תביעת ביטוח – התיישנות

בחודש ינואר 2002 הלך ישראל כהן (שם בדוי) לעולמו, לא בשיבה טובה, כשהוא מותיר אחריו אלמנה ויתומים. כהן שילם במשך כל חייו תשלומים בגין פרמיית ביטוח חיים, אשר מזכה את משפחתו לאחר מותו בתגמולים בסך 1,500,000 שקלים. האלמנה והילדים לא היו מודעים לקיומה של פוליסת הביטוח. בחודש אפריל 2005, בעיצומם של ניקיונות הפסח, מצאה בתו של המנוח העתק של פוליסת הביטוח. הנ"ל, אשר הייתה באותם הזמנים סטודנטית למשפטים, מיהרה לפנות עם הפוליסה לעו"ד העוסק בתחום וביקשה ממנו לפעול לקבלת תגמולי הביטוח המגיעים למשפחה.

לצערי, אני הייתי עורך הדין אשר נאלץ לבשר למשפחה כי תביעתם התיישנה.

הכלל: בניגוד לתביעות אחרות, תביעת ביטוח מתיישנת לאחר שלוש שנים מעת מקרה הביטוח.

כמו כן, חשוב לדעת כי עצירת מרוץ ההתיישנות תתבצע (על פי רוב), רק באמצעות אחת משתי החלופות הבאות: תביעה משפטית (ולא מכתב דרישה/ הודעה לחברת הביטוח) או אישור בכתב מאת חברת הביטוח על הארכת תקופת ההתיישנות.

לא פעם הגיעו למשרדי לקוחות אשר היו מיוצגים על ידי חברה למימוש זכויות רפואיות ואשר תביעתם התיישנה. לחברות אלו, בהגדרתן, אין יכולת לנהל תיק משפטי ואפילו לא להגיש תביעה משפטית נגד חברת הביטוח. לפיכך, עצירת מועד ההתיישנות בתביעות ביטוח אינה אפשרית מבחינתן (אלא אם כן חברת הביטוח תמציא מכתב להארכת מועד התיישנות, דבר שבדרך כלל אינו קורה) ובהרבה מקרים נגרם נזק בלתי הפיך לתובע המבוטח. חברות הביטוח מודעות לעניין זה ומנצלות את הסיטואציה ולמעשה "מרוויחות" זמן.

חריגים: בהתאם לחוק ההתיישנות, קיימים חריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות. לדוגמה: קטין, כאשר התחלת ספירת המועדים תתחיל רק בהגיעו לגיל 18 ולפיכך בגין תביעה על פי חוק חוזה ביטוח, תתיישן תביעתו בהגיעו לגיל 21.

כאמור לעיל, תקופת ההתיישנות בגין תביעה על פי פוליסת ביטוח קצרה ביחס לתביעות אחרות. לעניין זה קיימות כמה סיבות, כאשר הסיבה המרכזית היא כי חברת ביטוח מחויבת להקצות כספים כפיקדון אל מול תביעות אשר מוגשות נגדה. הוודאות הנדרשת, בתוספת של העלויות המצטברות בהקצאת הכספים (ואי השימוש בהם בתקופה זו), הן הסיבות המרכזיות להיותה של תקופת ההתיישנות קצרה כל כך.

חשוב, אפוא, להגדיר מהי נקודת הזמן בה מוגדר "מקרה הביטוח", אשר ממנה מתחילים למדוד את תקופת ההתיישנות:

פוליסות חיים (מוות/ ריסק)- מיום מות המבוטח (ולא מיום גילוי הפוליסה), יש חריגים המאריכים את התקופה ונוגעים בעיקר לחוסר ידיעה על קיומה של הפוליסה מצד חברת הביטוח.

פוליסות תאונות– לאור תיקון חקיקה מהשנים האחרונות מועד תחילת מרוץ ההתיישנות הוא מועד התגבשות דרגת הנכות. יש לשים לב כי מועד זה יכול להיות שנוי במחלוקת בין הצדדים ולפיכך תמיד עדיף להקדים ולתבוע.

פוליסות מחלות קשות- מיום גילוי המחלה (ולא מיום קינון המחלה בגוף!!).

פוליסות סיעוד/ פוליסות אובדן כושר עבודה– כאן המצב שונה. מקרה הביטוח בפוליסות אלו הוא חודש בחודשו, כלומר שבכל רגע נתון ניתן לתבוע 3 שנים אחורה, אבל לא יותר מזה.

לסיכום, אין דבר מתסכל יותר מאיבוד תביעה, זכויות וכספים, המגיעים למבוטח ואשר בגינם הוא שילם במיטב כספו, שנים רבות, פרמיות לחברת ביטוח, בגלל השתהות ואיחור מועד ההתיישנות. חשוב שלא "לישון" על הזכויות ולפנות לייעוץ משפטי מתאים מוקדם ככל הניתן.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי

הכותב, עו"ד עמית ביר, מתמחה בתחום הנזיקין והביטוח

פורסם: 8.9.2020.

(תמונה להמחשה unsplash)