יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    מה בודקים לפני שנכנסים לבית אבות?

    מהי הבדיקה המשפטית המקדימה שיש לבצע לפני מעבר למסגרת מוסדית?

    עודכן לאחרונה:06/06/23

     

    כאשר אדם עובר ממגורים בקהילה למסגרת מוסדית, אם זה בית אבות, בית חולים סיעודי או מסגרת מוסדית אחרת (במובנים רבים הדברים נכונים גם למסגרות דיור מוגן, למרות שהם לא "מוסדות") אחד הממדים החשובים אותם צריך לבדוק ולהעריך לפני קבלת ההחלטה, היא המערכת המשפטית החוזית שהאדם מתחייב אליה עם המעבר למוסד.

    יש לזכור כי מבחינה חוקית הצורך לחתום על חוזה המגדיר את הזכויות והחובות של הדייר הזקן במוסד איננה רק עניין של בחירה או דבר שהינו רצוי ונדרש, אלא חובה חוקית הקבועה, לפחות ככל שהדבר נוגע למעונות לזקנים עצמאיים ותשושים, במסגרת תקנות הפיקוח על המעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים) התשס"א 2001. בתקנות אלה נקבע במפורש, כי "לא יתקבל אדם למעון לפני שנחתם בינו לבין מנהל המעון הסכם בדבר תנאי קבלתו למעון" (תקנה 31).

    חשיבותו של ההסכם בין הדייר הזקן ובין הבעלים או המנהלים של המוסד או הבעלים של מסגרת הדיור אליה הוא נכנס נובעת מכך שלמרות קיומם של חוקים, תקנות, חוזרי מנכ"ל, הנחיות פנימיות ומסמכים משפטיים נוספים, בחיי היום-יום החוזה בין הדייר הזקן ובין המוסד קובע בהקשרים רבים את תוכן היחסים ואת מערך הזכויות והחובות.

    כצרכנים נבונים, וכמי שמבינים כי ההחלטה לעבור למסגרת מגורים או טיפול מחוץ לקהילה היא אחת ההחלטות החשובות והמרכזיות שאדם זקן מקבל בתקופה זו של חייו, מוטל על כל מי ששוקל לבצע את המהלך הזה לבדוק היטב, לפני קבלת ההחלטה, את המערך החוזי (הסכם הקבלה) שהמוסד מבקש לחייב אותו.

    אין שום סיבה לחשוש, ואין שום סיבה לא לדרוש לקבל לפני החתימה ולפני קבלת ההחלטה, עותק ממכלול המסמכים המשפטיים-חוזיים שהמוסד יבקש להחתים אתכם לאחר שתקבלו את ההחלטה. לעתים קרובות, המוסד יסרב לתת עותק מהחוזה לפני שקיבלתם את ההחלטה לעבור למוסד; ינסה להתחמק או לתת רק חלק מהחוזה, ללא הנספחים או ללא כל מיני תוספות– אותם הוא יציג רק במעמד החתימה על ההסכם. בנושא זה אין לוותר ואין להתפשר: מוסד המסרב לתת לעיון ולבדיקה את החוזה אותו הוא מבקש להחתים מראש ולפני החתימה בפועל איננו ראוי לאמון שלכם, וצריך להיפסל לפיכך מראש.

    בחינת החוזה, הערכתו ובדיקת מרכיביו השונים, יכולה לתת לכם מידע רב, חשוב ומהותי אשר הינו קריטי ביחס לקבלת ההחלטה האם לעבור למסגרת מוסדית, ואם כן, באיזה מוסד לבחור. שכן, רק לאחר קריאת האותיות הקטנות של ההסכם, מתברר לכם בצורה מלאה כמה בדיוק תהיו צריכים לשלם; יהיה ברור לכם אל מול מי אתם עומדים, ואיזה מן מדיניות– מבחינת מעמד, זכויות וחובות, עומדת להיות מופעלת כלפיכם עם המעבר למוסד.

