קונפליקטים זוגיים בהתמודדות עם אובדנים בגיל השלישי

מדוע יש לעתים קושי לפנות לטיפול נפשי?

ההתנגדות להתערבות של בעלי מקצוע מהתחום הנפשי אצל קשישים קשורה בין השאר לתרבות ולמסורת ממנה הגיעו, בה לא היה מקובל ללכת לטיפול נפשי אלא אם כן אתה "משוגע", חולה נפש, או התנהגותך מסוכנת. החשיפה של הסודות המשפחתיים ו"כיבוס הכביסה המלוכלכת בחוץ" נחשבים כאסון בפני עצמו. הוצאת כספים על טיפולים שאינם פיזיים נחשבת כבזבוז ולא נכללת בסדר העדיפויות של המשפחה.

קונפליקטים שכיחים ודרכי התערבות

יציאה לבית אבות או לדיור מוגן: לעתים יש חילוקי דעות בין בני הזוג על רקע מעבר למסגרת מוגנת כמו- בתי אבות, דיור מוגן. למשל, במקרה בו האישה מתקשה לעמוד בנטל חובות הבית ומבקשת לעבור והבעל המכחיש את הקושי וחושש משינוי מתנגד. לעתים, הקושי להשתחרר מהסביבה המוכרת הוא של האישה שרכשה ידידים ורקמה קשרים בקהילה ואילו הבעל מבוגר יותר וזקוק למסגרת של מקום מוגן. ניתן לקבל עזרה מקצועית מהצוותים בקופות החולים השונות: עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. בנוסף, בלשכות הרווחה ישנה מחלקה ייעודית לטיפול בקשיש. גם ביקור והיכרות עם בתי אבות עשויים להוריד חרדות מהבלתי נודע.

היחס לנכות ולמחלה: קווי האישיות שהיו גמישים יותר בגיל צעיר, הופכים נוקשים יותר ככל שמזדקנים. אנשים אופטימיים ומלאי חדוות חיים מתקשים יותר לחיות לצד בן זוג פסימי ודכאוני. כאשר מחלה ונכות נכנסים לתמונה הדפוסים השונים עלולים להוביל לקונפליקטים שאין בהם מישהו ש"הצדק עמו" אלא שני אנשים עם צרכים מנוגדים, לדוגמה: זוג שהבעל דכאוני וחרד ואילו האישה אופטימית ואסרטיבית. הניגוד הזה היה "דבק" מצוין עד שהיא הפכה לנכה הזקוקה לעזרה סיעודית. הבעל איבד עשתונות והקיף אותה ואותו במטפלים וברופאים ואילו היא שיוועה לחופש ועצמאות ורבה עם כל אלו "שחנקו אותה" ו"ישבו לה על הראש". היא סירבה לקחת חלק מהתרופות וללכת לביקורת אצל רופאים כי היא כבר בריאה, וכעסה על המטפלות הסיעודיות. הבעל  הלך לקבל טיפול נפשי ופחד להציע דבר דומה לאשתו. הוא הזמין לביתו עובדת סוציאלית קלינית שהתמחתה בטיפול בקשישים, תחת הכותרת ייעוץ סוציאלי שחברת הביטוח מחייבת. הטיפול היה למצוא איזון חדש בין בני הזוג ולגרום לאישה להסכים לביקור פסיכיאטר, כשהגורם המאפשר היה שנוי הכותרת מ"התערבות  טיפולית" ל"ניהול קונפליקטים".

כניסת עובד זר הביתה: כל כניסה של אדם חדש לבית יוצרת מתח. ישנן ציפיות, ישנם צרכים שונים ופתאום זוג שהיו להם הרגלי חיים של שניים צריכים להתמודד עם אדם שלישי, חדש ולא מוכר, עם  סגנון של שלישייה שחיה תחת קורת גג אחת. הנכות החדשה שמחייבת מטפל סיעודי יכולה להיות זמנית, קבועה, לבוא באופן פתאומי או להיות חלק מתהליך אטי. ההסתגלות השונה יוצרת מתחים אין- סופיים שכדאי לטפל בהם, ולהכין את העובד והמשפחה לסיטואציה החדשה.

אנרגיות חיים שונות: בן זוג אחד פעיל ואנרגטי, רוצה לטייל בארץ ובחו"ל, רוצה ללכת ללמוד, להמשיך לעבוד ולהתנדב, לראות חברים ולרכוש חברים חדשים. מולו בן זוג שאוהב לישון, להסתגר, להיות בזוגיות אינטימית בלי הפרעות חיצוניות. הדברים הופכים למעוררי קונפליקט כאשר האחד מנסה לכפות את רצונו על השני. קונפליקט נוסף מתרחש כאשר אחד מבני הזוג מתחיל תהליך הדרגתי של הידרדרות פיזית או מנטאלית והשני לא מבין, כועס ומתוסכל. פנייה לאיש מקצוע לצורך אבחנה נכונה ומתן לגיטימציה לשוני, היא במקרים רבים הדרך לפיתרון נכון.

