זיהוי סימני מצוקה אצל המטפל

עיקר הטיפול בהורים מזדקנים נעשה בדרך כלל על ידי אחד מבני המשפחה. בן זוגו של הזקן, או אחד מילדיו, הופך להיות המטפל העיקרי והוא זה שדואג לצרכים של הזקן ונמצא סביבו רוב שעות היום. עם זאת, הקשיים הכרוכים בקרבה ובטיפול האינטנסיבי יכולים להוביל אצלו לקשיים ובעיות, שיש לשים לב אליהם ולחפש להם פתרון במהרה.

מהי מצוקת המטפל העיקרי בזקן?

המטפל העיקרי נמצא במצב בו הוא משתדל לעשות את הטוב ביותר עבור הזקן, שהוא גם בן משפחה אהוב. הנטייה לעשות את הטוב ביותר גורמת לו לוותר על חייו הפרטיים ולהתעלם מהאופן בו הוא מרגיש. מטפלים עיקריים רבים סובלים מעייפות, לחץ, ולפעמים גם תסכול, שנובע מהעובדה שרוב הנטל נופל עליהם. עם זאת, רובם לא יבקשו עזרה מאחרים ולכן חשוב לדעת מהם סימני האזהרה שמעידים על כך שהמטפל העיקרי נמצא במצוקה.

הסימנים שמעידים על מצוקת המטפל

את הסימנים שמעידים על מצוקת המטפל ניתן לחלק לשתי קבוצות- סימנים גופניים ושינויים בהתנהגות המעידים על המצב הנפשי.

סימנים גופניים

• עייפות – השעות הרבות של הטיפול האינטנסיבי גוזלות מהמטפל שעות שינה רבות. בנוסף, הלחץ הרב שמופעל עליו עלול לגרום לכך שגם כאשר יוכל לישון, הוא יסבול מנדודי שינה ויתקשה להירדם.
• עלייה/ ירידה במשקל – כל אדם מגיב אחרת למצבי לחץ. חלק אוכלים יותר וחלק אפילו לא מרגישים רעב. הביטוי של תופעות אלו הוא שינוי לא אופייני במשקל.
• כאבי ראש וכאבי בטן – כידוע, המצב הרגשי משפיע על המצב הגופני ובמיוחד על כאבי ראש וכאבי בטן שמושפעים ראשונים ממצב של "עקה" (סטרס) מתמשך.
• בעיות עור – לא רק השימוש בחומרים השונים אלא גם הלחץ נמצא במחקר כמשפיע על העור שלנו ובמצבי מצוקה עלולים להיווצר עליו פצעים. כשהם אינם אופייניים למטפל ולא ברורה סיבת הופעתם, כדאי להביא בחשבון אופציה של מצוקת טיפול.

סימנים התנהגותיים

• התרחקות מחיי השגרה – הבעיה הנפוצה ביותר. המטפל העיקרי נמצא רוב שעות היום עם הזקן ומתרחק ממשפחתו, מחבריו וגם מהפעילויות האהובות עליו. הטיפול הופך להיות כל חייו ובא על חשבון כל דבר אחר.
• חוסר ריכוז – כאשר המטפל העיקרי לא מסוגל להתרכז בנושאים שקשורים לחיי היום-יום שלו מחוץ לטיפול (משפחתו, מקום העבודה וכד').
• התנהגות דכאונית – סימנים אופייניים למצב רוח דכאוני יכולים להיות עצבות, עייפות, חוסר התעסקות בתחביבים האהובים, חוסר עניין בסביבה, רצון להתבודד, הפרעות שינה, אובדן משקל, שתיית אלכוהול וכד'.
• חוסר יכולת לטפל – מטפלים רבים יכולים להגיע למצב בו הם מרגישים שהם כבר לא יכולים לטפל יותר. דבר זה עלול להוביל אצלם גם למצב של רגשות אשם, גם אם הם עושים את העבודה הטובה ביותר לה הם מסוגלים.
• כעס ועצבנות – השינויים שעובר המטפל העיקרי בחייו יכולים לגרום לו להיות עצבני יותר ולחוץ יותר. לעתים הכעס יצא כלפי בני משפחה אחרים שצריכים במקרה זה להבין את מצבו ולעודד אותו לדבר על הטיפול ועל רגשותיו.
• שתיה ועישון – הלחץ וחוסר הרצון לדבר עם אחרים ולשתפם בבעיות עלול להוביל לכך שהמטפל העיקרי ימצא נחמה ומרגוע באלכוהול וסיגריות, גם אם אינו נוהג לעשות זאת.

