אבקות חלבון – האם אפשר להסתמך עליהן?

״חלבון״ הוא מאקרונוטריאנט (נוטריאנט הוא יסוד ותרכובת כימית שחיוני לחיים ולגדילה של יצורים חיים. מאקרונוטריאנט הוא נוטריאנט שנצרך בכמות גדולה לצורך קיום הגוף) בעל יחסי ציבור מצוינים. הוא זוכה להתעניינות רבה בקרב אוכלוסיות שונות, הן בקהילה והן בקרב מטופלים וכמובן מקבל התייחסות בטיפול התזונתי. ההתעניינות הרבה הזו היא מן הצדק שכן תפקידי החלבון ידועים ורבים – הוא חשוב לשימור מסת שריר קיימת ולבנייה של מסת שריר חדשה, תורם לריפוי פצעים ופצעי לחץ, עוזר באיזון סוכרת, תומך בתהליכי ירידה במשקל ועוד. צריכתו חשובה הן לאדם הבריא והן במקרי תחלואה שונים, ולעיתים הדרישה שלו אף מוגברת.

לאור המודעות הגבוהה החלו לייצר אבקות חלבון המאפשרות קבלת מנה מרוכזת של חלבון, שהפכו בתחילה לפופולאריות בקרב ספורטאי עילית וענפי עיצוב הגוף וכיום משמשות גם למטרות נוספות בכל הגילים ואף באוכלוסייה הגריאטרית. בשוק קיימים סוגים שונים של אבקות חלבון שונות בתכולתן, בכמות ובסוג החלבון, ומיועדות להעשרה במצבי בריאות וחולי. לפעמים העשרות אלו מכילות גם מרכיבי תזונה נוספים ויכולות לשמש כתחליף לארוחה.

בקרב מאושפזים במחלקות השיקום חלק ממטרת הטיפול התזונתי היא לשמר מסת שריר ולעודד את גדילתה כתמיכה בטיפולים הפרה־רפואיים. לעיתים נעשה שימוש באבקות חלבון כדי לספק כמות גדולה בנפח ארוחה קטן, כשקיים חוסר תיאבון או אם קיים גורם אחר המגביל את האכילה. לרוב יש היענות לצריכתן של אבקות החלבון לאור הקונוטציה החיובית שהן יוצרות. כשהמצב משתפר ואפשר להסתמך על מזון בלבד נתקלות דיאטניות לא מעט במטופלים שמרגישים ביטחון בהעשרת החלבון ומתקשים לוותר עליו.

נשאלת השאלה – למה בעצם לא להמשיך להסתמך על אבקות חלבון?

ובכן, מפני שאין תשובה חד־משמעית בנוגע ליתרון הצריכה של אבקת חלבון על פני כמות חלבון שווה מהמזון. ייתכן אפילו להפך. בעולם המחקר עולה כיום שיח המציע שאכילה של מזון גולמי בשלמותו (כלומר כפי שהוא מגיע באופן טבעי ושעבר כמה שפחות תהליכי עיבוד), יכולה להועיל יותר לבנייה של שריר מאכילת כל מרכיב בנפרד. מחקרים רבים בדקו את ההשפעה של חלבון מבודד או חומצת אמינו ספציפית על מאזן החלבונים בגוף ובניית השריר, אך רק מעטים בחנו את ההשפעה של המזון עצמו.

מחקר משנת 2006 היה בין המחקרים הראשונים שבחנו את הנושא. הועלתה ההשערה שחלב ״מלא״ (שלא עבר תהליכי עיבוד והפחתה של שומן) הגביר את העלייה ברמות חומצות אמינו בשריר בהשוואה לצריכה של חלב דל שומן. במחקר נוסף משנת 2017 נבדקה השפעת אכילת ביצה שלמה (חלבון וחלמון), בהשוואה לאכילת חלבון ביצה בלבד, על בנייה של שריר אחרי אימון. שני המקרים סיפקו את אותה כמות חלבון וחומצה אמינית לאוצין באופן ספציפי. הצריכה של ביצה שלמה הביאה לגירוי מוגבר יותר לבנייה של חלבון בשריר.

יש להדגיש שצריכה של חלבון מבודד משפיעה על מאזן החלבונים הכללי בגוף באותו אופן שצריכת מזון עשיר בחלבון תשפיע, אבל ייתכן והדבר ימסך על התהליכים המתרחשים ברקמת השריר באופן ספציפי. משערים שלחלבון מהתזונה יש השפעות אנאבוליות אחרות על רקמת שרירי השלד כשהוא נצרך בצורתו הטבעית והשלמה. הסיבה לכך טרם ידועה, ייתכן והפוטנציאל של המזון ״השלם״ לעודד בניית שריר אחרי אימון טמון בשילוב של חלבון עם מרכיבים ״לא־חלבוניים״ נוספים כמו ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן וכדומה.

צריכת חלבון עם פחמימות ושומנים משפיעה לטובה על הספיגה ומאיטה אותה, זאת לטוב ולרע. הספיגה האיטית עדיפה במצבים מסוימים, אך הטענה בעד אבקות החלבון המבודדות היא שכשמדובר בבניית שריר, נעדיף ספיגה מהירה של החלבון כדי לאפשר זמינות של חומצות האמינו לשריר בזמן קצר. בפועל, לא נמצא שהדבר השפיע על בניית השריר לטווח הארוך בהמשך היום, אך, מרבית המחקרים מדברים על הצורך בכמות חלבון גבוהה בארוחה לעומת חלוקה שווה על פני היום.

חלבון קיים במגוון רחב של מזונות מהחי ומהצומח ולרוב אפשר להגיע לצריכה מספקת מהמזון. נוסף על היתרונות הקולינריים ותחושת הבריאות שנחווית עם היכולת לאכול ולא להסתמך על מזון רפואי, ייתכן שאף קיימת עדיפות לצריכה של אוכל גולמי הן מבחינת בניית שריר והן לצריכה מספקת של שאר רכיבי התזונה הרצויים.

מובן שיש יוצאי דופן ומקרים שבהם לאבקות החלבון יש עדיפות. הדרישה לחלבון היא אינדיבידואלית ותלויה בהרבה מאוד גורמים. כדי לקבוע כמות חלבון יש להתחשב בסוגו, ברקע הרפואי, בנתונים האישיים ובהעדפה אישית של הפרט. זכרו, לחלבון יכולות להיות השפעות לא רצויות על הגוף וכדי להפיק את המיטב מהתזונה שלנו, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

(תמונה להמחשה unsplash)