תרומות. 
מי מוגדר כתשוש נפש?
על פי הגדרת משרד הבריאות, תשוש נפש הוא קשיש שמסוגל להתהלך, אבל סובל מירידה משמעותית וקבועה בתפקודי המוח (ירידה קוגניטיבית, שיטיון או דמנציה), שמתבטאת בירידה בזיכרון, בהתמצאות, ובשיפוט, במידה כזו שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילויות היום-יום (הלבשה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים), לסיוע בניידות ולהשגחה על בטיחותו בכל שעות היממה.
באלו מוסדות ניתן לאשפז תשושי נפש?
קשיש תשוש נפש יכול להתאשפז במחלקות לתשושי נפש בבתי חולים גריאטריים ובמוסדות לאשפוז ברישוי ובפיקוח של משרד הבריאות.
איזה גוף אחראי על מציאת מענה טיפולי לתשוש נפש?
האחריות על סידור מוסדי לקשיש תשוש נפש מוטלת על משרד הבריאות. בני משפחה שמבקשים לבדוק אשפוז של קשיש תשוש נפש במוסד מתאים צריכים לפנות למחלקה למחלות ממושכות בלשכת הבריאות הסמוכה למקום מגוריהם ולצרף לפנייה מסמכים רלוונטיים על מצב הקשיש:
- טופס פנייה לסידור מוסדי מלא וחתום.
- טופס מידע רפואי-סיעודי-תפקודי עדכני מהחודש האחרון שמילאו רופא ואחות.
- מכתב סיכום רפואי מפורט מהמסגרת ממנה הופנה הקשיש או מהרופא המטפל (כולל סיכומי אשפוזים מהשנה האחרונה, פירוט של הבעיות הרפואיות, טיפולים ובדיקות שנערכו לאחרונה ותיאור מצבו התפקודי הקודם והנוכחי).
- דו"ח סוציאלי.
- מסמך ייפוי כוח, כתב מינוי לאפוטרופוס (אם קיימים).
בהתאם למסמכים תקבע ועדה של משרד הבריאות האם הקשיש מוגדר "תשוש נפש". מי שמוסמך להגדיר סטטוס של "סיעודי" או "תשוש נפש" לשם אשפוז ממושך במוסד הוא הגריאטר המחוזי מטעם משרד הבריאות.
במקרים בהם הקשיש נשאר בביתו הגוף המטפל הוא הביטוח הלאומי. במקרים אלו יכולים הקשיש או בני משפחתו לפנות לביטוח הלאומי בבקשה לגמלת סיעוד. בעקבות בדיקת הזכאות לגמלת הסיעוד ייקבע האם הקשיש זכאי לקבל היתר להעסקת עובד קבוע.
מי מממן את האשפוז של תשושי נפש במוסדות?
האשפוז במחלקות לתשושי נפש יכול להיות במימון עצמי או בסיוע של משרד הבריאות. הסיוע של משרד הבריאות הינו באמצעות "קוד" והוא מותנה בכך שבאחד ממוסדות האשפוז שמאושרים על ידי המשרד יהיה מקום פנוי. גובה ההשתתפות של משרד הבריאות נקבע על פי מסמכים והצהרות של תשוש הנפש ובני משפחתו בדבר גובה הכנסותיהם.
האם כאשר האשפוז ממומן ב"קוד" יכול המוסד לדרוש תשלום גם מהמטופל או ממשפחתו או להטיל עליהם תשלום נוסף?
לא. מקבלת ה"קוד" והתחלת האשפוז באמצעות משרד הבריאות המטופל ובני משפחתו מעבירים ישירות למשרד הבריאות את ההשתתפות האישית שלהם בתשלום, ומשרד הבריאות מעביר למוסד את כל התשלום. למוסד אסור לגבות תשלומים נוספים מהמטופל או ממשפחתו.
מי מפקח על מוסדות לתשושי נפש?
מוסדות אשר מטפלים בתשושי נפש מחויבים ברישיון מטעם משרד הבריאות.
האם בני משפחתו של קשיש תשוש נפש שמשתתפים בעלויות החזקתו במוסד זכאים להטבות מס?
כן. בני המשפחה זכאים להטבות מס בגין ההוצאות הכרוכות בטיפול בתשוש הנפש, וזאת בהתאם להכנסתם.
על מה חשוב להקפיד כשבוחרים מוסד לאדם תשוש נפש?
- רישיון – יש לוודא שלמוסד יש רישיון של משרד הבריאות.
- אבטחה – יש לוודא שדלתות המחלקה סגורות ואין אפשרות לפתוח אותן/ להיכנס למעלית ללא השגחה. כמו כן יש לוודא שליד המיטה יש לחצן מצוקה.
- השגחה צמודה – תשושי נפש זקוקים להשגחה צמודה 24/7. יש לוודא שהמוסד אכן מספק השגחה מסוג זה.
- השגחה רפואית – מוסד לתשושי נפש מחויב להעניק לדיירים השגחה רפואית וסיעודית 24/7. יש לוודא עם הרופא או האחות האחראיים כי השגחה כזו אכן קיימת.
- פעילות – בקשו לדעת מה נכלל בטיפולים, בפעילות ובתעסוקה שמציע המוסד (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פעילות תרבותית) ומיהם אנשי המקצוע שמעניקים את הטיפולים ודואגים לפעילות ולתעסוקת הדיירים.
האם קיימת מסגרת יומית לקשישים תשושי נפש?
כן. עמותות מקומיות למען הקשישים מפעילות, בפיקוח השירות לזקן במשרד העבודה והרווחה, מרכזי יום מיוחדים לקשישים תשושי נפש. במרכזי היום, שפועלים חמישה ימים בשבוע מהבוקר עד הצהרים, ניתן סל שירותים שכולל: הסעה מהבית למרכז וחזרה; ארוחות; טיפול אישי (כולל רחצה, סיוע באכילה, החלפת מוצרי ספיגה); שירותי עו"ס ואחות; השגחה; פעילות חברתית ותרבותית מותאמת למצבו של הקשיש.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת רפואית או משפטית או תחליף לייעוץ רפואי או משפטי
(תמונה להמחשה unsplash)
