יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    תסמינים פוסט טראומטיים (PTSD)

    מהם הסימפטומים העיקריים המעידים על הפרעת לחץ פוסט טראומטית?

    עודכן לאחרונה:11/06/23

    ניצולי השואה חוו טראומה קשה שנשארת בזיכרונם למשך כל חייהם. עם זאת, מרבית ניצולי השואה הצליחו לשקם את חייהם ועמדו בהצלחה במשימות החיים. חלק מניצולי השואה עלולים לסבול מ"הפרעת לחץ פוסט טראומטית" (PTSD) ברמה זו או אחרת. מדובר על הפרעה פסיכיאטרית מוכרת מתחום הפרעות החרדה העלולה להתפתח בעקבות חוויה שנתפסת כטראומטית.

    טראומה ופוסט טראומה

    חוויה נתפסת כטראומטית כאשר האדם שנטל בה חלק או שהיה עד לה זוכר אותה כאירוע המעורר פחד וחוסר אונים. אדם שלא תופס בצורה זו את האירוע הקשה אותו חווה, לא יפתח תסמינים פוסט טראומטיים (כלומר תסמינים מאוחרים בעקבות הטראומה). עם זאת, יכול להיות שאדם אחר שהיה באותו אירוע כן יפרש את הסיטואציה כמעוררת פחד וחוסר אונים ועל כן יפתח תסמינים פוסט טראומטיים. כלומר, חוויה טראומטית היא במידה רבה חוויה אישית סובייקטיבית. במצב של פוסט טראומה, האדם שתפס את העולם בעבר כמקום בטוח יחסית, משנה את תפיסתו בעקבות האירוע הטראומטי ורואה את העולם כמקום מאיים ובלתי צפוי.

    הסיכוי להתפתחות הפרעת לחץ פוסט טראומטית

    במרבית המקרים, השפעתו של האירוע הקשה שעבר האדם הולכת ופוחתת עם הזמן, בעזרת תמיכה של המשפחה והחברים, שעוזרים בעיבוד האירוע ככזה שהיה וחלף. לאחר תקופה מסוימת רוב האנשים יחזרו לשגרה יום-יומית. אולם, במקרה של ניצולי השואה יש לזכור כי האירוע הטראומטי היה מתמשך, מה שלא איפשר התאוששות באמצעות תמיכה חברתית וכד', ועל כן גם לא התאפשר עיבוד מספק של החוויה הקשה מיד לאחר האירוע. לכן, מספר לא מבוטל של ניצולי שואה מגלים תסמינים של הפרעה פוסט-טראומטית ברמה זו או אחרת, אם כי רובם הצליחו לחזור ולחיות חיים נורמאליים בצל הטראומה. לעת זיקנה, כשהאדם כבר איננו טרוד במטלות היום-יומיות של גידול משפחה, קריירה וכד', ומוצא את עצמו עם הרבה זמן פנוי, שבים אצל רבים מהניצולים זיכרונות השואה הקשים. חשוב, אפוא, לעקוב ולראות האם ההורה ניצול השואה מגלה סימנים המאפיינים מצב של פוסט טראומה כפי שיפורטו להלן.

    הסימפטומים העיקריים של הפרעת לחץ פוסט טראומטית

    הסימפטומים האופייניים  לסוג זה של הפרעת חרדה הם:

    • הימנעות – מאמץ להימנע ממחשבות, מרגשות או משיחות הקשורות לאירוע (במקרה זה השואה), וכן מפעילויות, ממקומות או מאנשים המזכירים את הטראומה. אי יכולת להיזכר במרכיב חשוב של הטראומה עצמה, וכן חוסר חשק ומוטיבציה להשתתף באירועים חשובים במהלך החיים, חוסר יכולת לחוות רגשות משמעותיים וחוסר יכולת להסתכל אל פני העתיד.
    • פלישה – חוויה שחווה ניצול הטראומה, בה למרות שהטראומה עברה מזמן, ניצול השואה ממשיך לחיות את הרגע הטראומטי כאילו הוא חוזר ונשנה גם בהווה, הן בהבזקי זיכרון בהקיץ והן בסיוטים בשינה, וכן כתוצאה מכל מיני גירויים בסביבה שמהווים תזכורת לאירוע הטראומטי.
    • עירור יתר – תחושה של דריכות מתמדת לסכנה הצפויה בכל רגע. כתוצאה מכך אנשים שחוו טראומה נפגעים בנקל, מגיבים ברוגז על דברים פעוטים לכאורה, וסובלים מהפרעות שינה. הטראומה המאסיבית מגבירה את הדריכות ואת עירור היתר וגורמת לאדם לסבול רבות מחרדות ומדריכות יתר. בניגוד לנפגעי הטראומה האקוטית שאצלם הסימפטומים הפולשניים חולפים בדרך כלל בתוך שבועות או חודשים, אלו שחוו טראומה מתמשכת/ מורכבת, כמו זו של השואה שנחוותה במשך מספר שנים, ממשיכים להראות תסמינים גם שנים רבות לאחר האירוע. הסימפטומים הופכים לחלק מחייו של האדם.

    הטיפול המקובל בהפרעת לחץ פוסט טראומטית

    ישנן מספר אפשרויות טיפול בהפרעה זו. לעתים, נעשה שימוש בפסיכותרפיה. בעבר היה מקובל לנסות במסגרת הטיפול להשיב את המטופל לרגעי הטראומה ולהתמודד איתם מחדש, בתקווה שכך ירפאו הצלקות. היום, ישנה פחות נטייה לשיטה זו מחשש לנזק שייווצר בעקבות החוויה המחודשת של הטראומה (רה-טראומיטזיציה).

    הטיפול בד"כ יתחיל בייצוב מצבו של הפונה לטיפול, ימשיך בעיבוד החוויה הטראומטית ויסתיים בבנייה מחדש של מערכת הקשרים החברתיים ושל היכולת האישית להסתגל לחיי היום-יום. דרך מקובלת לטיפול היא באמצעות קבוצות תמיכה. אפשרות נוספת היא טיפול תרופתי הכולל בד"כ תרופות נוגדות דיכאון כגון: פרוזק.

    אם אתם חוששים שהוריכם ניצולי השואה סובלים מחלק מהתסמינים שפורטו לעיל תוכלו לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש או לרופא המשפחה שידאג להפנות את הוריכם לטיפול הנכון בעת הצורך. חשוב לזכור: לא ניתן להכליל ולומר שכל ניצולי השואה מהווים מקשה אחת. ניצולי השואה נבדלים זה מזה גם באישיותם כפי שהתעצבה עוד לפני המלחמה, גם בחוויות שעברו במהלך השואה, וגם באופן ההסתגלות שלהם לחיים לאחר המלחמה. כל אדם הוא עולם מלא ויש להתייחס אליו בהתאם למצבו ולצרכיו. המטרה איננה לשכוח את טראומת השואה אלא להמשיך לחיות לצדה.

     

    המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

    פורסם: 23.4.2014.

    (תמונה להמחשה unsplash)

      יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן