יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    חשיבות החזרה לתעסוקה ולמעגל העבודה לאחר אשפוז ממושך

    קבלת ההחלטה לחזור לעבודה לאחר אשפוז ממושך היא לא תמיד אוטומטית

    עודכן לאחרונה:24/08/23

    אנשים שעברו תקופת אשפוז ממושכת, ודאי כזו שלאחריה התפקוד שלהם לא ישוב להיות כשהיה, מתמודדים רבות עם סוגיית השיבה לעבודה ולעתים אף מפתחים חרדה מרגע החזרה לעבודה.

    שאלות דוגמת – 'האם אוכל לעבוד ביעילות שבה עבדתי?', 'האם לא אפגע בשם הטוב שלי בעקבות היכולת הירודה כעת?', 'האם יהיו סבלניים ורגישים אל הצרכים שלי כעת?', 'האם זה לא יפגע בי ויחמיר את מצבי הרפואי?', 'האם עדיין אהיה זכאי לקצבאות באם אחזור לעבודה?', מעוררות דאגה, שלעתים מביאה את האדם להימנע מחזרה למעגל העבודה.

    נוסף לכך, ישנם בעלי מקצוע אשר מלווים את המטופל בתביעות משפטיות שונות אשר בבניית האסטרטגיה של התיק מייעצים לו להמתין עם השיבה לעבודה וזאת על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו בתביעות השונות.

    חשיבות היציאה לעבודה

    • התפתחות אישית – מעבר לעניין הפרנסה אשר לשמה אנשים יוצאים לעבודה, מהווה היציאה לעבודה כר להתפתחות אישית, אשר מתרחשת הודות להתפתחות מקצועית וחברתית. מקום העבודה שלנו מזמן לנו אפשרויות למידה והתפתחויות רבות מקצועיות ואישיות.
    • תחושת ערך ומשמעות – תחושת העשייה והיצירה מביאה את האדם העובד לחוש מסוגלות, לחוש עצמו כבעל ערך ונוטעת בו תחושה של משמעות לעשייה שלו ובכלל בחייו. אצל אנשים שנמצאים לאחר משבר רפואי עולה לעתים תכופות סוגיית הערך העצמי – 'אם איני מסוגל לחזור לתפקידיי הקודמים מהו הערך שלי?'.
    • תחושת סדר ושליטה – יציאה לעבודה מסייעת לאדם ליצר סדר יום ברור מה שמסייע לתחושת סדר וגבולות בהיבטים אחרים בחייו. תחושת הסדר והשליטה חשובה מאוד בייחוד לאחר מצבים רפואיים בהם תחושת השליטה ניטלת מהאדם החולה, ומסייעת גם בהפחתת חרדות.
    • להימצא בחברה – אחד הדברים שלמרבית בני האדם קשה להתמודד עמם הוא נושא הבדידות הממושכת. מעגל העבודה הינו מעגל חברתי המייצר תחושות של שייכות וביטחון בעוד שהבדידות מביאה עמה לרוב חרדה.

    התייעצות עם אנשי מקצוע

    לא תמיד תהליך קבלת ההחלטה לחזור לעבודה הוא אוטומטי. במקרים בהם עולות שאלות ודאגות סביב הנושא ניתן לפנות לאנשי מקצוע לשמוע את חוות דעתם והמלצותיהם. הרופא המטפל, המרפאה בעיסוק, עו"ס המחלקה בבית החולים, עו"ס רווחה, הפסיכולוג יוכלו לסייע בקבלת ההחלטה המקצועית הטובה ביותר עבורכם.

    חשוב להכיר את הפונקציה של רופא תעסוקתי בקופת החולים. תפקידו של הרופא התעסוקתי הוא לבחון את אופי העבודה אליה אתם מבקשים להתקבל, שעות העבודה הנדרשות ומכלול התנאים ולבחון מקצועית האם מצבכם הרפואי מתאים לתנאים אלו. בסמכותו של הרופא התעסוקתי להציב תנאים לחזרה לעבודה, לדוגמה – צמצום היקף המשרה, צמצום הפעילות הפיזית וכן הלאה. המלצות אלו מחייבות את המעסיק שלכם שכן אם הוא לא יקיים את קביעת הרופא התעסוקתי וחלילה תיזוקו אתם לא מבוטחים.

    היה ולאחר המשבר הרפואי אתם מבקשים לעשות שינוי תעסוקתי, תעמוד לצדכם מחלקת שיקום מקצועי של ביטוח לאומי (אם אתם מוכרים עם 20% נכות כללית או 10% נכות מעבודה). במחלקות השיקום המקצועי ילוו אתכם אנשי מקצוע ויתאימו לכם מסגרת מתאימה בה תבחרו.

    בנוסף, ישנם ארגונים פרטיים רבים אשר מטרתם היא לסייע במציאת עבודה לאנשים עם מוגבלות כזו או אחרת.

    מילה לסיום, חז"ל אמרו כי "אין אדם מת אלא מתוך הבטלה" ובכך למעשה הדריכו את הציבור לחפש מעש. בין אם זה מעש בהתנדבות, בין אם זה בפעילות קבועה של עשייה ויצרנות כזו או אחרת העיקר לא לשקוע לתוך היעדר העשייה. יש כמובן לעשות הפרדה בין "בטלה" של חופשה או של תקופת החלמה לבין חיים שלמים של חוסר עשייה אשר עלולים לנוון את מחשבתו ותחושותיו של האדם ולהביא בהמשך גם לירידה בתפקודו.

    (תמונה להמחשה unsplash)

    המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

    פרסום ראשון: 13.11.2019

      יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן