ייעוץ חינם וקביעת תור

1-700-700-204







*מידע מפורט בטופס יקל עלינו לסייע לך

לעדכן את הקבלות בטרמינל שלהם. מספר התחלה, מספר ע"ר וכו'.na

מעגל העונג ומעגל הכאב

נשים רבות מתמודדות עם כאב כרוני באזור הפות. בעוד שהימנעות ממפגש עם האיבר הכואב תמנע חוויות אחרות ותקדם את הכאב, מפגש עמו יכול להביא למזור

עודכן לאחרונה:21/07/20

נשים חוות במהלך חייהן כאבים בנרתיק ובפות. ברוב המקרים מדובר בכאב זמני, שמקורו מדלקת אך, ישנן נשים המתמודדות עם כאבים לתקופות ארוכות וקבועות (מצב בשם וולוודיניה .(vulvodynia).

כאב כרוני באזור הפות מאופיין בתחושות שריפה, דקירה, כאב, באזור מסוים בפות או בכל הפות, מבלי שזוהתה סיבה אורגנית ידועה. על אף שוולוודיניה קיימת בשכיחות גבוהה באוכלוסייה, קיים קושי בפנייה לטיפול, בזיהוי ובאבחון.

לצד הסבל הגופני, תסמונת כאב כרוני מערבת גם קושי רגשי. התמודדות עם כאב ארוך טווח עלולה לגרום לתחושות חרדה, ייאוש, בדידות ודימוי עצמי נמוך ואף לפגיעה באיכות החיים האישית והזוגית.

‘התנתקות’ מהאיבר הכואב

החיים מפגישים אותנו עם הפות שלנו באירועים שונים בחיינו. מהמגע של הפעוטה הסקרנית, דרך גיל ההתבגרות וקבלת המחזור החודשי, עד מערכות יחסים אינטימיים ובדיקות רפואיות וגניקולוגיות. במידה והמפגש עם הפות מייצר כאב וחרדה אנחנו ננסה להימנע מהמפגש או בצורה הישרדותית נחליט “לנתק” את האיבר המכאיב ולהציל את עצמנו מחוויה כואבת, מציפה והרסנית. פשוט נחליט שהפות או “הדבר הזה” אינו חלק ממני.

פעולת “הניתוק” אינה חדשה בעולם החיים. תופעה בה בעל חיים קוטע או משיר חלק מגופו לצורך הגנה עצמית נקראת אוטוטומיה. לחלק מבעלי חיים יש את היכולת לגדל מחדש את אותו איבר באופן חלקי או מלא.

חשוב לשאול את עצמנו האם הנפש שלנו המגנה עלינו מפני סכנה ותחושת כאב משתמשת במנגנון ההגנה של ניתוק נפשי במפגשים שלנו עם הפות?

הימנעות וניתוק הם מנגנוני הגנה, שמגנים עלינו כאן ועכשיו, שומרים עלינו בכדי שלא נחוש כאב וצער. אולם, הימנעות וניתוק בטווח הרחוק עשויים להוביל למעשה לכאב מוגבר. הימנעות ממפגש עם האיבר הכואב, מונעת מאיתנו לחוות חוויות אחרות וחיוביות ובכך מקדמת את הכאב. דווקא מפגש עם האיבר הכואב, קבלתו ותיקופו בצורה הדרגתית כך שתיווצרנה חוויות טובות, נעימות ולא כואבות, מכיל בתוכו את הדרך לגדל מחדש את האיבר, בצורתו המענגת והבטוחה.

תאי מיקרוגליה ומעגל הכאב

המוח הוא איבר גמיש. מערכת העצבים מתאימה את פעילותה בהתייחס לתנאים הסביבתיים ועל סמך ניסיון קודם של האדם ותהליכים של למידה.

מחקרים עדכניים מראים את קיומם של תאים בשם תאי מיקרוגליה שתורמים לכאבים כרוניים. המדובר בתאי החיסון של מערכת העצבים המרכזית ששוכנים במוח ובחוט השדרה. במידה והם מתפקדים בצורה מאוזנת הם מועילים לתהליך ההחלמה. בכאב כרוני, שנמשך לפחות שלושה חודשים, התאים, במקרים מסוימים, יוצאים מאיזון ונהיים רגישים יותר. עתה כל מגע עדין, שפשוף  הג’ינס על המכנס ומחשבה על הפות, מתפרש במוח ככאב עז. נוצר מעגל כאב המגביר את רגישות תאי המיקרוגליה.

אז מה ניתן לעשות? להתחיל ללמד את המוח ואת התאים מחדש, בכדי שיגיבו באופן נורמאלי ומאוזן. זה מתחיל בהבנת מנגנוני ההגנה שהפעלנו, ההימנעות והניתוק. בשלב השני מפגשים מחודשים עם הפות הכואבת תוך כדי ייצור חוויות נעימות, בטוחות, חיוביות, כדי שהמוח ילמד והתאים יחזרו לאיזון. ליצור מעגל של עונג במקום מעגל כאב. המוח הדינאמי יפרש את האזור כפחות כואב – ישתנה בהתאם – והתאים הלוחמניים יחזרו לתפקד בצורה מאוזנת.

מוזיקה ומעגל העונג

אז איך עושים זאת? מפגש מחודש בינך לבין הפות, במרחב בטוח, מלא תחושות של עונג, רוגע ואהבה. במרחב נזדקק לגוף ולצלילים. נבחר מוזיקה המעוררת בנו תחושות של שמחה, עונג, רוגע והתעוררות. נתחיל ליצור מרחב בו המוזיקה מייצרת בגופנו מעגל של הנאה, הטבול באוקסיטוצין, אנדורפין ודופמין (מוליכים עצביים והורמונים האחראים על תחושת עונג ורוגע). באווירה מענגת זו נעצום את העיניים ונתחיל להיפגש בדמיון עם הפות מחדש. נתחיל ללמד את המוח, שהפות אינה רק כואבת, היא גם מענגת. בהדרגה, המוח הדינאמי והגמיש ישתנה – המילים והתווים הם שיובילו אותך להניח רשת עצבית חדשה ומרפאה.

המוזה אוטרפה הייתה פטרונית המוזיקה, השירה הלירית והנגינה בחליל, במיתולוגיה היוונית. היא נחשבה למוזה של העונג וההנאה. החיבור בין מוזיקה לעונג והנאה קיים אלפי שנים, מוזיקה מרפאה. בואו ניקח את המתנה הנפלאה הזאת ונשתמש בה.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

(תמונה להמחשה unsplash)