    חוזה הקבלה למסגרת מוסדית הינו במרבית המקרים חוזה הידוע בכינויו "חוזה אחיד" (כמשמעותו בחוק החוזים האחידים התשמ"ג 1982). מדובר בחוזה סטנדרטי, שנוסח מראש על ידי היועצים המשפטיים של המעון או המוסד, ומעוצב ומנוסח בצורה כזו שעיקר תכליתו להגן ולעגן את זכויותיו של המוסד. אין זה מפתיע לגלות לפיכך, כי בדרך כלל, הסעיפים השונים והרבים של החוזה מבוססים רובם ככולם על הגנת האינטרסים הכלכליים והחוזיים של המוסד, בה בשעה שניתנת מעט מאוד תשומת לב לזכויותיהם של הדיירים ו/ או בני משפחותיהם.

    על רקע מציאות זו אפשר לבחור באחת מהדרכים הבאות: הראשונה– לא לשנות דבר בחוזה. לחתום עליו כפי שהוא, ולנהל את המלחמות המשפטיות בבוא היום (אם ובמידה ואכן יהיה צורך במלחמה שכזו). השנייה– לא לחתום על החוזה ולחפש מקום עם תנאים משפטיים יותר הוגנים. השלישית- לנסות ולהילחם עם המוסד על כל סעיף וסעיף או לנסות ולהראות למוסד עד כמה החוזה הוא חד צדדי מתוך מגמה לנסות ולשפר את התנאים המשפטיים ו/ או הכלכליים של החוזה. היתרון של הדרך הראשונה היא בכך שהחוזה למעשה נותר כ"חוזה אחיד" ובבוא היום ניתן יהיה להשתמש בהגנות המפורטות בחוק החוזים האחידים כדי לתקוף את חוקיות ההוראות השונות. היתרון של הדרך השנייה הוא אי החתימה על חוזה גרוע והיתרון של הדרך השלישית הוא האפשרות לשפר את תנאי החוזה ולקבל תנאים טובים יותר. ברם, במידה ומוכנסים שינויים רבים ומהותיים לחוזה, נשלל ממנו אופיו כ"חוזה אחיד", או אז עלולים לאבד את ההגנה של חוק החוזים האחידים.

    נקודת המוצא בהקשר זה היא כי בכל מקרה וללא קשר לדרך שבה בוחרים לנקוט, צריך להבין מראש ולפני החתימה על החוזה, את כל מרכיבי החוזה, ובכל מקרה צריך לשאול את השאלות ולהבין עד הסוף מה מסתתר ב"קרביים" של החוזה עליו עומדים לחתום. הבנת החוזה, הכרת כל מרכיביו, והמודעות למלוא התנאים המשפטיים היא תנאי בסיסי ומקדמי הכרחי לקבלת החלטה רציונאלית ונכונה האם לעבור למסגרת מוסדית, ולאיזה מסגרת מוסדית לעבור.

    לבסוף, בטרם נעבור לדיון בסעיפים השונים של החוזה, יש להדגיש כי צריך להניח כי ללא קשר לשם של המוסד אליו עוברים, אם זה "דיור לגיל הזהב" או "מוסד לקשישים"– בפועל זה הולך להיות מקום המגורים/ השהייה האחרון שאליו נעבור בבחירה חופשית ורצונית. נקודת המבט היא אם כך לטווח ארוך, כולל לסיטואציה של אובדן כשירות/צלילות, כולל לסיטואציה של התדרדרות פיזית או מנטלית ומעבר למצב סיעודי, תוך התייחסות לפתרונות המוצעים לאותו שלב. לפיכך, אין די לחשוב על היום ומחר אלא יש לבחון את הפתרונות, השירותים והעלויות גם ליום שבו יהא צורך לעבור למחלקה סיעודית או למחלקה אחרת ולהבין לאשורה את תמונת המצב גם במצבים אלה.

    ארשה לעצמי גם להוסיף כי ללא כל קשר לחוזה הקבלה למוסד, יש צורך לחשוב על כלי תכנון משפטיים לקראת גיל זיקנה, כגון יפוי כוח לצורך קבלת החלטות רפואיות או יפוי כוח לצורך ניהול חשבון הבנק – וזאת על מנת להמנע מהצורך לפנות לבית משפט ולמנות אפוטרופוס במקרה של אובדן צלילות ואבדן היכולת לנהל את הענינים באופן עצמאי.

