תרומות. 
אפזיה – מה זה?
"אפזיה – לקחת לי את המילים מהפה". אם רק יכלו אנשים עם אפזיה לדבר ולהביע את עצמם ייתכן שכך הם היו מבטאים את תחושותיהם כלפי האפזיה.
מה זה אפזיה? חשבו על מצב שבו עוברת לכם מחשבה בראש ואתם לא מצליחים להפיק את המילים המתאימות בכדי להביע אותה. חשבו על מצב שבו מדברים אליכם ואינכם מצליחים להבין אף מילה. חשבו על מצב שבו אתם קוראים מילים ולא מבינים אותן. עכשיו חשבו שכך תצטרכו להמשיך את חייכם. אלו הן רק חלק מהמגבלות בהן נתקל אדם עם אפזיה ואיתן, בחומרה כזו או אחרת, הוא נאלץ להמשיך את חייו.
אפזיה היא הפרעה נרכשת בשפה כתוצאה מפגיעה נוירולוגית במרכזי השפה במוח (אירוע מוחי, פגיעת מוח טראומטית וכד'). אפזיה גורמת לאובדן מלא או חלקי של יכולת השימוש בכל ערוצי השפה – הבעה והבנה של שפה דבורה והבעה והבנה של שפה כתובה. כתוצאה מכך נוצרת פגיעה משמעותית בתקשורת של אותו אדם עם סביבתו. לפגיעה התקשורתית השלכות נרחבות, תפקודיות ורגשיות, על כל תחומי החיים. חשוב לומר כי אפזיה היא דינמית בדרך כלל וכי על פי רוב היכולות השפתיות הפגועות הולכות ומשתפרות הן בזכות הזמן שעובר והן בזכות הטיפול שניתן על ידי קלינאית תקשורת, אולם מדובר על תהליכים אטיים וארוכים, ואדם שהשתחרר משיקום באשפוז עדיין יסבול מפגיעות שפתיות ותקשורתיות משמעותיות וייאלץ ללמוד לחיות עם אפזיה.
מרבית הגישות הטיפוליות מתמקדות בקשיים השפתיים ובניסיון לשפר את היכולות השפתיות שנפגעו. בעשורים האחרונים התפתחה גישה הרגישה להיבטים אחרים של הפגיעה השפתית – הגישה הסוציאלית לטיפול באפזיה, שמהווה גישה מרחיבה ומשלימה לגישות האחרות. הגישה הסוציאלית מהווה מסגרת רעיונית להסתכלות על הטיפול באדם עם האפזיה ובסביבתו. לפי גישה זו המגבלה השפתית והתקשורתית מייצרת בעיה סוציאלית, והמוקד המרכזי בה הוא שילובו של האדם בתוך החברה.
הגישה הסוציאלית לאבחון וטיפול באפזיה מתמקדת ביכולתו של אדם עם אפזיה לתפקד בחברה עם הלקות השפתית. היא מתייחסת לתקשורת כאל הישג ופעילות משותפת של דובר ומאזין שבה שני הצדדים אחראים על הצלחתה. היכולות של אנשים עם אפזיה יכולות לבוא יותר לידי ביטוי בשיח ככל שהפרטנר התקשורתי שלהם הוא בעל כלים לתקשורת מותאמת ומספק להם "נגישות תקשורתית". לפיכך, הטיפול בגישה הסוציאלית מתמקד גם בהדרכת הסביבה על ידי אימון הפרטנרים התקשורתיים העיקריים של האדם עם האפזיה.
ברמה הטיפולית – קלינאים העובדים בגישה זו מרחיבים את המטרות המסורתיות שנהוגות בקליניקה להיבטים שונים של תקשורת ושיח (רכישת צורות שיח מגוונות – בקשה, העברת מידע, שיחה בטלפון, כתיבת הודעות בטלפונים החכמים, ועוד). המטרות נקבעות במידת האפשר בשיתוף עם המטופל ומטפליו העיקריים בכדי שהטיפול יהיה בעל השלכות משמעותיות לחייו. המוקד הוא בתקשורת ובמגוון האמצעים להשגתה – כלים מילוליים, אמצעי תקשורת חליפיים כגון לוחות/ אייפדים ועוד, וכן בכלים לא מילוליים (שימוש בג'סטות, ציור). אחד הכלים המשמעותיים בטיפול בגישה הסוציאלית הינו הטיפול הקבוצתי שמעבר להיותו מקום מפגש עם קבוצת השווים ומקור לתמיכה, הוא מעודד רכישה של כישורים תקשורתיים ופרגמטיים, מקדם הכללה של תקשורת פונקציונאלית לסביבה טבעית, מאפשר תקשורת עם מגוון של שותפים תקשורתיים ותורם לתפקוד התקשורתי והפסיכו-סוציאלי של האדם עם האפזיה.
מעצם טבעו – הטיפול בגישה הסוציאלית רלוונטי בכל שלב לאחר הפגיעה, אך כיוון שהגישה הסוציאלית שמה דגש על הסתגלות לליקוי השפתי היא רלוונטית יותר בשלבים הכרוניים בהם יש קבלה והשלמה עם המצב ומעבר לעבודה על שיפור התקשורת עם הלקות ולא על שיפור מרכיבי השפה הלקויים.
כיום פועלים בארץ שני מרכזים המטפלים באנשים עם אפזיה בשלב הכרוני בגישה הסוציאלית – מרכז אתג"ר (מרכז אפזיה לטיפול תקשורתי בגישה הסוציאלית) בבית החולים השיקומי רעות בת"א ומרכז אדלר לאפזיה במכללת הדסה בירושלים, אך, כאמור, זו גישה שקלינאים רבים משלבים בעבודתם כיום.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
(תמונה להמחשה צילום: גיל דור)
