תרומות. 
הימים בהם דיסלקסיה הייתה מילה גסה שנאמרה בלחש חלפו מן העולם וכיום מערכות התמיכה עבור המאובחנים הן רבות ומגוונות. מנגד, התפתחה תופעה בה אנשים רבים מתייגים לקויות שונות תחת השם דיסלקסיה כשבפועל לא כך הדבר. אחד אינו מבחין בין ימין לשמאל, שנייה מדווחת על שגיאות כתיב חוזרות ונשנות ואחר מספר על קושי במתמטיקה. למעשה, במרוצת השנים הפכה הדיסלקסיה, שהינה קושי בקריאה, ל"מינוח על" לבעיות מגוונות והנה ההזדמנות לעשות קצת סדר ולהפריך כמה מיתוסים שהתקבעו בחברה שלנו.
"יש לי לקויות למידה שונות, אז אני דיסקלטי"– אז בואו נתחיל עם הטעות הנפוצה מכולן. כשמדברים על אדם דיסלקטי מתכוונים למעשה לאדם המתקשה בקריאה. לקויות למידה כמו קושי בכתיבה (דיסגרפיה) או קושי בחשבון (דיסקלקוליה) אינן תופעות של דיסלקסיה. הקושי של אדם דיסלקטי יכול לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים: כל דיסלקטי וקושי הקריאה שלו. למשל: קושי בזיהוי הרכב האותיות של המלים או סדר האותיות במלים וכך המלים: "בלון, חדר וקטר" יהפכו ל: "חלון, חצר, קטן". קושי אחר הוא בקידוד סדר האותיות במלה וכך יהפכו "תירס, מעשנת וגלידה" ל: "תריס, משענת וגדילה". קושי נוסף הוא בקריאת משפטים וטקסט, שיבוא לידי ביטוי בהפרעה בשיוך האותיות למלים המתאימות, כך שצמד המלים "חניון קניות" ייקרא כ: "קניון חניות". קשיים נוספים העלולים לצוץ הם המסוגלות לקרוא מלים חדשות, שמעולם לא נקראו קודם לכן, או לחילופין, קושי לקרוא מלים שהילד הדיסלקטי כבר נחשף לא מעט לצורתן הכתובה, אך קורא אותן בכל פעם כאילו זו הייתה הפעם הראשונה שהוא נתקל בהן. בהקשר זה מעניין לציין, כי גם דיסגרפיה (קושי בכתיבה) בדומה לדיסלקסיה, אינה תופעה אחידה בקרב אלו הסובלים ממנה. ישנם סוגים שונים של קשיים: שגיאות כתיב כמו החלפת אותיות א-ע, ט-ת, בדיסגרפים אחרים ייתכנו טעויות אחרות כגון השמטת אותיות, שיכול אותיות או החלפתן- וככל שהמלים תהיינה ארוכות יותר, כך ייתכנו יותר שגיאות. ישנם כאלה שיתקשו בעיקר בכתיבת מלים לא מוכרות ואחרים יתקשו בכתיבת מלים מופשטות ולא במלים מוחשיות.
"יש לי לקות למידה, אני לא טוב גם בתחומים אחרים"– ישנה תפיסה מוטעית לפיה אדם עם לקויות למידה מתקשה בהכרח בכמה תחומים בו זמנית, למרות שבפועל ייתכן ויתקשה רק בתחום מסוים. כך, לדוגמה, דיסלקטי המתקשה בקריאה יכול להצטיין בחשבון. גם ההפך הוא נכון. כלומר: מי שבעל קשיים בחשבון יכול להפתיע בקריאה.
אדם דיסלקטי מתקשה ברכישת שפה כתובה נוספת– קיימת תפיסה רווחת כי אם ילד אובחן כדיסלקטי ומתקשה בשפה העברית, עדיף שלא להכביד עליו עם רכישת שפה נוספת ובעיקר עם למידת קרוא וכתוב בשפה זרה. נהפוך הוא. ייתכן כי עבור חלק מאותם ילדים, דווקא הקריאה והכתיבה בשפה אחרת, תהיה קלה יותר מאשר בעברית. הדיסלקטי שנוטה לשכל אותיות, יתקשה מאוד בעברית אולם קושי זה כמעט ולא יבוא לידי ביטוי באנגלית רק משום שבשפה זו יש מיעוט במלים העשויות להקשות עליו. לכן, מניעת הקניית קרוא וכתוב באנגלית תגרום לאותו ילד עוול ותמנע ממנו לרכוש שפה שבה יש סיכוי טוב שיצליח לקרוא ביתר הצלחה והנאה בהשוואה לעברית. לא לחינם הומצא הביטוי "עברית שפה קשה". השפה הכתובה שלנו מאתגרת מאוד את הקוראים. תעצרו לרגע לחשוב כמה קל לעשות טעויות של שיכול אותיות בשפה העברית ולייצר בעצם מלים אחרות. הדוגמאות הן רבות: עמוד-עומד, קרעה-קערה, גלידה-גדילה. לעומת זאת, באנגלית למשל, מבנה השפה הוא כזה שאין הרבה מלים החולקות את אותן האותיות בסדר שונה. כך גם בספרדית ובאיטלקית. תחשבו כמה קל לקרוא בקול רם את השפות הללו, גם עבור הקורא שכלל לא מכיר את המלים. בעברית, לעומת זאת, נזהה בקלות את הקורא הלא מיומן כשיש לנו אותיות כמו 'כ' שיכולה להישמע כמו 'ח' או 'ק', האות 'ש' יכולה להישמע כמו 'ס' ועוד. גם במקרים בהם אותיות כמו א' או י' נוכחות במלה אך לא נשמעות בעת הקריאה (בין, צאן, עכשיו).
דיסלקסיה= לקות מולדת. לרוב אכן מדובר בלקות מולדת בהקשר התפתחותי, אבל בהחלט ישנם מקרים מסוימים בהן זו לקות נרכשת. מעבר לכך, ישנם גם לא מעט מקרים בהם אירוע מוחי או חבלת ראש בגיל מאוחר יגרמו לדיסלקסיה או דיסגרפיה או אפילו לשניהם יחד. בעבר טיפלתי באדם שבעקבות תאונת דרכים קלה עם רכבו, גילה להפתעתו לאחר כמה ימים כי אינו מצליח לקרוא. בבדיקת סי.טי פשוטה התגלה דימום בראש באזור האחראי על הקריאה. אילו אותו אדם היה אנאלפבית טרם התאונה, הנזק המוחי כלל לא היה מאובחן כיוון שלא נצפו כל סימנים אחרים לקיומו.
הכותבת: פרופ' אביה גביעון היא מנהלת היחידה לטיפול בהפרעות בתקשורת ברעות תל אביב בית החולים השיקומי , מרצה בכירה בחוג להפרעות בתקשורת בקריה האקדמית אונו ומרצה בחוג להפרעות בתקשורת ובבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
(תמונה להמחשה unsplash)