    היבטים משפטיים ספציפיים

    1. התשלומים: ככלל, החוזה צריך לפרט בצורה מדויקת וברורה את כל התשלומים הכספיים אותם חייבים לשלם. באופן ספציפי, צריך לפרט האם התשלום הוא חד פעמי, או חודשי או אחר; מה גובה התשלום בשקלים חדשים (האם הסכום כולל מע"מ או לא?) הכל בצורה ברורה ומפורטת כך שניתן לדעת בדיוק כמה צריך לשלם; מה מועד התשלום (באיזה יום בדיוק חובת התשלום), ואת שיטת ההצמדה או העדכון של המחיר (כאשר השיטה צריכה להיות ברורה וניטראלית, ולא נתונה לשיקול הדעת החד צדדי והבלתי צפוי של צד זה או אחר). בהקשר זה יש לבחון היטב לא רק את גובה התשלום הנומינאלי כיום, אלא את אופן הצמדת המחיר, ואת העלות הצפויה מתוך מבט לעתיד הנראה לעין. כמובן שמבחינה כלכלית יש לבחון את גובה התשלומים ביחס ליכולת הכלכלית, למקורות ההכנסה הידועים, ולאופן ההצמדה או העדכון של מקורות הכנסה אלה. הממד הכספי נוגע לא רק לכספים שמשלמים, אלא גם לכספים שאמורים לקבל חזרה במידה והחוזה מסתיים. בהקשר זה, נקודת המוצא היא שאין ולא יכולות להיות שום "הפתעות" כספיות: כל הוצאה או דרישה כספית צריכה להיות ברורה ומוגדרת מראש, כך שניתן יהיה לקבל החלטות המבוססות על ידע כלכלי מלא.
    2. סל השירותים: הגדרת סל השירותים, ובמיוחד ההבנה מה כלול בסל השירותים הסטנדרטי ומה אינו כלול בסל שירותים זה (דהיינו בבחינת "שירותים נוספים" בגינם יש צורך לשלם תשלום נוסף), גם היא מרכזית להערכת ההסכם. התקנות בנדון קובעות במפורש כי החוזה צריך לפרט את סוגי השירותים שיינתנו לזקן במעון, תוך התייחסות מיוחדת לשירותי תזונה ודיאטה, שירותי בריאות, טיפול אישי לתפקוד היום-יומי, שירותי דת, שירותים סוציאליים, שירותי ניקיון ואחזקה, שירותי כביסה, שירותי תעסוקה ובילוי, שירותי חימום ואוורור בחדרים ובמבנה. לצד כל שירות חייבים לפרט האם הוא כלול בתשלום ה"רגיל" או האם השירות לא כלול בתשלום האמור, ומהו המחיר המדויק שייגבה עבור צריכת אותו שירות. בהקשר זה גם חשוב לבחון את מידת ה"חופש" או החירות של הדייר לבחור ולהגדיר בעצמו את סוג השירותים, את היקפם, ואת זהות נותן השירותים. בהקשר זה חשוב לבחון את מידת ההגבלה שמטיל המוסד ביחס לחופש הבחירה שלנו, ואת מידת היכולת שלנו להמשיך ולעצב את חיינו בכוחות עצמנו, למרות השהות במסגרת מוסדית.
    3. הגדרת יחידת הדיור/ החדר: חוזה הקבלה צריך להתייחס ליחידת דיור ספציפית. לפיכך, החוזה צריך להגדיר במדויק את יחידת הדיור. ברמה האידאלית צריך לקבל כנספח לחוזה תשריט של יחידת הדיור, תוך פירוט של הגודל שלה, תכולתה, מצבה, וכו'. כמו כן צריך להיות מפורט וברור מה כלול ביחידת הדיור, מה אפשרויות השימוש המותרות בחדר, האם מותר לעשות שימוש במקרר, בקומקום וכו'. כמו כן החוזה צריך להגדיר את הרהיטים והמטלטלין שהדייר הזקן רשאי להביא עמו אל המוסד, תוך הסדרת אופן פינוי והעברת פריטים אלה במקרה של פטירה או מעבר למחלקה הסיעודית.
    4. החלפת חדר/ מעבר למחלקה סיעודית: כל הנושא של החלפת חדרים, העברה ממחלקה למחלקה, או המעבר למחלקה סיעודית ו/ או לתשושים ו/ או לתשושי נפש – הוא נושא קריטי. יש להיות ריאליים בהקשר זה ולהניח כי לפחות באופן הסתברותי קיים סיכוי רב לכך שהדייר בבוא היום יזדקק לעבור ממסגרת הדיור העצמאית למחלקה אחרת או למחלקה סיעודית. המעבר הנ"ל כרוך במשמעויות כלכליות ואישיות רציניות והדברים בהקשר זה צריכים להיות ברורים. באופן ספציפי יש לשים לב במיוחד לאופן שבו מתקבלת ההחלטה על כך: מי מוסמך לקבל את ההחלטה, איזה מעמד יש לדייר הזקן בהקשר זה, מהם התנאים לקבלת ההחלטה, האם יש זכות ערר על ההחלטה, מה המשמעות הכספית הנובעת מכך, וכו'. דיון מקיף בסוגיות אלה חורג מהיקפה של רשימה זו, ברם חשוב ביותר כי מלוא המידע בנדון יהיה ברור וידוע מראש.
