תרומות. 
האוכלוסייה בישראל מזדקנת במהירות ותוחלת החיים בה היא מן הגבוהות בעולם. על פי התחזית, בשני העשורים הקרובים צפוי להתחולל בישראל שינוי דמוגרפי משמעותי, כשאוכלוסיית בני 65 ומעלה צפויה להכפיל עצמה עד שנת 2035. להזדקנות האוכלוסייה השלכות בריאותיות, חברתיות וכלכליות על הקשישים עצמם ועל כלל האוכלוסייה.
חשש מהעתיד הפיננסי
רשת הביטחון הכלכלית של קשישים בישראל מורכבת בעיקר מקצבאות הזיקנה של המוסד לביטוח לאומי וממערכת הפנסיה. מחקר שבחן את מידת הדאגות הפיננסיות בקרב ישראלים בני 65 ומעלה מצא כי החשש העיקרי הינו כי "קרן הפנסיה לא תספיק לחיים שלמים". חשש נוסף שהתגלה בקרבם היה קשור לפחד מפגיעה או ירידה ביכולת הקוגניטיבית לקבל החלטות ובעקבות כך פגיעה בעתידם הפיננסי בזמן פרישה.
החשש האחרון מתגלה כבלתי נמנע משום שירידה קוגניטיבית קלה מתרחשת באופן טבעי עם הגיל, ולפיכך היא בעלת היבט משמעותי בתהליך ההזדקנות. ירידה קוגניטיבית קלה ונורמטיבית עשויה להשפיע על מספר תפקודים מנטאליים הכוללים: זיכרון, פונקציות ניהוליות, עיבוד ולוגיקה. כל אלה הינם חלק מיכולות החשובות לביצוע פעולות יום-יומיות המגדירות את מידת העצמאות של אדם בחייו.
ההבחנה בין ירידה קוגניטיבית קלה כתוצאה מהזדקנות נורמטיבית לבין דמנציה היא מאתגרת. אחת הסיבות לכך היא ששינויים מוחיים, כגון אלו המופיעים בעקבות מחלת האלצהיימר לדוגמה, נפוצים גם במוחם של אנשים מבוגרים בשל גילם המתקדם. יתרה מזאת, דמנציה וירידה קוגניטיבית נורמטיבית חולקות את אותם גורמי הסיכון: יתר לחץ דם, סוכרת, כושר גופני ירוד, גיל מתקדם ורמת השכלה נמוכה.
כשירות פיננסית
כשירות פיננסית משמעותה יכולתו של אדם לניהול עצמאי של ענייניו הכספיים, החל ממטלות פשוטות כגון תשלום עבור מצרכים בחנות, תשלום חשבונות (אגרות), היכרות עם מינוחים בסיסיים בתחום הפיננסיים וכלה במיומנויות שיפוט כגון יכולת זיהוי הונאות ושמירה על האינטרס הפיננסי האישי.
מבחינה קלינית, כשירות פיננסית הינה יכולת תיווך קוגניטיבית, בשל היותה מושפעת ממצבים נוירולוגים, פסיכיאטריים ורפואיים המשפיעים על הקוגניציה (כגון: דמנציה, שבץ, פגיעה מוחית טראומטית וסכיזופרניה). בנוסף, מצב כשירות פיננסית משתנה גם בקרב אנשים נורמטיביים מבחינה קוגניטיבית והוא קשור לרמת השכלה ומעמד חברתי-כלכלי. מחקרים שנערכו בנושא, הדגישו את החשיבות של יכולות מתמטיות בסיסיות כגון יכולת חישוב של מספרים וזיכרון מספרים לתפקוד היום-יומי ולכשירות פיננסית.
לכשירות פיננסית השלכות פסיכולוגיות, כלכליות ומשפטיות חשובות המשפיעות על מטופלים ובני משפחותיהם. בדומה לנהיגה ולניידות, כוח השליטה על הכסף הינו היבט בסיסי באוטונומיה אישית בחברה שבה אנו חיים, לכן, אובדן שליטה פיננסי עלול לגרום לתוצאות פסיכולוגיות משמעותיות כגון רגשות של תלות ודיכאון. יתרה מכך, אנשים עם פגיעה בכשירות הפיננסית חשופים להונאה ולהשלכות כלכליות חמורות. לכן, להערכה מדויקת של מצב הכשירות הפיננסית יכולה להיות השפעה משמעותית על האיתנות הפיננסית והחוסן הפסיכולוגי של מטופלים ובני משפחותיהם.
הערכת כשירות פיננסית
נכון להיום, אין בישראל תקן מוסכם להערכת כשירות פיננסית והנושא נותר לרוב ללא מענה. בהיעדר הנחיות הערכה תקפות, קביעת הכשירות הפיננסית מבוססת לעתים קרובות על אמצעים נוירו-פסיכולוגיים ונעשית באופן עקיף על ידי הסקה מתוצאות הערכה של אמצעים אלו למצב הכשירות הפיננסית של מטופל. הערכה בדרך זו היא בעייתית וקיימות עדויות מצומצמות לתמיכה בתוקף של שיטות אלו בקביעת הכשירות הפיננסית.
סוגיה זו מציבה אתגרים אתיים וקליניים לצוות המטפל אשר נדרש לבחון האם למטופל הקשיש בעל הירידה הקוגניטיבית נורמטיבית או הדמנטי יש מסוגלות לנהל באופן עצמאי את ענייניו הכספיים. קושי נוסף שעומד בפני מטפלים נובע מכך שכשירות פיננסית משלבת קשת רחבה של מיומנויות קונספטואליות, מעשיות ושיפוטיות הקשורות זו בזו. בשל כך, אפילו אדם עם שינויים קוגניטיביים קלים עשוי להראות ירידה בכשירות הפיננסית באחד או יותר מהתחומים המוזכרים לעיל.
בישראל לא מתבצעת כיום הערכת כשירות פיננסית כחלק מהערכת המצב הקוגניטיבי של מטופלים, בין היתר בשל היעדר כלי מתוקף בשפה העברית לביצוע הערכה זו. בימים אלו מתבצע בבית החולים שיקומי "רעות" מחקר על מנת לפתח ולתקף שאלון להערכת כשירות פיננסית בשפה העברית המבוסס על מודל איטלקי.
