חוק זכויות החולה – הזכות לטיפול רפואי

בשנת 1992, הכירה מדינת ישראל בצורך להסדיר את זכויותיהם של חולים בחוק. מטרת חוק זכויות החולה-1994 היא לקבוע את זכויותיו של המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו.

בין הזכויות שכדאי שנדע ונכיר הן כמטופלים והן כמטפלים, מצאנו לנכון להדגיש את הנושאים הבאים:

הזכות לטיפול רפואי

כל אדם שהוא אזרח ישראלי זכאי לקבל טיפול רפואי בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים ויתרה מכך, במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה.

איסור הפליה

אין להפלות בין מטופל למטופל ללא יוצא מהכלל מטעמים כגון: דת, גזע, מין, לאום וכיוצא באלה.

אין להפלות בין מטופל למטופל מטעמי גיל אך, כאשר ההבחנה נדרשת משיקולים רפואיים לא רואים בכך הפליה לפי סעיף זה.

טיפול רפואי נאות

מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש.

מידע בדבר זהות המטפל

כל מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו.

דעה נוספת

כל מטופל זכאי לקבל חוות דעת נוספת שתושג מיוזמתו כאשר המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו.

שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל

כל מי שמטפל במטופל מחויב בשמירת כבודו בכל שלבי הטיפול הרפואי. הכוונה להתייחסות ובכיבוד זכויותיו כאדם וכמטופל, הן החוקיות והן המוסריות.

הסכמה מדעת לטיפול רפואי

סעיף זה בא להדגיש כי גופו ורוחו של אדם שייכים לו ואך ורק לו ולפיכך, כל טיפול רפואי הניתן למטופל יינתן אך ורק בהסכמתו של המטופל, כאשר הוא מבין במה מדובר על כל המשתמע מכך (סיכונים, תופעות לוואי, סיכויי החלמה, כאב צפוי ועוד). לשם כך, על המטפל למסור את המידע למטופל באופן נהיר ומוקדם ככל שניתן. במקרים דחופים, בהם המטופל לא מסוגל לאשר טיפול זה או אחר, ינהגו המטפלים בהתאם לחוקים הנוספים שצוינו ויצוינו בהמשך ושכל מטרתם לסייע למטופל להחלים. סייגים לכך יתאפשרו אך ורק במקרים מיוחדים כגון, מקרים בהם רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי למטופל אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירת מידע שכזה עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.

חובת ניהול רשומה רפואית

חובתו של המטפל/ המוסד הרפואי לתעד ולשמור את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית שתכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל, מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, אבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול. את כל המידע הנרשם רשאי המטופל לקבל לידיו (כעותק). עם זאת (כפי שנאמר קודם לכן), היה ונמצא כי המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו, רשאי מטפל להחליט שלא למסור למטופל מידע רפואי מלא או חלקי המתייחס אליו.

שמירת סודיות רפואית

על כל מטפל או עובד המוסד הרפואי לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל.

אחראי לזכויות המטופל

לצורך שמירה על הזכויות הללו ימונה עובד מטעם מנהל המוסד הרפואי שיהיה אחראי על אכיפתן, יקבל ויטפל בתלונות של מטופלים.

בנוסף לחוקים אלו, ניתן לזהות חוקים נוספים שאמנם אינם נמצאים תחת כותרת החוק: "חוק זכויות החולה", אך בהחלט יכולים להיות כלולים תחתיו. למשל, "חוק החולה הנוטה למות".

"חוק החולה הנוטה למות"

חוק זה בא להסדיר את הטיפול בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין קדושת החיים ובין זכותו של האדם להחליט בעצמו על גופו. בקביעת הטיפול בחולה שכזה, מצבו הרפואי, רצונו ומידת סבלו הם השיקולים הבלעדיים. על פי חוק זה, כל עוד לא הובע רצונו של האדם מפורשות אחרת, יהיה היחס כלפיו כאדם המעוניין להמשיך ולחיות. לחוק זה סעיפים רבים המפרטים את הפתרונות והסייגים למקרים שונים. חשוב לזכור עם זאת את בסיס החוק הנ"ל, כפי שהוצג קודם לכן, והוא- זכותו של האדם על עצמו. (למידע על החוק לחצו כאן).

כפי שניתן היה לראות במאמר זה, החוקים הנוגעים לזכויות החולה אינם מתייחסים לאוכלוסייה מסוימת אלא תקפים בהגדרתם לכל אזרח ישראלי. כדאי להכיר ולדעת חוקים אלו בשעת הצורך, מכיוון שהם מהווים את בסיס זכויותינו כבני אדם וכאזרחי המדינה ולפיכך מאפשרים לנו לקבל את הטיפול הראוי בתנאים המקובלים (כפי שהם מוגדרים בחוק) גם כאשר חלפו השנים בהם כוחנו במותננו להיאבק על זכויותינו.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי.

(תמונה להמחשה צילום גיל דור)