    5. בטחונות ואחריות: החוזה חייב לכלול במסגרתו גם התייחסות להיבטים של בטחונות ואחריות. לדוגמה, החוזה חייב להתייחס להיקף האחריות של המוסד במקרה של נזק לזקן או לרכושו. בהקשר זה יש בהחלט מקום לבדוק ולברר את ההסדרים הביטוחיים שהמוסד קשור בהם, ואת מידת הכיסוי הביטוחי במקרים כמו גניבה או אובדן רכוש פרטי, במקרה של רשלנות רפואית או מקצועית, או במקרה של תאונה או פגיעה. החוזה גם צריך לכלול בחובו הסדרים של בטחונות כספיים: הן מצד המוסד, אשר בדרך כלל דורש כי על החוזה יחתמו גם בני משפחה נוספים כערבים לחוזה (עניין שהפך לנוהג בישראל, אף כי לדעתנו הצדקתו ומוסריותו מוטלות בספק); והן מצד הדייר, כאשר לגיטימי לבדוק איזה בטוחות כלכליות מציב המוסד מפני התמוטטותו הכלכלית או אי היכולת שלו לעמוד בהתחייבויותיו.
    6. סיום החוזה: למרות שנקודת המוצא היא כי יש לבחון את החוזה כאילו זה המעבר האחרון שנעשה בצורה רצונית או חופשית, יש לזכור כי לא מדובר ב"חתונה קתולית", ולפיכך יש לבחון את הסעיפים המתייחסים ליכולת לסיים את החוזה ולהחליט בשלב מסוים לעבור למסגרת מוסדית אחרת, וזאת מתוך בחירה חופשית. בהקשר זה יש לבחון את הוראות ההסכם ביחס לכל הסיטואציות האפשריות: סיום החוזה מטעם המוסד לעומת סיום החוזה מטעם הדייר; סיום החוזה במצב של סגירת המוסד או הצורך לצאת מהמוסד עקב התדרדרות במצב הבריאותי. בהקשר זה יש לבחון את ההסדרים גם ביחס למצבים של עזיבה זמנית של המוסד (למשל, לצורך אשפוז זמני), את העלות הכלכלית שממשיכים לגבות בתקופה זו, ואת הזכות כי החדר "יישמר" גם בתקופות של היעדרות זמנית.
    7. חופש, זכויות, ואבטחת איכות: התחומים שבאופן אופייני הינם בדרך כלל מוזנחים לחלוטין במסגרת החוזים הסטנדרטיים של מוסדות לזקנים הם מכלול תחומי הזכויות והחופש של הדיירים. מענין לבחון את החוזה ולראות האם ועד כמה מוגדרות בו זכויותיו של הדייר? האם ועד כמה סדר היום הוא "חופשי" או "נוקשה" וקבוע מראש? האם ועד כמה יכול הדייר לארח באופן חופשי בחדר שלו חברים או ידידים? האם יש את החופש להחזיק חיית מחמד? האם ועד כמה מפורטות בו הדרכים בהן המוסד מתכוון להבטיח את איכות הטיפול והשירות? האם ועד כמה המוסד מחויב לכבוד האדם של האדם הזקן, פרטיותו וחירותו? האם ועד כמה החוזה מפרט דרכים להגשת תלונות ולהסדר סכסוכים? והאם ועד כמה החוזה מבטא מדיניות והכרה במעמד של הזקן לקחת חלק פעיל בקבלת ההחלטות של ניהול המוסד או עיצוב המדיניות שלו? בדרך כלל, מימדים אלה נעדרים לחלוטין מהחוזים שבנדון, ברם בחינה של תנאים אלה יכולה לתת מושג על אופי המקום.
    8. היבטים נוספים: כמובן שההיבטים שתוארו לעיל אינם ממצים את הסוגיות. בהרבה מקרים, החוזים מנוסחים בצורה מעורפלת, לא ברורה או בשפה משפטנית בלתי מובנת (למשל, כמה אנשים שאינם משפטנים יודעים את ההבדל בין "סעיף שהפרתו הינה הפרה יסודית" ובין סעיף שאינו כזה?). בהרבה מקרים החוזים מעוצבים בצורה שיש חוזה בסיסי, אליו אמורים להיות מצורפים כל מיני נספחים שונים ומשונים– נספחים אשר בפועל מעולם לא ניתנים לאדם הזקן או שלא מראים אותם לפני החתימה בפועל על ההסכם עצמו.

    סיכום

    יש לקוות כי לאחר קריאת רשימה זו ברור לקוראים כי אסור לקבל החלטה על מעבר למסגרת מוסדית ועל בחירת מסגרת מוסדית לפני שמקבלים, קוראים, ובוחנים את הסכם הקבלה, על כל מרכיביו, נספחיו ותנאיו. אין באמור לעיל כדי להפחית את הצורך לפעול כצרכנים נבונים גם בהקשרים הלא משפטיים של צורך לבקר במוסד ולהתרשם באופן בלתי אמצעי ממנהלי המקום ומהמראה שלו, לנסות ולשאוב ידיעות מדיירים או מאנשים המתגוררים במקום ולשמוע מהם את ההתנסות שלהם. ניתן לגייס מידע כללי על המוניטין והשם של המוסד, ואם הוא חלק מרשת מקומית או ארצית אז גם מידע על המוניטין והמעמד של הרשת בכללותה. כמו כן, חשוב כמובן להבין את המשמעות הכלכלית של המחויבות החוזית על כל היבטיה, לרבות המשמעות הכלכלית במצבי קיצון כדוגמת הצורך לעבור למחלקה סיעודית, או הצורך לשכור שירותים נוספים מעבר לשירותים המפורטים בחוזה. במובן זה, בדיקת המסגרת המשפטית היא רק אחת מהבדיקות שצריך לבצע, כחלק ממכלול בדיקות לבחינת והערכת המוסד בכללותו.

    מכל מקום, המטרה שלכם לפני חתימת החוזה היא לקבל את מלוא המידע על מנת לקבל את תמונת הדברים לאשורם לפני החתימה על החוזה, וזאת על מנת שההחלטה לבחור דווקא במוסד הספציפי תהא מעוגנת על מלוא המידע הרלבנטי, ועל היכולת להשוות באופן רציונאלי בין התנאים במוסדות שונים.

    במידה ולאחר קריאת רשימה זו יש לכם שאלות ספציפיות נוספות, אתם מוזמנים לבקר באתר עמותת המשפט בשרות הזיקנה  ולשלוח באמצעות האתר את שאלותיכם.

    המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי.

    פורסם: 28.8.2014.

    (תמונה להמחשה unsplash)

      יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן