תרומות. 
הרבה פעמים שואלים אותי: האם לנפגעי אירוע מוחי יש בכלל רצון לעסוק בזוגיות ובמיניות?
מיניות וזוגיות הנם חלק בלתי נפרד מהחיים אצל כולנו ולכל אדם יש את הזכות להנאה גופנית ונפשית, ללא קשר למצבו.
למיניות חלק חשוב בתהליך השיקום, בשל הקשר ההדוק שלה למכלול מרכיבים כגון הערכה עצמית, דימוי גוף, קשר בין-אישי ומוטיבציה. תהליך השיקום נועד לאפשר למטופל למצות את הפוטנציאל השיקומי שלו ולשוב לחיים עצמאיים ככל הניתן. לכן, אנשי צוות העוטפים את החולה בתקופת שיקומו צריכים להתייחס גם אל נושא המיניות.
לאירוע מוחי השפעה דרמטית על החולים ועל הסובבים אותם. החיים מקבלים קצב ומשמעות שונים לחלוטין, בייחוד אם התפקוד טרם האירוע היה תקין.
בקרב נשים וגברים שעברו אירוע מוחי קיימת שכיחות גבוהה של ליקויים בתפקוד מיני. יחסי המין נדחים בדרך כלל לשלב השתקמות מאוחר יותר, לעתים הם נפסקים לחלוטין.
הכוונה לשיפור הפוטנציאל המיני
בשיקום מיני נכון ניתנים מידע והכְוונה בתחום הבריאות המינית במטרה לשפר את הפוטנציאל המיני. לעתים, די בהכוונה והדרכה להעלאת הביטחון העצמי, לשיפור איכות החיים ולהפחתת רמת החרדה. לעתים, כרוך השיקום בטיפול הכולל הערכה מחודשת של התפקוד המיני וטיפול מעמיק בקשיים הפיזיים, הרגשיים והזוגיים.
חשוב לזכור: תפקוד מיני חשוב לאנשים בריאים, אבל חשוב באותה מידה לנכים. התפיסה הרווחת כאילו חייו המיניים של מי שחווה אירוע מוחי גמורים אינה נכונה. לכל אחד יש יכולת כלשהי לפעילות ויכולת זו יש לפתח.
תפקיד המפתח של בן הזוג
לבן או בת הזוג יש תפקיד מפתח. לעתים קרובות, התגובה הראשונית של בן הזוג היא אופוריה על כך שהחולה ניצל. אך, במשך הזמן צפים ועולים נושאים כמו ירידה בדימוי העצמי והערכה עצמית של החולה, התמודדות עם בעיות בתפקוד מיני על רקע רפואי או כתוצאה מחרדה, קושי לשמר משיכה מינית, בייחוד כשבן הזוג הופך למטפל.
ככל שהקשר הזוגי היה חזק לפני האירוע, סביר להניח שיהיה חזק גם בהמשך. יש חשיבות באיזו מידה היה קשר רגשי, חם ואוהב, באיזו מידה הייתה תקשורת פתוחה, האם הייתה גמישות בחלוקת תפקידים של לטפל ולקבל טיפול אחד מהשני?
תקשורת פתוחה חשובה ומשמעותית אף יותר בזמן משבר זה, כדי למנוע ירידה בערך העצמי של החולה, להפחית הרגשת דחייה ולמנוע מצב של בדידות בתוך הקשר. חשוב שבני הזוג יוכלו להקשיב ולהיות מודעים לעומס ולקושי של החולה. אי הבנות בנושאים אלו גורמות לפעמים לירידה בחשק ולהימנעות.
האנרגיות הזוגיות מופנות להסתגלות למצב החדש, פעמים רבות על חשבון חשק מיני. מאחר ומצב זה כל כך רגיש ורוב הזוגות אינם מקיימים תקשורת מינית פתוחה, עשויים להתווסף משקעים של כעס, אכזבה, תסכול, פגיעה ודחייה. גם דיכאון אצל החולה יכול להשליך על החשק המיני ועל יחסי בני הזוג..
לעסוק ב"מה בריא בי"
אם להיות מעשיים ניתן לחלק את תקופת ההחלמה לשני שלבים: החודש הראשון בו מומלץ לחזור לפעילות מינית חלקית ללא יחסי מין מלאים. השלב השני מתחיל כארבעה עד ששה שבועות לאחר האירוע, במהלכו ניתן לחזור בהדרגה ליחסי מין מלאים תוך שימת לב לתנאים סביבתיים נאותים כגון סביבה מוכרת וטמפרטורה נוחה. אין לקיים יחסי מין אחרי מאמץ גופני, ארוחה דשנה, שתיית אלכוהול או לאחר מקלחת חמה.
רבים מהחולים שעברו אירוע מוחי תופסים את עצמם כלא מיניים ועסוקים במה שנפגע. מהי כל התורה כולה? לעסוק ב"מה בריא בי", ללמוד לעבוד עם החלקים שנותרו בריאים ולהיעזר בכל מה שהרפואה המודרנית בכלל והשיקומית בפרט מאפשרות לנו.
השיפור בתפקוד המיני, במיניות ובזוגיות מהווים מרכיבים בלתי נפרדים באיכות חיים בסיסית. אין אנשים שטיפול מיני וזוגי החמיר את מצבם. נהפוך הוא. אנו נתקלים בכל יום בחולים שהשיקום המיני והזוגי שלהם הציב אותם במקום חדש ויותר טוב.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
פרסום ראשון: 31.3.19.
