמונלי.
    • ניתוח לייצוב, קיבוע של עמוד השדרה, להפחתת לחץ.

    כאמור, אין טיפול שמביא להתאוששות הפגיעה העצבית. השיקום מצליח לטפל בהיבטים נוירולוגים, אורתופדיים, רפואיים פסיכו-סוציאליות, שיקום כוללני. למידע על החטיבה לשיקום כללי בבית החולים רעות – לחץ כאן.

    הטיפול הראשוני מדבר על טיפול נוירולוגי בפגיעה עצמה, ייצוב, ניוח, טיפול בסוגרים (מההתחלה), טיפול בסיבוכי לב-ריאה, טיפול בשברים בגפיים אם נפגעו, מניעת פצעי לחץ (מהרגע הראשון של הפציעה). הטיפול, כבר מתחילתו, כולל הרבה רפואה מונעת.

    הזדקנות עם נכות

    עם חלוף השנים לפגיעה יכולות להיות השלכות שונות: יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומני הדם, השמנה, אי פעילות גופנית, דחק, בדידות, חוסר תעסוקה, אי הקפדה על מניעת סיבוכים, שיקום מיני, טכנולוגיות חדשות.

    סיכום

    הפגיעה בחוט השדרה היא בלתי הפיכה. מאמצי מחקר כבירים נעשים מאז שנות הארבעים כדי לדעת ולהבין מדוע לא קיימת רגנרציה אפקטיבית של תאי מערכת העצבים המרכזית לאחר הפגיעה בהם. לאחרונה מעזים המדענים והרופאים במספר מרכזים בעולם לנסות ולנצח את האניגמה הזו על ידי ניתוחים והשתלות נועזות, אך הפתרונות עדיין לא לפנינו, כך שנותר לשקם את הנפגעים.

    צוות רב-מקצועי מיומן ומסור העובד במרכזי השיקום מלמד את הנכים לרכוש מיומנויות כדי להיות, עד כמה שאפשר, בלתי תלויים בזולת בביצוע פעולות היום יום, ומכין את הנכה ומשפחתו לחיים עצמאיים ופוריים בבית – עד כמה שניתן.

    קליטה מוצלחת של נפגעי חוט השדרה בקהילה, תלויה במידע שהפנימו במהלך האשפוז השיקומי, באמצעי המניעה של סיבוכים שלמדו עליהם, במיומנויות שרכשו, בתמיכה המשפחתית והחברתית וכמובן ברמה הכלכלית-ביטוחית שלהם.

    לצפייה בהרצאה

     

    המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

    (תמונה להמחשה unsplash)

      יצירת קשר בנושאי שיקום וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן