תרומות. 
קושי בבליעה (דיספגיה) יכול להופיע בכל גיל, אך כיום ידוע שעם העלייה בגיל חלים שינויים במספר גורמים ותהליכים המשפיעים על הבליעה והתופעה שכיחה יותר אצל אנשים בגיל השלישי (קשיי בליעה יופיעו אצל כ- 30% מהאנשים מעל גיל 65).
מהי דיספגיה?
תהליך הבליעה הוא תהליך מורכב מכיוון שהוא מצריך תיאום בין עשרות שרירים ומספר רב של עצבים. בתהליך הבליעה המזון מוכנס לפה, עובר דרך הלוע, הוושט ומגיע לקיבה. על מנת לבצע את התהליך באופן יעיל נדרש תיאום מוחלט בין האיברים שהוזכרו בכל שלב ושלב.
דיספגיה מתבטאת בקושי בדרגות חומרה שונות בהעברת מזון או נוזלים באופן תקין דרך הפה אל הלוע, הוושט ומשם לקיבה.
דיספגיה – מהן הסכנות? למה חשוב לאבחן?
מעבר לפגיעה באחת מהנאות החיים, יש לדיספגיה השפעה נרחבת על איכות החיים. רבים מהסובלים מדיספגיה מדווחים על בידוד חברתי (כמעט כל אירוע כיום מערב אוכל/ שתייה) היות והם מתביישים לאכול במצבים כאלה. מחקרים אף מראים אחוזים גבוהים של אנשים עם דיספגיה הסובלים גם מדיכאון.
בנוסף, גם הבריאות הכללית עלולה להיפגע: הפרעת הבליעה עלולה להוביל לירידה חדה ובלתי מתוכננת במשקל, לתת תזונה, להתייבשות, לדלקות ריאה ואף למוות.
מדוע דיספגיה כל כך שכיחה בגיל המבוגר?
ראשית, הדיספגיה היא תוצר של מחלות שכיחות בגיל המבוגר כמו מחלות נוירולוגיות (אירוע מוחי, חבלות ראש, דמנציה, פרקינסון ועוד), בעיות במערכת העיכול ומחלות אונקולוגיות שונות (סרטן) שנפוצות יותר מעל גיל 65.
סיבה נוספת וחשובה היא שבהזדקנות הטבעית חלים גם שינויים בתפקוד מנגנון הבליעה שהופכים את האדם לפגיע יותר לפתח הפרעת בליעה.
מהם השינויים במנגנון הבליעה כתוצאה מתהליך ההזדקנות הטבעי?
שינויים מבניים בלוע, בגרון ובעמוד השדרה הצווארי (יכול ללחוץ על אזורים בלוע ולהפריע לתהליך בליעה).
שינויים בתחושה – קיימת ירידה הדרגתית בתחושה בלוע ובגרון עם הגיל. התחושה חשובה לצורך הרגשת המזון בלוע וביצוע בליעה.
שינויים בחוש הטעם והריח – עם העלייה בגיל ישנה ירידה טבעית בחוש הטעם והריח וכך הגירוי לאוכל קטן. לאוכל כבר אין את אותו טעם והדבר עלול לגרום לחוסר תיאבון ולירידה במשקל.
שינויים בתפקוד מוטורי – עם הירידה בפעילות היום-יומית ובפרט בפעילות גופנית, ניכרת בזיקנה גם ירידה במסת השרירים בגוף ובתפקוד המוטורי. כתוצאה מכך נפגע גם תפקוד שרירי הבליעה.
שינויים בזמן ובתזמון – עם העלייה בגיל, משך זמן הבליעה מוארך ב-20%. עובדה זו גורמת להתעייפות ולאכילת כמויות קטנות.
בנוסף, נטילת תרופות שגורמות ליובש בפה, להרפיית שרירים וכד' תשפיע גם כן על תהליך הבליעה. גם שיניים חסרות/ תותבות לא מותאמות יגרמו לקושי בלעיסה ועיבוד המזון בפה.
מה ניתן לעשות ביום-יום כדי למנוע ולצמצמם את הפרעות הבליעה בגיל המבוגר?
- זיהוי סימנים המעוררים חשד לדיספגיה:
– שיעול, כחכוחים או חנק בזמן האכילה או אחריה.
– קושי בבליעת מרקמים מסוימים.
– החזקת מזון בפה לזמן ממושך.
– תלונות על אוכל "תקוע".
– קושי בלעיסה.
– יציאת מזון מן האף.
– עליות חום חוזרות מסיבה לא ברורה.
– דלקות ריאה חוזרות.
– ירידה במשקל לא יזומה.
– שינוי לא מוסבר בקול, בעיקר בעת האכילה.
- פעילות גופנית – לצורך חיזוק ושמירת תפקוד שרירים יעיל ואיכותי.
- שמירת היגיינת פה – ריבוי חיידקים בפה מעלה את הסיכון לפתח דלקת ריאות.
הטיפול בדיספגיה:
הטיפול מתבצע על ידי קלינאי תקשורת, מותאם אישית ומתמקד בשלושה ערוצים במקביל:
– חיזוק ואימון השרירים המשתתפים בתהליך הבליעה.
– לימוד שימוש בטכניקות המפצות על הקושי כמו שינוי תנוחת הראש או הגוף במהלך האכילה וכדומה.
– התאמת מרקמי המזון ליכולת הבליעה על מנת למנוע סכנות בריאותיות.
במידה ועולה חשד לקושי בבליעה, מומלץ מאד לפנות לרופא המשפחה ולבקש הערכת בליעה של קלינאית תקשורת.
בבית החולים השיקומי רעות פועלת מרפאת בליעה בה מתבצעת הערכה תפקודית ודינמית של מנגנון הבליעה, הכוללת בדיקה מקיפה של המבנים והשרירים המעורבים בתהליך הבליעה, לרבות בזמן אמת כאשר הנבדק בולע רוק, שותה ואוכל מגוון מרקמים.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
