תרומות. 
השבץ המוחי פוגע בתפקוד הנפגע ובפעולות היום-יומיות שהיו עד לפגיעה קלות לביצוע.
במה תלויה רמת הפגיעה?
רמת הפגיעה משתנה אצל כל נפגע ונעה מדרגות קלות ועד חמורות. הגורמים שמשפיעים על אופן הפגיעה הם בראש ובראשונה המיקום שלה והיקפה. כך, למשל, אדם שנפגע בצד השמאלי של המוח יחווה בעיקר פגיעות בשפה ובדיבור בעוד אדם שנפגע בחלק הימני יחווה פגיעות שקשורות יותר לראייה. בנוסף, מידת הנזק תלויה מאוד במידת המהירות שבה הגוף מתקן את אספקת הדם למוח ובמהירות בה אזורים אחרים במוח מצליחים לפצות על התפקוד של האזורים הפגועים. רמת הפגיעה גם תושפע מהמהירות בה נזהה סימנים מוקדמים (ראה מאמר נפרד) ומאופן הטיפול הרפואי, שני גורמים שעשויים להקל על הפגיעה.
אילו שינויים יגרמו בעקבות שבץ מוחי
כאמור, כל שבץ פוגע באופן אחר, אך ישנם מספר מאפיינים שחוזרים פעמים רבות. ברובם, ניתן לטפל, גם אם באופן חלקי.
-
שיתוק– השיתוק הוא השינוי הבולט ביותר לאחר אירוע מוחי והמיוחד בו הוא שהוא פוגע בד"כ רק בצד אחד של הגוף, זאת מכיוון שהפגיעה נעשית בד"כ בצד אחד של המוח. לכן, אם אדם יפגע בצד השמאלי של המוח הדבר ישפיע על התפקוד של חלק גופו הימני ולהפך. השיתוק בא לידיי ביטוי במספר דרכים ופוגע ביכולות התנועה והתקשורת של הנפגע.
שיתוק ביכולת התנועה מונע מהנפגע להרגיש את גפיו ולהזיז אותם וגורם לו לסבול מבעיות של שיווי משקל בזמן הליכה, שכיבה ושינה. שיתוק ביכולת התקשורת פוגע ביכולות הדיבור, ההבנה, הקריאה והכתיבה. דבר זה מקשה על הנפגע לתקשר עם סביבתו, גם אם מבחינה קוגניטיבית הוא כשיר לחלוטין.
- תחושה– בעיה נפוצה לא פחות היא ירידה בתחושה, בעיקר בגפיים, שמלווה בהרגשות שונות של עקצוץ, נימול וכאבים. בנוסף, עלול להיווצר מצב של "תפיסה", בו החולה שנפגע בצד אחד של הגוף יאבד תחושה וקשר לצדו השני. מקרה זה משפיע גם על הראייה והופך את הנפגע לאדם שנמצא בסיכון גבוה לתאונות בבית ולתאונות דרכים.
- בליעה– האירוע המוחי עלול לפגוע ברפלקס הבליעה ובתפקוד איברי הלעיסה, כגון לשון, שפתיים ועוד. הקושי בבליעה גורם לשיעולים וכחכוחים רבים שעלולים להוביל למצב של שאיפת מזון לריאות ולגרום לדלקת ריאות.
- בעיות ראייה- פגיעה במוח עלולה לפגוע בכושר הראייה, באובדן מיקוד או ראייה היקפית ובמקרים קיצונים אף לגרום לעיוורון.
- שליטה על הסוגרים– במקרים מסוימים השבץ עלול להשפיע על שריר שלפוחית השתן ולגרום לה להיות מכווצת. במצב כזה הנפגע יכול לעשות את צרכיו גם דקות מעטות לאחר שהתגלה אצלו הצורך לרוקנה. מהצד השני, אצל חולים רבים מתעוררת תחושת סרק של צורך במתן שתן מבלי שיוכלו להפרישו.
- התנהגות– הפגיעה במוח עלולה לגרום לשינוי ההתנהגות והאופי של הנפגע, שעלול למצוא עצמו מתנהג באופן קיצוני בפאסיביות או לחילופין באגרסיביות יתרה. יכולת הריכוז שלו נפגעת, הוא הופך מבולבל יותר וכך נפגעת גם היכולת לשקול דברים בסיסיים ולקבל החלטות נכונות.
- רגש– לעתים, נפגעי אירוע מוחי יכולים לאבד שליטה על רגשותיהם ולהתבטא באופן שסותר את המצב בו הם נמצאים– בכי במקום צחוק, כעס במקום שלווה וכד'. הפגיעה תשפיע גם על הלך הרוח היום-יומי של הנפגע שיחווה דיכאון, שיתבטא בחוסר עניין בפעולות יום-יומיות, בחוסר יכולת ליהנות, באיבוד תיאבון ומשקל ועוד.
השינויים שגורם האירוע המוחי מושפעים כאמור מאזור הפגיעה, אך כולם אינם קלים ומלווים בתחושות של חוסר אונים ובלבול. תמיכה משפחתית וטיפול נכון עשויים לסייע בפתרון בעיות, ולו באופן חלקי, ולעזור לנפגע לחזור עד כמה שניתן לחיי השגרה.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
פורסם: 18.12.2011
