תרומות. 
17 אחוז מהישראלים מעל גיל 18- כמיליון איש סובלים מכאב כרוני. הספרות המחקרית מתעדת היעדרות ממוצעת של 18 ימי עבודה בשנה, שעלותם למדינה נאמדת ב-1.15 מיליארד שקלים. נתונים אלה מהווים אינדיקציה להפיכתו של הכאב הכרוני לבעיה שכיחה בחברה הישראלית, המשפיעה באופן משמעותי על המצב הבריאותי, הפיזי, הנפשי והכלכלי של הסובלים מכך.
- למידע אודות שיקום – אשפוז יום שיקומי בבית החולים רעות תל אביב היכנסו לקישור
- מרפאת כאב – מכון כאב לטיפול בכאבים כרוניים
מתי הופך הכאב לכאב כרוני?
ההגדרה הרפואית מתייחסת לכאב הנמשך מעל 3 חודשים, או כאב הנמשך מעבר לטווח הריפוי המצופה. אצל יותר מ-50 אחוז מהסובלים מכאב כרוני, הכאב נמשך 5 שנים ולמעלה מכך. התמשכות הכאב גורמת להתדרדרות נפשית ותפקודית, לעתים עד כדי תלות מוחלטת במערכת הרפואית ובסביבה הקרובה.
טיפול תרופתי בכאב
לאורך השנים, התמקדה התפיסה הטיפולית בטיפול במשככי כאבים. טיפול זה אמנם מסייע להתמודדות עם כאב אך הוא אינו שחקן יחיד. טיפולים אחרים כללו תרגול פיזי מאומץ ואינטנסיבי שגרם להחמרת הכאב, לצמצום התפקוד ולירידה ניכרת בשיתוף הפעולה של המטופלים. כפועל יוצא מכך, עם השנים המטופלים בכאב כרוני נטו לאמץ סגנון התמודדות פאסיבי הכולל: הימנעות מתפקוד, פרקי מנוחה ארוכים ועיסוק יתר בסוג הכאב, עוצמתו ותיאורו המילולי.
בשנים האחרונות התפתחה הבנה מקצועית, כי גם מוחם של אנשים הסובלים מכאב כרוני עובר שינויים הגורמים גם הם בתורם לרמות חרדה, פחד ופענוח תפיסתי מוטעה של הגירוי המכאיב, עד לרמה בה גם גירוי שאינו מכאיב נתפס כמכאיב. כפועל יוצא מכך גוברים הקולות הקוראים לשינוי שיטת הטיפול הרווחת שמבוססת על מתן מענה תרופתי, שאינו מאפשר "החלמה" ברמה המוחית.
פרוטוקול טיפולי חדש
סגל היחידה לריפוי בעיסוק, במכון הכאב בבית החולים השיקומי רעות בתל אביב, שקד על פיתוח פרוטוקול טיפולי חדש שבין השאר מחזק את התובנה כי המוח הוא גורם משמעותי ביצירת הכאב הכרוני וכי ההתערבות הטיפולית חייבת להתמקד בשיפור היכולת התפקודית והפחתת ההימנעות. במילים אחרות: שבירת מעגל הקסמים של הימנעות מתפקוד בשל כאב כרוני.
לתכנית מספר עקרונות:
- תקשורת ותיאום ציפיות: שיח ישיר עם המטופל, הכולל הסבר מקיף על אופי הכאב הכרוני והמנגנון הנוירולוגי העומד בבסיסו ויצירת הבנה שניתן לתרגל תפקוד ללא גרימת נזק. בנוסף לכך, ניסוח משותף של מטרות הטיפול בהתאם לרצונות ואמונות המטופל. לעקרון זה הצלחה מוכחת בהפחתת חששותיהם של מטופלים ואף נמצא שהוא עודד פרואקטיביות בתהליך הטיפולי.
- הפחתת הימנעות תפקודית ויצירת איזון בין פעילות למנוחה: יצירת חשיפה מדורגת לפעילות ולתפקודים בהם מטופלים מצפים לחוש כאב, במטרה להגדיל את נפח השתתפותם בפעילויות אלו. במלים אחרות: הגדרת סף תפקודי והגדלתו בהדרגה. לדוגמה: מטופל עובד היי טק שהתפטר בשל הקושי לשבת זמן ממושך מול מחשב, חזר לעבוד במשרה חלקית לאחר שהעלינו בהדרגה את זמן הישיבה שלו מול המחשב באופן מבוקר וללא כאב.
- איזון היחסים שבין תנועה, תחושה וכאב: מטופלים רבים אינם מסוגלים להניע את האיבר הכאוב ואינם מסוגלים לשאת מגע פיזי באותו האיבר. במקרים אלה, נמצא יעיל במיוחד טיפול השם דגש על דמיון מודרך של תנועה ואימון דרך מראה. כך, למשל, בתרגול מראה הניח מטופל את ידו הבריאה מול המראה כך שמתקבלת אילוזיה של תנועה סימטרית ונכונה של שתי הידיים. לתרגול זה השפעה משמעותית על המוח שלומד שתיתכן תנועה ללא כאב.
- תרגול אבחנה תחושתית: ניתן לאמן את המוח כך שלצד תחושת הכאב המתמשכת המאפילה על שאר התחושות, יוכל להבחין בין מנעד תחושות נוספות המגיעות מהאזור הכאוב, כגון הבדלים בין מגע גס לעדין, מגע סטטי לעומת דינמי. תרגול זה אפשר למטופל שנמנע מכל מגע בכף רגלו – לשאת משקל, לגרוב גרב ולנעול נעל.
- הרפיה: מכלול טכניקות המסייעות ומעודדות מצבי הרפיה להפחתת כאב, בין השאר באמצעות נשימה, הרפיית שרירים, שימוש בהומור, דמיון מודרך או דרך משוב פיזיולוגי חיצוני (Biofeedback) .
- VIRTUAL REALITY ככלי המעודד תנועה ונשיאת משקל דרך משחק: מחקרים מצאו כי משחקי מציאות מדומה הם כלי המסייע בהסחת דעת ובוויסות עצמי של רמת הכאב. הטיפול מאפשר אימון של מיומנויות מוטוריות ותפקודיות חשובות בצורה מהנה ונעימה.
פרוטוקול הטיפול החדש שגובש בבית החולים השיקומי רעות, נחשב לפורץ דרך בכך שהוא מציע דרך חדשה להתמודדות עם כאב כרוני ובמרכזה: אימון המוח לניתוק הקשרים שבין תחושה, תנועה וכאב ועידוד לחזרה תפקודית הדרגתית תוך שיתוף המטופל באופן מלא.
עקרונות אלה גובשו לנייר עמדה של מרפאים בעיסוק שהוצג למשרד הבריאות בכוונה להפיצו לכלל קהילת המרפאים בעיסוק ברחבי הארץ על מנת שיהוו סוכני שינוי לטיפול בכאב כרוני בישראל.
טור זה נכתב במסגרת הכנס השנתי של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
פרסום ראשון: 28.9.2019
