יחסי תלות בין מטפל סיעודי למטופל

כאשר אדם הופך להיות תלוי בזולת לצורך ביצוע משימות פשוטות יום־יומיות הוא עשוי לחוש חוסר אונים, מבוכה ואובדן שליטה. מטפל קבוע שמסייע בתפקוד יום־יומי הופך להיות דמות חשובה לאדם במצב סיעודי לצורך הישרדות והמשך תפקוד. מערכת היחסים שנוצרת בין המטפל למטופל במצב זה היא קרובה ואינטנסיבית. החולה הסיעודי עשוי לראות עצמו תלוי במטפל וקשור אליו.

הקשיים בהכנסת מטפל סיעודי/ עובד זר לבית המטופל

עובד המטפל באדם הנמצא במצב סיעודי וזקוק לסיוע 24 שעות ביממה ממלא תפקיד חשוב מאוד בשגרת יומו של המטופל הסיעודי. המטופל צריך לפנות עבור המטפל, שהוא אדם זר, מקום פיזי בביתו תוך חשיפה של כל התפקודים הפרטיים, היום־יומיים, האינטימיים, שהוא צריך לעשות- רחצה, האכלה, נטילת תרופות.

המטפל הופך להיות, פעמים רבות, משמעותי ודומיננטי בניהול הבית ובבניית סדר היום בהתאם לצרכים הנובעים מהמצב הבריאותי שבו נמצא המטופל. במידה והמטופל אינו מסוגל להשתתף בתכנון סדר יומו האחריות לניהול סדר היום מוטלת פעמים רבות על המטפל וכך התלות הנוצרת בין האדם הסיעודי למטפל היא כמעט בלתי נמנעת.

מערכת היחסים בין בני המשפחה למטפל הסיעודי

גם בני המשפחה של חולה במצב סיעודי מפתחים תלות במטפל. מצד אחד, הם חוששים שיעזוב ואז הם יצטרכו לדאוג למישהו שיטפל ביקיריהם. מצד שני, הם אלו שצריכים לפקח על הטיפול ולנהל את שגרת החיים בבית החולה. בני המשפחה המטפלים עשויים להיקרע בין הרצון לשמור על זכויותיהם, להיות "המבוגר האחראי" ולוודא שהעובד עובד כמו שנדרש ממנו, ובין החשש שדרישותיהם יפגעו באיכות הטיפול והעבודה שבן משפחתם מקבל מהעובד.

פעמים רבות, בני המשפחה מתקשים לראות את הקשר החזק שנוצר בין המטפל הסיעודי ובין המטופל וחשים רגשות אשמה על כך שלא הם מטפלים בבן המשפחה. לחילופין, ישנם מקרים בהם בני המשפחה מרגישים "נבגדים" על ידי בן המשפחה המטופל שנקשר למטפל ומצדד בו מולם בעת חילוקי דעות.

במקרים קיצוניים ניתן אף לראות שבני המשפחה מרגישים לא רצויים על ידי המטופל והם ממעטים לבקר משום שהם חוששים מעימות עם בן משפחתם או עם המטפל. מצבים כאלה מהווים "נורה אדומה" לבני המשפחה ודווקא בהם עליהם לפקח ולעקוב אחר הטיפול בבן משפחתם ולהיות ערים לסימנים שאולי מעידים על הזנחה או התעללות.

יחסי התלות בין המטפל לאדם הסיעודי ומשפחתו

כאמור, פעמים רבות הופך המטפל להיות האדם הקרוב והמשמעותי ביותר עבור אדם במצב סיעודי, שרואה במטפל דמות חיונית להמשך תפקודו, נקשר אליו וחרד להמשך עבודתו ולהישארותו. המטפל גם הוא תלוי במידה מסוימת במטופל. הוא גר אצלו, תלוי בו לפרנסתו, ומבלה איתו את רוב שעות היום. במקרים רבים ניתן לראות מערכות יחסים נפלאות בין העובד למטופל ולמשפחתו והעובד הופך להיות כמעט חלק מהמשפחה. במצב זה כולם יוצאים נשכרים – בני המשפחה רגועים ובטוחים שיקירם מקבל את הטיפול הטוב ביותר והמטפל מרגיש בטוח במקום עבודתו ונהנה מחברת המטופל ובני משפחתו.

הסכנות שביחסי התלות בין האדם הסיעודי למטפל

התלות הנוצרת בין אדם במצב סיעודי לעובד עלולה להביא למצבים שבהם העובד ינצל לרעה את מערכת היחסים שנוצרה ויפגע במטופל. מטופל החי לבד עם מטפל סיעודי עשוי להיות חשוף יותר לניצול כלכלי, להזנחה ולהתעללות.

מה ניתן לעשות?

• עם תחילת עבודתו של המטפל חשוב לסכם בחוזה בכתב את מסגרת התפקיד, את תנאי העבודה, פירוט המטלות, שעות העבודה, שכר, תנאי מגורים, זכויות סוציאליות (כגון – חופשות ושעות מנוחה).
• במקרים בהם המטופל הסיעודי הוא לא המעסיק – חשוב להגדיר מראש מי מבני המשפחה הוא המעסיק מול העובד והוא הכתובת לעובד במקרים בהם יש בעיות.
• חשוב לקיים מערכת יחסים חמה ונעימה עם העובד, לתת לו תנאים נוחים ויחס טוב.
• חשוב לפקח ולעמוד עם "היד על הדופק" על המצב בבית המטופל ועל טיב הטיפול שהוא מקבל מהעובד. חשוב להיות ערניים למצב בן המשפחה, נטילת התרופות, תזונה, מצב המקרר, ניקיון הבית, הבגדים ועוד.
• חשוב להקפיד על מעקב רפואי מסודר. בדיקות תקופתיות וביקורים תכופים אצל הרופא יסייעו לבני המשפחה לעקוב אחר הטיפול שהאדם מקבל.
• מומלץ להיעזר בגורמים מקצועיים נוספים בטיפול. לדוגמה – ביקורים במרכז יום לקשיש יספקו למטופל וגם למטפל מסגרת חברתית, וכן הצוות המקצועי במרכזי היום לקשיש יהווה "עין נוספת" במעקב אחר מצבו של האדם הסיעודי וטיב הטיפול שהוא מקבל מהעובד.

פורסם: 1.7.2014

(תמונה להמחשה unsplash)