תרומות. 
החברה כיום משקיעה משאבים רבים לקידום הבריאות ולהגברת המודעות לשמירה על בריאות נכונה. העניין המוגבר בשמירה על הבריאות הפיזית ובעיכוב תהליכי הזדקנות הוא חשוב, אך האם הוא מספיק? האם בריאות פיזית היא התשובה היחידה לתחושת הרווחה (well-being) של האדם? האם יש מקום לא רק להסתכל בקנקן, אלא גם להסתכל במה שיש בו?
זקנים רבים עוסקים במצוקות הפיזיות שלהם כי יש לגיטימציה לגוף חולה ויש סיכוי לתשומת לב של בני המשפחה, אולם, ביטוי של מצוקה נפשית או רגשית בגיל הזיקנה עלול להתקבל בהסתייגות הן מצד בני המשפחה והן מצד הזקן.
מהו הקשר "גוף-נפש"?
בקשר שבין גוף-נפש קיימים גורמים סמויים המשפיעים על הופעת אי-נוחות פיזיולוגיות כמו: בדידות, דיכאון, כעס, רגשי אשם, חרדה. לאור מחקרים שנעשו נמצא שלתפיסה הסובייקטיבית של הזקן את מצב בריאותו יש חשיבות רבה לא פחות מאשר למצב בריאותו האובייקטיבי. ככל שהקשיש יהיה יותר דינאמי, "גמיש" ויסתגל לשינויים שמתרחשים במהלך תקופת ההזדקנות, כך גם תפיסתו את מצב בריאותו הכללי תהיה חיובית יותר.
לעתים קרובות הקשיש מרגיש את הפער שבין הגוף לנפש, הגוף מזדקן ולא תמיד "נענה" לכל פעילות ואילו הנפש נשארת צעירה. האדם הזקן חווה את גופו כחלש ופגיע יותר, כ"כלי" ישן שלא ניתן לסמוך עליו.
מה ההבדל בין פסיכולוגיה לפסיכוגריאטריה?
בעוד שהפסיכוגריאטריה היא ענף מהפסיכיאטריה ומטפלת בהפרעות נפשיות בגיל הזיקנה, הפסיכולוגיה מסייעת לאדם בהתמודדות נורמטיבית עם הקשיים שהוא חווה בעת זיקנתו. הפסיכולוג עוזר לפונה אליו לגלות את הכוחות, את הרזרבות והמשאבים שלו ולהשתמש בהם באופן נכון. הפסיכולוג קשוב לקצב ולצרכים של המטופל שלו כדי שניתן יהיה ליצור בסיס של אמונה, הבנה והדדיות ביניהם, וניתן יהיה לסייע לו.
בשונה מהטיפולים הרפואיים השונים, הטיפול הפסיכולוגי מתמקד בשיטות טיפול המבוססות על שיחות פרטניות בין הפסיכולוג לאדם הזקן.
אלו משברים צפויים לאדם בגיל הזיקנה?
כל אדם בעת זיקנתו חווה שינויים רבים: אובדנים ופרידות ממקום עבודה, מאנשים יקרים, ממקום מגורים, מיכולות שכבר לא קיימות; אובדן שליטה על חלק מהתפקודים שהיה רגיל לעשות בעצמו. שינויים משמעותיים אלה מחייבים הסתגלות והיערכות מחדש כדי להמשיך ולשמור על ערך עצמי הן בעיני עצמו והן בעיני משפחתו והחברה הסובבת אותו.
גם הילדים גדלו ועזבו את הבית, הם בעלי משפחות משל עצמם, נמצאים במלוא כוחותיהם ועסוקים בחייהם ובילדיהם. יחד עם זאת, הקונפליקטים שהיו קיימים בין ההורים לילדיהם יכולים להימשך ואף יכולים להתעורר קונפליקטים חדשים בעקבות השינויים שחלים בתוך המשפחה.
מתי לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג)?
כאשר האדם חסר כתובת ברורה שאליה יוכל לפנות לקבלת עזרה ותמיכה נפשית, כשהאדם עסוק בהתלבטויות מהותיות בנוגע להמשך חייו, כאשר הוא זקוק לקשר חם, לאוזן קשבת ולכתף שניתן יהיה להישען עליה כשנתקלים בקשיים – אזי מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי. מומלץ לך, בן המשפחה, לגלות ערנות ורגישות ולשים לב לאופן ההתמודדות של האדם המזדקן עם השינויים שהוא חווה ובמידה ואתה מבחין בשינויים מדאיגים ביחסו לעצמו ולסביבה אזי כדאי אולי להמליץ על פנייה לטיפול.
פנייה לפסיכולוג יכולה להיות גם כהכנה לקראת שינוי ובכך למנוע או להקל בעת המשבר, כמו לקראת פרישה או לקראת מעבר לדיור מוגן.
טיפול פסיכולוגי לבני המשפחה המטפלים בהורה מזדקן
פנייה לפסיכולוג שמתמחה בגיל השלישי מומלצת גם לילדים או לבני זוג שבמקרים רבים אינם יודעים כיצד להתמודד עם השינויים שחלים אצל בן המשפחה המזדקן.
איפה ניתן למצוא טיפול פסיכולוגי להוריי?
טיפול פסיכולוגי ניתן למצוא בקופת חולים ובמרפאות לבריאות נפש. בנוסף, לאחרונה, נפתחו מכונים פרטיים לטיפול פסיכולוגי המתמחים בטיפול בבעיות הקשורות בזיקנה.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
פורסם: 31.12.2013
