העלייה בתוחלת החיים
התפתחות הטכנולוגיה והרפואה המודרנית שחלה בעשורים האחרונים, הובילה להארכה ניכרת בתוחלת החיים הממוצעת בעולם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלקם של הזקנים בישראל מתוך כלל האוכלוסייה הוכפל במהלך 50 השנים האחרונות, ומהווה כיום כ-10 אחוזים. נתונים אלה צופים כי עד 2030 קצב גידול האוכלוסייה הזקנה יהיה מהיר פי שניים וחצי מקצב הגידול של יתר חלקי האוכלוסייה, ולפיכך צפוי גידול משמעותי ביותר של אוכלוסיית הזקנים בישראל בשנים הקרובות.
מעבר להזדקנות האוכלוסייה המתרחשת והצפויה להתרחש, חלה אף הזדקנות של אוכלוסיית הזקנים: אחוז הזקנים בני הלמעלה מ-80 הולך ועולה. בהקשר זה יצוין כי ישראל היא מהמדינות בהן תוחלת החיים היא הארוכה ביותר בעולם.
הקושי בהגדרת המושג "זיקנה"
לרוב המונח "זקן" מתייחס לבני 65 ומעלה, אולם, מעבר למסגרת פורמלית זו, קשה להגדיר את גיל הזיקנה, שכן הוא מכיל מרכיבים רבים– הגיל הפורמאלי, סימני הזיקנה הפיזיים והבריאותיים, התפקוד המשפחתי והחברתי ועוד. לפיכך, הנטייה בעולם המערבי היא להגמיש את הגדרת הזיקנה ולהחיל אותה באופן אישי ונבדל על כל אדם. עם זאת, חוקרי הזדקנות מבחינים בשלושה שלבים בזיקנה
-
הזיקנה הצעירה (75-65)
-
הזיקנה האמצעית (85-75)
-
הזיקנה המופלגת (85 ומעלה)
התיאוריה של ד"ר מריאן רבינוביץ': "גילו של אדם"
כאמור, קיימים מרכיבים רבים לזקנה וגיוונם מקשה על הגדרה חד משמעית עבור גיל זה. ד"ר מריאן רבינוביץ' עומד על כך וגורס כי גילו של האדם מתחלק למרכיבים הבאים:
-
גיל קלנדרי– מספר שנותיו של האדם.
-
גיל כרונולוגי– הישגיו, ביסוסו ושחיקתו של האדם במסלולי חייו העיקריים, כמו משפחה ותעסוקה.
-
גיל ביולוגי– קיומן של מחלות ויכולתו של האדם להסתגל לשינויים הפיזיולוגיים המתחוללים בגופו.
בנוסף, מונה ד"ר רבינוביץ' את הגיל התפקודי, הגיל החברתי (היכולת ליצור קשרים), הגיל הקוגניטיבי, והגיל הרגשי.
האובדנים האופייניים בזיקנה
עם הזדקנותו של אדם, הוא הולך ומאבד מרכיבים חשובים בחייו, בדרך כלל תוך זמן קצר יחסית, באופן שלא מאפשר לו הסתגלות מיטבית למצב החדש. הזיקנה מביאה עמה את גיל הפרישה ובכך את אובדן זהותו התעסוקתית של הזקן. לגבי זקנים רבים, אובדן זה גורר אחריו גם אובדן כלכלי, שאליו מצטרפות ההוצאות הרפואיות ששיעורן גדל בתקופת חיים זו. הירידה במצב הבריאותי וביכולת הפיזית והמנטאלית מתרחשת לעתים בהתדרדרות מתמשכת ולעתים במפתיע.
אובדנים אלה מועצמים לנוכח אובדן מערכת התמיכה והחברה של הזקן, כתוצאה מירידה במספר החברים בני גילו של הזקן עקב מיתות או מחלות או התנתקות מבני משפחתו.
זיקנה מוצלחת
אין זה מחויב המציאות כי האובדנים והקשיים הכרוכים בזיקנה יהפכו אותה לתקופה חשוכה ומרה בחייו של האדם. ניתן לחשוב כי היא עשויה להיות תקופה מאושרת. החוקר אריק אריקסון הגדיר את הזיקנה כשלב התפתחותי נוסף בחיי האדם, בה ניתנת בידו הבחירה כיצד לחוות אותו– בתחושת שלמות או בתחושת ייאוש. ההתבוננות העצמית וההרהור המסכם של חייו שמאפיינים תקופת חיים זו, יכולים להביא את הזקן להביט על רצף חייו בסיפוק ובהשלמה ולראות את עצמו כחולייה משמעותית בשרשרת האנושות. מנגד, הם יכולים להביא את הזקן לאיבוד משמעות החיים ולתחושה שלא נחוו במלואם. תחושת הייאוש לפי אריקסון תוביל להיווצרות חלל ריק ולפחד מהמוות, בעוד שתחושת השלמות תוביל לנקודת מבט נכונה על החיים מול המוות.
פורסם: 5.8.2015