תרומות. 
גינון טיפולי או תרפיה באמצעות גינון הוא תהליך בו משתמשים בפעילויות ותכנים מעולם הטבע והגינון ככלי המסייע בשיקום והחלמה.
ההבנה שעיסוק בטבע ובגינון הוא בעל השפעה מרגיעה על נפש האדם הייתה ידועה כבר בתקופות קדומות. בתחילה, היו השהות והטיול בגינה רשומים כתרופה לאנשים שסבלו מבעיות נפשיות, עם הזמן גילו הרופאים שמטופלים שגם עבדו בגינה השיגו שיפור משמעותי יותר בתהליך ההחלמה.
בתחילת המאה הקודמת, הפך הגינון הטיפולי לחלק מהתהליך השיקומי-הפיזי תחת מחלקות הריפוי בעיסוק, בעיקר באירופה ובארצות הברית. כיום, נמצא גם בישראל טיפול באמצעות גינון במגוון מקומות – ממרכזים גריאטריים ועד לבתי ספר. גם בתי חולים שיקומיים כמו בית חולים שיקומי רעות משלבים גינון טיפולי כחלק מסל הטיפולים. את הפעילות מעבירים אנשים שהוכשרו לעסוק בתחום באחד מהמוסדות בהם מתקיימת תכנית לטיפול, שיקום וסיוע באמצעות גינון.
היתרונות של עבודה בגינה רבים ומגוונים. בהיבט הנפשי-רגשי, המטופל הופך להיות מטפל – לוקח אחריות ומתמודד עם הצלחות וכישלונות. העבודה עם הטבע מאפשרת לנו להתבונן במעגל החיים, בתקופות שונות בחיי הצמח ובחיינו אנו. החוויה של גידול וטיפול בצמחים אף מאפשרת לתעל רגשות שונים, כעסים ומתח (לפעמים דרך עידור אדמה או גיזום מאסיבי) או לחוש אופטימיות למראה זרע שנבט. מרחב הגינה מאפשר למטופלים לטעות יותר מאשר מתאפשר בעבודה מול בני אדם או בעלי חיים ועל ידי כך גם להעז ולהתנסות יותר.
דרך העבודה בגינה אפשר לתרגל עבודה עצמאית: בחירה, תכנון, יכולת קבלת החלטות ופתרון בעיות.
מבחינה חברתית העבודה בגינה יוצרת הזדמנות למפגשים אנושיים. לעתים מתאפשרת הקמת קבוצת גינון בה אנשים שנמצאים במצב דומה יכולים לחלוק אחד עם השני תחושות ולפעמים זאת ההזדמנות לשבור את מעגל הבדידות ולצאת מהבית.
תועלת נוספת בגינון הטיפולי היא האפשרות לעבוד עבודה פיזית מגוונת. מוטוריקה עדינה נוכל לשפר באמצעות עבודה עם זרעים קטנים או דילול נבטים. מוטוריקה גסה על ידי גיזום והעתקת צמחים וחיזוק שרירים על ידי עידור וקילטור. אפשר לעבוד על צד אחד של הגוף ולחזק יד חלשה או לתרגל יציבה תוך כדי השקיה.
לסיכום, אני רוצה לשתף בסיפורה של ע', שהגיעה לבית חולים שיקומי רעות לאחר אשפוז בבית חולים במהלכו ניתנה לה אבחנה על מחלה ניוונית. ע' הייתה מאושפזת מספר חודשים במהלכם השלימה את הבירור והתחזקה ואז עברה לטיפול בגינון במסגרת אשפוז יום.
במפגש הראשון אמרה לי ע': "הרגשתי שהחיים שלי נגמרו. לא אוכל לחזור למקצוע בו עסקתי, אני לא יודעת מה צופן העתיד". החלטנו לשים את הקשיים בצד לשעה קלה ולהתרכז בעבודות הגינה. ע' בחרה לשתול צמחי תבלין. אמנם הידיים שלה חלשות אבל העבודה עם הכלים השונים מאתגרת ומחזקת אותן. היא מספרת שיש לה בבית עציצים שפעם היא טיפלה בהם וכעת הם מוזנחים. תוך כדי זריעה, שתילה ועישוב אנחנו משוחחות – ע' מספרת על המשפחה, הילדים והנכדים שנותנים לה כוח.
אני שואלת אותה על עברה. העבודה בסביבה הירוקה ממש "משחררת" את הסיפורים ויחד איתם עולה הדמות של ע' – אישה חזקה שעברה שינויים בחיים ושכיום יש לה מקורות תמיכה משפחתיים חזקים. לקראת שחרור, הגינה הפרטית של ע' כבר נראית אחרת. היא מראה לי תמונות של הצמחים ששתלה במהלך השיקום והעבירה לביתה.
חודשיים לאחר השחרור ע' הגיעה לביקור. היא סיפרה שילדיה קנו לה בהפתעה חממה ביתית ושהעציצים שלה עולים ופורחים. בגאווה רבה הושיטה לי עציץ עם קקטוסים שהכינה לבדה והוא היום כבר חלק מהגינה הטיפולית.
(תמונה להמחשה צילום גיל דור)
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
