תרומות. 
מחקרים העוסקים בחשיבות שבהעלאת זיכרונות מהעבר בגיל זקן מעלים כי העלאת זיכרונות מעלה את המודעות העצמית, מגבירה את הערך העצמי של הזקן ומאפשרת לו גמישות מחשבתית. כמו כן מאפשרת העלאת הזכרונות לעבד חוויות קשות מהעבר. עיבוד החוויות הללו עשוי להרגיע ולהמיר את התחושות הקשות בתחושת הקלה, קבלה והשלמה עם העבר, זאת מעצם הדיבור והשיתוף בהן. כל אלו תורמים להסתגלותו המוצלחת של הזקן לתקופה זו בחייו. מספר מחקרים אף מגלים כי סיפורים מהעבר אינם גורמים לדיכאון אם הם נערכים בהקשר נכון ובסביבה תומכת.
סיפור חייו של הזקן משמעותי גם עבור הדור הבא. בדרך זו מעביר הזקן בצורה מסודרת את קורות חייו לקרוביו, מתאר בפניהם את האירועים המשמעותיים בחייו ויוצר עבורם תמונת מסגרת לחיי המשפחה מאז ועד היום. סיפור החיים הוא תיעוד ההיסטוריה של אבי המשפחה, מלמד את ילדיו על מקורותיהם ויוצר עבורם היסטוריה פרטית ומלכדת.
החסרונות שבהעלאת זיכרונות
אם תהליך העלאת הזכרונות נעשה בצורה לא מבוקרת, שלא בהתאמה לנסיבות חייו, מצבו וצרכיו של הזקן בהווה, יכול התהליך לקבל פן פחות חיובי. במקרים מעין אלו העלאת הזיכרונות עלולה לגרום לזקן להיזכר באירועים קשים שעבר ולהחיות אותם מחדש. זכרונות אלה עשויים לגרום למספר לחוש תחושת החמצה, תסכול, כאב או כעס על עצמו בשל ההכרה בכך שכיום אין באפשרותו לשנות את שאירע אז. במצב כזה, עלולה העלאת זיכרונות קשים מהעבר להעצים את תחושת הכישלון האישי, ועל מנת להימנע מכישלונות נוספים עלול המספר להימנע מחוויות חדשות. כך, למשל, אם הזקן חווה כישלון במערכת הנישואים שלו אשר הסתיימה בגירושים מכוערים, הוא עלול להימנע מיצירת קשרים זוגיים בשל הפחד מלהיכשל בשנית.
העלאת זיכרונות מהעבר עלולה גם להגביר את תחושת הבדידות של הזקן. המציאות הנוכחית בה הוא חי בגפו, לעומת זיכרונות מבית מלא בילדים ובהתרחשויות, מעצימים את תחושת הבדידות וגורמים לעצבות ולעתים גם לדיכאון ולהתבודדות.
ההשפעה של העלאת זיכרונות מהעבר תלויה מאוד גם בתנאי חייו הנוכחיים של הזקן. אם הזקן עצמאי ומתגורר בקהילה, סיפורי החיים שלו עשויים לגרום לו סיפוק על כך שלמרות גילו המופלג הוא מסוגל לקיים חיים עצמאיים.
לעומתו, סיפורי חיים של זקן המתגורר במוסד סיעודי עלולים לגרום לו להשוות בין חייו אז לחייו הנוכחיים ולהעצים את תחושת הכישלון. בחלק מהמקרים הללו מפתח הזקן תחושת האשמה כלפי קרוביו, שבחרו לשכן אותו במוסד סגור. התרחקותו הנפשית מבני המשפחה עלולה להעצים את התלות שלו במטפלים במוסד, משום שמבחינתו הם היחידים שאכפת להם ממנו.
על כן חשוב מאד לבצע את התהליך בצורה מבוקרת ומושכלת שתוכל להיטיב עם הזקן ולא להפך.
אין צורך להיצמד לעובדות
חשוב לבצע את הראיון עם הזקן תוך הקפדה על הקשבה אמפתית. הקשבה כזו תעודד את הזקן להיפתח ולשתף גם בזיכרונות פחות נעימים מבחינתו. מעבר לכך, אין צורך להתעקש על היצמדות לעובדות. אפשרו לזקן לתאר את זיכרונותיו מתוך המקום הסובייקטיבי שלו. אחרי הכל, כך הוא חווה את אותם אירועים וזהו סיפור החיים הכי אותנטי מבחינתו.
חשוב גם להקפיד על גבולות הזמן. זקן שמפליג לסיפורי חיים יכול לעשות זאת במשך שעות רבות ובדרך זו להתיש את עצמו ולקצר את הסבלנות שלכם. לכן, קיבעו מראש זמנים מוגדרים בהם תקיימו את המפגשים לצורך העלאת הזיכרונות על הכתב ואת אורכו של כל מפגש.
אפשר להיעזר במתנדבים
לא לכול הזקנים יש ילדים או קרובי משפחה קרובים ששומרים איתם על קשר קרוב. מאחר והעלאת זיכרונות היא תהליך טבעי, המתרחש לעתים תכופות אצל הזקן, מומלץ לדאוג לו למישהו שיבלה איתו מספר שעות ביום, יפיג את בדידותו ויהיה שם כדי להקשיב לאותם סיפורים בצורה אמפטית ומקבלת.
לצורך כך ניתן להעסיק אדם בתשלום מספר שעות ביום, או להיעזר במתנדבים, אותם ניתן לגייס דרך עמותות או ארגונים שונים. בין השאר ניתן לגייס מתנדבים דרך היחידה לייעוץ לקשיש בביטוח הלאומי, דרך עמותות וארגונים כמו "עמדא" (לחולי אלצהיימר) ו"עמך" (לניצולי שואה), מוסדות להשכלה גבוהה המפעילים פרויקט פר"ח ובתי ספר שיש בהם פרויקט מחויבות אישית.
לסיכום: העלאת זיכרונות מתרחשת בכל גיל, אולם בגיל זקן היא מתעצמת. סיפור החיים המסופר בנסיבות המתאימות מהווה חוויה עוצמתית ונכס רב ערך עבור הזקן ומשפחתו.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