מיניות  משתנה: הצרכים המיניים משתנים עם השנים ובאופן שונה אצל בני הזוג. עוצמת החשק המיני יורדת, גם היכולת הפיזית והמרץ משתנים. לעתים יש חילוף בתפקידים: בן זוג שהיה היוזם הופך פסיבי והשני לאקטיבי, או שנוצר פער או מתרחב פער שהיה בעבר לגבי הצרכים והקצב בפעילות המינית.

האובדנים הפיזיים עשויים לגרום ליובש בנרתיק  אצל האישה ולקשיים בזקפה אצל הגבר. זוגות שהתקשורת ביניהם טובה יכולים למצוא פתרונות לבעיות הללו באמצעים פשוטים ובידע הניתן ע"י רופא משפחה, גניקולוג, אורולוג או במקרים מורכבים מרפאות לייעוץ מיני. זוגות שהתקשורת הבין-אישית שלהם בעייתית והמיניות איננה בטוחה עשויים להגיע לתסכולים ולקונפליקטים קשים שאינם תמיד גלויים כיון שהנושא האינטימי לא מדובר, מוכחש או מודחק.

להרחבה על מיניות בגיל השלישי ובכלל

"המיטות הנפרדות": הזיקנה משפיעה ועשויה להוסיף סימפטומים כמו: מצבים של בריחת שתן או קימות רבות במשך הלילה להטלת שתן, שעות שינה והירדמות אחרות, קשיים בהירדמות. הוויתור על מין ואינטימיות מובילים למיטות נפרדות ולחדרים נפרדים שמנציחים קונפליקטים לא פתורים ומונעים אפשרות לפיוס ולתקשורת לא מילולית מנחמת. חוסר במגע פיזי חם במיטה ומחוצה לה מוביל לקושי בקומוניקציה ולתחושת זרות וניכור שמתגברים ככל שהנושא לא מטופל. ניתן לפתור סוגיות אלו דרך מציאת זמן של אינטימיות פיזית במיטה בשעות של ערות, קריאה או צפייה  משותפת בטלוויזיה.

נחירות: אמנם נחירות עשויות להתחיל בגיל מוקדם אבל בזיקנה ההסתברות לנחירות אצל שני בני הזוג הולכת וגדלה בגלל חולשת האיברים בחלל הפה והאף. אצל זוגות שהתקשורת ביניהם טובה והם מעוניינים להישאר במיטה המשותפת, ניתן לקבל עזרה באבחון וטיפול במעבדת שינה, דרך קופות החולים. זוגות שהאיבה ביניהם גדלה והולכת עם השנים, הנחירות מאפשרות תוכן נוסף לקונפליקט מתוך תחושה של כעס וייאוש ושינה לא רצופה.

גירושין בגיל מבוגר: אדם קם בבוקר ושגרת חייו מתנפצת לו. ככל שהדבר צפוי ניתן להתמודד עמו ביתר קלות. ככל שהבעיות הוכחשו ו"טואטאו מתחת לשטיח", הקושי וההלם גדולים יותר. בגירושין בגיל צעיר יש מעורבות של ההורים. בגיל מבוגר התפקידים מתחלפים: הילדים הבוגרים נכנסים לתמונה. ככל שהזוג עצמאי כלכלית ובריאותית הוא יכול להרשות לעצמו להיות עצמאי בהחלטותיו ובמריבותיו. כשהילדים מתערבים, מדובר כבר בקונפליקט משפחתי עם השלכות למעגלים נרחבים. טיפול, התערבות משפחתית, ייעוץ או גישור יכולים לתרום ולעזור.

היחס לכסף: הפחד מהזיקנה והחשש מתלות כלכלית בילדים או בקהילה, החשש מהוצאות גדולות ובלתי צפויות בגלל מחלות ונכות, יוצרים מתחים גדולים בין בני זוג שאין להם הסכמה על סדרי עדיפויות. לחצים מצד הילדים והנכדים יכולים להוביל לקונפליקטים. הקושי האמתי הוא שאין "צודקים" בניבוי עתידי ויש צורך בעזרה מקצועית כדי להגיע  לפשרה של "win win".

"עושים סדר"- אז מי מטפל במה?

בציבור יש מידע חלקי על הדיסציפלינות המטפלות. ישנו היום מגוון מאוד גדול של מטפלים ממקצועות שונים, אך, עדיין אין חוק המסמיך ומחייב מטפלים נפשיים. למקצועות הטיפוליים העיקריים ישנו קוד האתיקה של האיגוד המקצועי שלהם, המחייב אותם וניתן לבקש תעודות המסמיכות מטפל לעסוק בפסיכותרפיה, בטיפול משפחתי, בטיפולים יצירתיים.

שלושת המקצועות העיקריים המטפלים בגיל השלישי הם: פסיכוגריאטריה, עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה. יש להדגיש שהפסיכוגריאטר הוא רופא שהתמחה בחלק האבחוני והתרופתי. רק מעטים מתוכם עוסקים בפסיכותרפיה. לחלק מהעובדים הסוציאליים ישנה התמחות בגריאטריה ובעבודה קלינית פסיכותרפויטית. בפסיכולוגיה, רק פסיכולוגים קליניים יכולים לתת טיפולים פסיכותרפויטים .