תרומות. 
לכל אחד מאתנו יש רגעים בהם הוא שוכח משהו. בין אם אלה המפתחות לבית, מטלה בעבודה או יום הולדת של קרוב משפחה. הזיכרון יכול לבגוד בנו לעתים ולהעמיד אותנו במצב לא נעים. הסיכוי והסיכון להפרעות בזיכרון עולה ככל שהאדם מזדקן. על מנת להימנע ממצבים כאלה ככל האפשר ישנם מספר טיפים שעשויים לשפר את הזיכרון.
מהו מבנה הזכרון במוח?
לפני שנדבר על שיפור הזיכרון, חשוב להבין כיצד הוא עובד ומה עלול לגרום לאיבודו. תהליך הזיכרון מורכב משלושה מהלכים שונים– קליטה, אחסון ושליפה. בתהליך הקליטה אנחנו סופגים את המידע הרב שמקיף אותנו. המידע שחשוב או רלוונטי במיוחד עבורנו עובר לשלב הבא– לתהליך האחסון, בו נשמר המידע לזמן של שניות ספורות או ימים בודדים כזיכרון לטווח קצר ועד עשרות שנים או למשך כל חיינו, במה שנקרא זיכרון לטווח ארוך. לאחר שהמידע מאוחסן, אנו יכולים לעשות בו שימוש ולשלוף אותו מהזיכרון לשימוש יום-יומי. כאשר אנו לא מצליחים לנצל את המידע באופן קל ויעיל ונתקלים שוב ושוב בתחושה של "נו…איך קוראים ל…", אנו למעשה סובלים מאובדן זיכרון. בעיות של אובדן זיכרון נובעות מגורמים שונים כגון- גיל מבוגר, מחלות, פגיעות ראש ומצב נפשי. הראשון שנפגע הוא בד"כ הזיכרון לטווח הקצר, מכיוון שהוא פחות מוטמע במוחנו וקשיח פחות מהזיכרון ארוך הטווח.
אלו שיטות אימון עצמי קיימות לשיפור הזכרון?
שיטות האימון העצמי לשמירה על הזיכרון מתבססות על הרעיון של עיבוד פעיל של המידע אותו אנו רוצים לזכור. מידע זה יכול להיות תאריך חשוב, טקסט שאנו צריכים ללמוד, מספר טלפון וכד'. לשם כך ניתן לבצע מספר פעולות כגון:
- מנמוניקה– שם כולל לקבוצת פעולות חזותיות ומילוליות שעוזרות לזכור דברים רבים באמצעות קישורם לפעולות כאלה. מנמוניקה חזותית יכולה להיות, לדוגמה, שימוש בפרקי כף היד לזכירת חודשי השנה, כך שכל פרק מציין חודש של 31 יום וכל שקע חודש של 30 יום. מנמוניקה מילולית נפוצה היא שימוש בראשי תיבות או משפטים משעשעים שעוזרים לזכור סדרות של פרטים.
- חזרה על מידע– קריאה נוספת או חזרה על המידע שקיבלתם עד שייקלט. חשבו על המצב בו מבקשים מכם לזכור מספר טלפון או כתובת לרגע ואין לכם איפה לרשום. כדי לא לשכוח תחזרו על המידע שוב ושוב, אולי אפילו תחלקו אותו לפי הספרות או תאמרו אותו בצורה מסוימת, כאילו מולחנת, כדי שיהיה קליט יותר.
- סימון משפטים– במהלך קריאה, מומלץ לסמן משפטים חשובים בטוש זוהר. הסימון עוזר לסנן את המידע ולהתמקד במה שחשוב.
- תזונה נכונה– אכילת דגים וכמות מספקת של B12, כמו גם שתיית 3 ליטרים מים ביום, ואפילו כוס יין אחת, הוכחו כיעילים בשמירה על זיכרון.
- פעילות גופנית– משחררת חומרים כימיים בגוף (אנדרופינים) שמסייעים לשמירת הזיכרון.
אילו שיטות חיצוניות קיימות לשיפור הזכרון?
שעון לתזכור ורישום תאריכים ביומן או בלוח שנה הם האפשרויות המקובלות ביותר. בנוסף, ניתן לחזור על פעולות שונות באופן קבוע, למשל- להניח חפצים באותו מקום כדי לא לשכוח אותם, לקבוע עם אנשים בשעות קבועות וכד'.
האם לשיטות יש השפעה על שיפור או שימור הזכרון?
חד משמעית– כן. בין אם מדובר בשיפור עיבוד המידע ובין אם מדובר בשימור המידע לזיכרון לטווח ארוך, השיטות הוכחו כיעילות. חלק גדול מהיעילות של השיטות הוא בכך שהן מקנות לאדם תחושת אחריות על זיכרונו והוא זה שבוחר מה ברצונו לזכור. תרגול יוצר קשר בין סיבי העצב ומחזק את הזיכרון.
מהי מרפאת זכרון?
מרפאת זיכרון היא מרפאה שמתמחה בטיפול בחולים שזיכרונם נפגע. רוב החולים המגיעים למרפאה משתייכים לאוכלוסיית גיל הזהב שסובלים מירידה בתפקודים מוחיים (דמנציות) כגון מחלת האלצהיימר, ומהתדרדרות בתפקודם והתנהגותם. הטיפול נועד למי שאובחן כסובל מבעיות הבנה, התמצאות בזמן ובמרחב וכן מבעיות זיכרון לטווח ארוך או קצר. הטיפול מתרכז בפתרון בעיות התנהגותיות שנובעות מאבדן הזיכרון, לעתים גם בעזרת תרופות.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
פורסם: 27.3.2013