מה כדאי לעשות כשמגלים שהמטפל במצוקה?

במידה ואתם מגלים שהמטפל העיקרי במצוקה, עליכם לסייע לו. לשם כך תוכלו לעשות מספר דברים בתחומים שונים:

• סיוע בטיפול – לרוב, המטפל העיקרי לא יבקש עזרה בעצמו, גם אם הוא במצוקה. לכן, אם אתם מזהים את אחד הסימנים הנ"ל, היו אתם אלה שמציעים את העזרה והחליפו אותו למשך זמן מה בטיפול. דבר זה יאפשר לו לשמור על חיי השגרה שלו, לחזור למשפחתו, לפעילויות האהובות עליו ולהשלים שעות שינה. בנוסף, המטפל העיקרי יקבל מכם את התחושה שהוא לא לבד במערכה וכי בני המשפחה הנוספים מבינים את מצבו ומעריכים אותו על הטיפול המסור שהוא נותן. חשוב גם לעודד אותו ולגרום לו לחשוב בצורה חיובית על כך שהטיפול שהוא נותן הוא הטוב ביותר וכי הוא לא צריך לחוש אשמה על כך שהוא לא מטפל מספיק טוב.
• שמירה על בריאות המטפל – דאגו לכך שבריאותו של המטפל תקינה ובמידה ויש חשש למחלה או הרעה במצבו, דאגו שינוח ויטפל בעצמו.
• שילוב מטפל נוסף – אם לזקן יש קשיים תפקודיים או שנדרשת לו השגחה, יש לפנות אל הביטוח הלאומי בבקשה לגמלת סיעוד ("חוק סיעוד") כלומר, מטפל שיכנס למספר שעות בשבוע (מס' השעות המדויק נקבע לפי מצבו של הזקן). אם כבר יש מטפל בבית אך בן המשפחה הזקן אינו מקבל את מלוא מכסת השעות הקבועה בחוק, ניתן לעתים להגיש תביעה להחמרת מצב (בעקבות התדרדרות במצבו של הזקן מאז שאושרה לו הגמלה. במקרה שהתביעה תאושר יוכל הזקן לקבל שעות סיעוד נוספות).
• מציאת מסגרת טיפולית לזקן – על מנת להקל על המטפל העיקרי, ניתן למצוא מסגרות שיטפלו בזקן במהלך היום. מרכזי יום לקשישים (שמימונם יכול להתבצע בזכות הזכאות לגמלת סיעוד או בסיוע הרווחה), נופשונים או אפילו עובד זר, יכולים לסייע למטפל העיקרי.
• מציאת מסגרת טיפולית למטפל העיקרי – חשוב שהמטפל יטפל בעצמו. אם לא נוח לו לשתף את המשפחה במצבו, הוא יכול לפנות לעזרה מקצועית. ישנן קבוצות תמיכה רבות למטפלים, בהן הוא יוכל למצוא אנשים שנמצאים במצבו. קבוצות התמיכה נמצאות בלשכות לשירותים חברתיים (רווחה),  בעמותות השונות ("עמדא", "נאמן", "איל", "עמך"), בחלק מבתי החולים ובעמותות לזקן ברשויות המקומיות. בנוסף למפגשים אלה חשוב לזכור שהאינטרנט יכול לשמש גם הוא כקבוצת תמיכה, בעזרת  פורומים שונים

"להיות מטפלת עיקרית"- הסיפור האישי של מירי פטנקין