תרומות. 
באחרונה, עולה רבות בשיח הציבורי נושא ה"קנאביס הרפואי", או השימוש בסם הקנאביס בכדי להקל על תסמינים ולטפל במצבים בריאותיים שונים.
השימוש בקנאביס למטרות רפואיות אינו חדש וקיימות עדויות לכך שהצמח משמש לצרכים רפואיים זה אלפי שנים, החל בסין ובמצרים העתיקה, ואף על ידי ויקטוריה מלכת אנגליה, אשר נעזרה במיצוי צמח הקנאביס בכדי להקל על מכאוביה.
למרות שהשימוש בקנאביס הוצא מחוץ לחוק במרבית מדינות העולם בתחילת המאה העשרים, בשנים האחרונות היתרונות הרפואיים של צמח הקנאביס ניכרים במחקרים קליניים ונעשה בו שימוש הולך וגובר לצרכים רפואיים. נכון לשנת 2019 בישראל יותר מ-50,000 איש הינם בעלי רישיון לשימוש בקנאביס רפואי.
קנאביס, המכונה גם "מריחואנה" או "גראס", ועשוי לשמש להפקת "חשיש", הוא צמח ירוק וגבעולי, בעל בלוטות המפרישות מאות סוגים של חומרים, שהעיקרים בהם הם הקנבינואידים (החומרים הפעילים העיקריים בצמח), הטרפנים והפלבינואידים. לטרפנים, שהם החומרים המספקים לצמח את ריחו האופייני, מיוחסים גם יתרונות רפואיים והם עשויים לכלול למשל לינולול (החומר המרגיע בלבנדר), פינן (חומר נוגד דלקת המצוי בעץ האורן) ועוד. יחד עם זאת, החומרים הפעילים ביותר בצמח הקנאביס הם הקנבינואידים.
בעוד מגוון הקנבינואידים בצמח רחב ביותר, העיקריים שנחקרו הם THC ו-CBD, אשר התגלו על ידי פרופ' רפאל משולם וצוותו באוניברסיטה העברית בירושלים. מעניינת במיוחד העובדה שפעילותם של הקנבינואידים לא נעשית באמצעות השפעה על אחת ממערכות הגוף המוכרות, אלא באמצעות הפעלת מערכת ייחודית לקנאביס בגוף, הנקראת המערכת האנדו-קנבינואידית (אנדו = פנים, ובתרגום חופשי "מערכת הקנאביס הפנימית"). אותה מערכת כוללת קולטנים עבור החומרים הפעילים בקנאביס והיא מפוזרת כמעט בכל רקמות הגוף, לא רק של בני האדם אלא של כל בעלי החוליות (גם לדגים יש קולטנים לקנאביס!). כאשר החומרים הפעילים בקנאביס נכנסים לגוף הם נקשרים לקולטנים של המערכת האנדו-קנבינואידית ומפעילים אותה. מכיוון שהקולטנים לקנאביס קיימים כמעט בכל רקמות הגוף, השפעת הצמח מגוונת ביותר וכוללת השפעה על מערכות רבות. בנוסף, ייתכן ופעילות לקויה של המערכת האנדו-קנבינואידית עשויה להיות מעורבת בהתפתחות מחלות שונות, ומכאן ששימוש בקנאביס באופן נכון יכול להחזירה לאיזון, ובכך לסייע בטיפול במחלה.
כאמור, בשנים האחרונות מודגם הערך של קנאביס רפואי במחקרים רבים ביחס לעבר אך, עדיין חסר מידע רב לגבי יעילותו ובטיחותו בטיפול במחלות רבות. העדויות הרבות ביותר הן לגבי יעילותו של הקנאביס כמקל על כאבים כרוניים נוירופתיים (ממקור עצבי), כנוגד בחילה כתוצאה מכימותרפיה וכמרפה שרירים במחלות כגון פרקינסון וטרשת נפוצה. בנוסף, קיימת עדות ליעילות של קנאביס גם כטיפול באפילפסיה עמידה, בתסמונת פוסט טראומטית, במחלות מעי דלקתיות, בהפרעת התנהגות באוטיזם ובאבחנות רבות נוספות.
כבכל הטיפולים, לשימוש בקנאביס תופעות לוואי וסיכונים, שיש לשקול מול התועלת הצפויה כתוצאה מהטיפול. אמנם לא קיימת סכנה של מוות ממינון יתר כתוצאה מטיפול בקנאביס, משום שצפיפות הקולטנים לקנאביס בגזע המוח (בו הגוף מקיים את המערכות הבסיסיות, כגון מצב הכרה, נשימה ולחץ דם) נמוכה, אך, שימוש בקנאביס עשוי להוביל לתוצאות קשות, בעיקר בנטילה לא הדרגתית, אשר עשויה לגרום לסחרחורות או נפילה, וכמובן בנסיבות של נהיגה תחת השפעה. בנוסף, לשימוש בקנאביס תופעות לוואי כגון יובש בפה, רעד והחמרה בחרדה, וכן עלייה בתיאבון, אשר עשויה לגרום לעלייה במשקל, שאינה רצויה בחלק מהמקרים. סכנה נוספת היא התמכרות, המובילה לקושי להפסיק את השימוש בקנאביס. רצוי לבצע מעקב תוך כדי השימוש על ידי איש מקצוע מנוסה, בכדי לשים לב לסימני ההתמכרות בראשיתם.
מאחר והרכב החומרים בצמח כה מגוון, חלק מהמחקרים מתמקדים בלהתאים למטופל את הזן הנכון, אשר מכיל את המרכיבים המתאימים לתסמיניו ולמצבו. לדוגמה, בעוד THC הוא חומר "ממסטל", אשר עשוי לגרום לתחושת אופוריה, בלבול ולעתים גם חרדה, CBD הוא חומר נוגד דלקת, אולם בעל פעילות פסיכו-אקטיבית שולית בלבד, ועשוי להתאים יותר למטופלים אשר במקרה שלהם קיים חשש מיוחד מתופעות הלוואי של הצמח.
במרפאה הבין תחומית לטיפול בקנאביס רפואי ב"רעות" אנו מבצעים מעקב מקיף אחר המטופלים הנעזרים בקנאביס, לצורך התאמה אישית של הטיפול, והגעה לתוצאות הטובות ביותר.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
