יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    תקלות במערכות השיקום הרפואי?

    מודל המערכת השיקומית הוא מודל טיפולי-חינוכי עם ראייה כוללנית ומאפיינים של אבחון והערכה, טיפול ומניעה

    עודכן לאחרונה:16/05/23

    בבית החולים השיקומי ניתן לראות זה ליד זה נפגעי תאונות דרכים המנסים כוחם בשימוש בקביים או בכסאות גלגלים, חולים המחלימים לאחר ניתוח בגפיים היושבים בכיסא שאינו מוכר להם, נפגעי אירועים מוחיים, נפגעי מלחמות ופיגועים, וחולים שעברו טיפול שהסתיים בחוסר הצלחה ונכות. כל אחד מאלה סובל גם נפשית וגם גופנית ושואל את עצמו – האם אשאר כך לנצח? האם הייתה אולי טעות בטיפול? במחלקת השיקום חייב הרופא להתמודד עם התופעות הללו ולהסביר לנכה ולבני משפחתו מה קרה, מה הפרוגנוזה התפקודית, וכיצד להתמודד נכון עם הלקות התפקודית.

    המטופלים במערכות השיקום הגיעו בדרך כלל מאשפוזים קודמים במחלקות "חריפות", יחידות לטיפול נמרץ וכד'. המעבר מחיים "רגילים" לאשפוז, תלות באחרים והתאמה לסדר יום והרגלים שונים אינו פשוט. מערכת השיקום אינה סוף הדרך אלא תחילתה של התמודדות חדשה בבית ובקהילה.

    המודל השיקומי הוא מודל טיפולי-חינוכי. יש לו מאפיינים של אבחון והערכה, טיפול, מניעה ראשונית, שניונית ושלישונית של נכויות וסיבוכים. הוא דן בנכויות יציבות ובנכויות מדרדרות שדורשות צרכים משתנים. יש לו רמות טיפול בבתי חולים, במרכזי שיקום, במרפאות, ביחידות המשך ומעקב קהילתיות ובטיפולי בית. הצוות מורכב מרופא שיקומי, יועצים רפואיים או כירורגים אחרים, אחות, פיזיותרפיסט, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, עובדת סוציאלית, פסיכולוג, דיאטנית, יועצים (מין, תעסוקה, ספורט, שעות פנאי, אומנות, תחבורה, עזרים, בינוי ועוד).

    ברפואה השיקומית אמנם משתמשים בשיטות אבחוניות וטיפוליות מודרניות ולעתים מתוחכמות וממוחשבות, אך הגישה היא שהחולה נמצא במרכז המעגל הטיפולי, הוא שותף מלא ולא סביל, וכל שאיפת המערכת השיקומית היא להשיבו חזרה לזרם החיים הרגיל. הגישה השיקומית היא גישה כוללנית שמתייחסת להיבטים פיסיים, נפשיים, תעסוקתיים, משפחתיים, מיניים ועוד. הצוות הרב-מקצועי מודע לכך שהתהליך השיקומי ממושך ועלות הטיפול גבוהה, אם כי זו אחת ההשקעות הטובות המאפשרות למטופל לחזור לחיים שקדמו  לפגיעה. אך, גם בסביבה התומכת הזו עלולות לחול תקלות העלולות לפגוע בתהליך השיקומי, למשל:

    • חוסר תשומת לב לרמזים המעידים על רצון לאובדן עצמי.
    • גרימת שברים בגפיים משותקות ספסטיות ע"י פיזיותרפיה.
    • היעדר תשומת לב מרבית לשחיקת אנשי הצוות השיקומי עצמו.
    • תופעות לוואי של תרופות.
    • המטופל אינו ממלא אחר הוראות וגורם לעצמו נזק נוסף.
    • מטופלים נופלים ונגרם להם נזק.
    • מטופל נותר לרגע ללא השגחה.
    • המטופל מטופל ע"י ציוד פגום (באופן נדיר).
    • המטופל חשוף לתקיפה או הטרדה מסוג כזה או אחר מצד מטופל או מבקר אחר (לעתים המטופל לא מדווח על סיכון אליו הוא חשוף).

    אחד הגורמים לתקלות במערכות הוא "לחץ לייצר", כאשר חברות הביטוח וקופות החולים דורשות לשחרר חולה טרם סיום טיפול אשפוזי והמעבר לטיפול בקהילה או בבית אינו ברמה הנדרשת .

    הטיפול השיקומי תלוי לא רק בכוח האדם ובסבלנות המטפלים אלא נדרש שימוש במכשירים רבים – ממכשירים המאפשרים הפעלת שרירים, דרך מערכות חימום וקירור, בריכות שחייה ייעודיות ומתקנים המאפשרים להתגבר על הנכות. כל אלה, בצד העזרה הרבה, נושאים בחובם גם אפשרויות של פגיעה כמו מכת חשמל או כוויה ממכשיר חימום. ההתייחסות לנכה מחוץ לכתלי מערכת השיקום דורשת הבנה לצרכים המיוחדים, הקפדה של המטפל וכן של המטופל ובני המשפחה.

    בישראל מצויות מערכות שיקום מהמתקדמות בעולם. הצוותים בעלי מוטיבציה גבוהה, מסירות, מיומנות ודבקות במטרה. המודעות שלהם לאפשרות גרימת נזק או הפעלת שיקול מוטעה היא התורמת לבטיחות ולמניעת תקלות במהלך הטיפול במי שכבר נפגעו .

     

    (תמונה להמחשה unsplash)

      יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן