קיימות שתי אפשרויות עיקריות לטיפול באדם במצב סיעודי- מגורים בבית אבות או העסקת עובד זר בבית המטופל.
תפיסה רווחת היא ש"אין כמו בבית", והסביבה הביתית המוכרת והבטוחה היא הסביבה הטיפולית המומלצת. יחד עם זאת, לא בכל מחיר. ישנם מצבים בהם המגורים בבית אינם אפשריים בשל נסיבות שונות (כלכליות, משפחתיות, תנאי מחייה, מצבו הרפואי של האדם), ואף עלולים לפגוע באיכות חייו של בן המשפחה הסיעודי.
לעתים, המשפחה נקלעת למצב באופן פתאומי ונאלצת לקבל החלטה במהירות ובאופן מיידי. זו החלטה קשה, טעונה מאוד מבחינה רגשית ומשמעותית לכל בני המשפחה. חשוב לזכור שאין פיתרון "נכון" או "לא נכון". כל משפחה צריכה למצוא את הפיתרון ה"נכון" עבורה בהתאם למצבה וליכולות שלה, תוך התייעצות עם איש מקצוע מתאים.
חשוב להעריך באמצעות איש מקצוע את הצרכים של האדם ואז לראות היכן יוכל לקבלם באופן המרבי.
אפשרויות לסידור מוסדי
האפשרויות לסידור המוסדי משתנות בהתאם להגדרת המצב התפקודי של האדם עבורו נדרש הסדידור המוסדי.
עצמאי: אדם עצמאי בתפקוד יומיומי.
סוג מוסד מתאים למצב: דיור מוגן או בית אבות.
מקורות מימון: מימון פרטי.
תשוש: אדם הזקוק לעזרה חלקית בפעולות היומיומיות כמו אכילה, לבוש.
מי מגדיר את המצב התפקודי: משרד הרווחה על פי טופס תפקודי.
סוג מוסד מתאים למצב: דיור מוגן או בית אבות.
מקורות מימון: מימון פרטי או משרד הרווחה.
מועמד לשיקום: אדם שמצבו התפקודי הורע וקיימת לגביו הערכה שלאחר טיפול, שיקום והחלמה, יחזור במידה רבה למצבו התפקודי הקודם.
מי מגדיר את המצב התפקודי: צוות רפואי מטפל ואחות בקרה מטעם קופת חולים.
סוג מוסד מתאים למצב: מחלקה שיקומית בבית החולים.
מקורות מימון: קופת חולים.
סיעודי: אדם הזקוק לעזרה מלאה ברוב או בכל הפעולות היומיומיות כמו אכילה, לבוש.
מי מגדיר את המצב התפקודי: משרד הבריאות על פי טופס תפקודי.
סוג מוסד מתאים למצב: בית אבות מחלקה סיעודית.
מקורות מימון: השתתפות במימון על ידי משרד הבריאות או ביטוחים סיעודיים.
תשוש נפש: אדם שאינו מוגבל באופן פיזי אך סובל מירידה בזיכרון, בשיפוט ובהתמצאות במידה כזו שהוא מסכן את עצמו. אדם הזקוק לעזרה מלאה בכל משימות היומיום ולהשגחה בגלל מצבו הקוגנטיבי.
מי מגדיר את המצב התפקודי: משרד הבריאות על פי טופס תפקודי.
סוג מוסד מתאים למצב: בית אבות מחלקה לתשושי נפש.
מקורות מימון: השתתפות במימון על ידי משרד הבריאות או ביטוחים סיעודיים.
להישאר בבית או לעבור לבית האבות?
אם מצבו הקוגניטיבי של ההורה הסיעודי מאפשר זאת, חשוב לבדוק איתו מה רצונו בנוגע לטיפול בו. שינויים ומעברים מאוד קשים לאדם הזקן ובפרט מעבר לבית אבות, שעשוי להיתפס בעיניו כ"חותמת" לכך שמצבו מתדרדר והפרטיות שלו נפגעת. עם זאת, במקרים רבים אדם סיעודי יעדיף להיות במסגרת שתתאים למצבו התפקודי, בה יוכל ליהנות גם מחברה ומהאפשרות לצאת החוצה ולפגוש אנשים, מאשר להיות בודד בביתו עם עובד זר.
השיקול הכלכלי
עלות מימון מגורים בבית אבות גבוהה בדרך כלל ממימון העסקת עובד זר בבית ההורה. ניתן להיעזר במשרד הבריאות במימון המגורים בבית האבות (ראה כאן על קבלת קוד לסיוע במימון אשפוז סיעודי) וגמלת חוק סיעוד של המוסד לביטוח לאומי ניתנת לצורך מימון העסקת עובד זר בבית המטופל. במידה ויש ביטוחים סיעודיים ניתן לממשם לצורך מימון עובד זר או סידור בבית אבות.
הטיפול האישי
טיפול "אחד על אחד"- כאשר אדם נמצא בבית ומטופל על ידי עובד זר, יש תמיד מישהו שנמצא שם ודואג למענה אישי ומיידי לצרכיו. בבית אבות יש צוות שאמור להתפרס ולתת מענה אישי למספר אנשים במקביל.
הניהול היום-יומי
כשמשפחה מעסיקה עובד זר בבית הורה סיעודי יש צורך בניהול השוטף של אחזקת הבית בנוסף לניהול ופיקוח על העסקת העובד הזר. ניהול הוצאות הבית, הוצאות העסקת העובד הזר וכן ניהול הטיפול והמעקב הרפואי הם באחריות המשפחה. כאשר הורה סיעודי עובר לגור בבית האבות אין צורך בניהול אחזקת הבית ותפקיד המשפחה הוא לבקר את ההורה ולפקח על הטיפול בו.
טיפול בבעיות ו"כיבוי שריפות"
כאשר מעסיקים עובד זר נדרשים לעתים לתת פתרונות לכל מיני סיטואציות, כמו חופשות וחגים של העובד הזר, מחלת עובד, חופשת לידה של העובדת. לעתים יש צורך בהחלפת העובד הזר או במציאת מילוי מקום.
מצבו הבריאותי של האדם הסיעודי
לעתים, נמצא האדם הסיעודי במצב רפואי מורכב שמקשה על העובד הזר את הטיפול בו ומצריך התארגנות נוספת (לדוגמה, מטופל שלא ישן בלילות ויוצר מצב שלעובד אין מנוחה בלילה, או מטופל עם דמנציה והתנהגות תוקפנית). קיימים מצבים שבהם האדם נמצא במצב סיעודי או דמנטי קשה ועובד זר אחד מתקשה לטפל בו. כך, עלול להיווצר קושי על רקע עזיבה ותחלופה של עובדים שמקשה על המשפחה וכמובן על האדם הסיעודי. במצבים אלו במידה ונסיונות לאיזון המטופל לא צלחו כדאי לשקול אפשרות של בית אבות שבו הצוות מתחלף וערוך לטפל בדיירים במצבים משתנים.
מעקב ופיקוח
בתי אבות נמצאים במעקב ובפיקוח של משרד הבריאות, כפופים לסטנדרטים, לתקנים ולנהלי טיפול של משרד הבריאות, בעוד שעובד זר אינו פועל במסגרת עם נהלים ברורים ומסודרים. כשההורה נמצא בביתו עם עזרה של עובד זר ישנה לשכה פרטית, לפעמים גם חברת סיעוד (אם גמלת הסיעוד אינה ניתנת בכסף) המבקרות בבית. כמו כן, המשפחה צריכה לעקוב ולראות את טיב הטיפול ברוב שעות היממה. בבית אבות יש דיירים ומשפחות נוספים וכך יש "הרבה עיניים" המסתכלות על הצוות הסיעודי של בית האבות.
השיקול החברתי
בבתי אבות יש לאדם הסיעודי אפשרות ליהנות (תלוי ביכולותיו ובמסגרת בה הוא גר) מחיי חברה ותרבות. גם בקהילה זה אפשרי, מאחר ויש מסגרות חברתיות שונות, כגון- מרכז יום, מתנדבים שמבקרים, אך, בפועל, פעמים רבות קורה שאדם הנמצא בביתו עם עובד זר עשוי לבלות את רוב שעות היום בביתו רק עם העובד.
בבתי אבות, קיימות מסגרות תומכות לבני המשפחה המטפלים גם באופן ספונטני בהיכרות עם בני משפחה של דיירים נוספים וגם באופן ממוסד בפעילות לבני משפחה במסגרת בית האבות. חשוב לציין כי גם בקהילה קיימים מקורות תמיכה לבני המשפחה המטפלים (ארגונים המסייעים, קבוצות תמיכה שונות).
כאמור, ההחלטה על תכנית טיפול המתאימה לבן המשפחה הסיעודי היא לא פשוטה, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו- רופא גריאטר או עובד סוציאלי המכיר את המטופל. זיכרו כי כל תכנית טיפול איננה תחליף לליווי, תמיכה ומעקב של בני המשפחה. תכנית טיפול המתאימה למצבו של האדם עם ליווי ותמיכה של בני המשפחה יכולים להבטיח איכות חיים מירבית לבן המשפחה הסיעודי.
(תמונה להמחשה unsplash)
פורסם: 21.1.2015