לוגו דף הבית JDC
לקבלת ייעוץ בחינם –  1-700-700-204

סיוע כספי לילדים בוגרים על ידי הורים בגיל השלישי

איך מתמודדים עם הסיוע לילדים בוגרים מול הצורך באיזון כלכלי?

מאת:  נחמה יסלזון, עמותת "פעמונים"
עודכן לאחרונה ב-31/03/19
א א א
תקציר: המציאות מראה כי ילדים רבים רואים בהוריהם מקור לתמיכה ולסיוע כלכלי לאורך שנים רבות, גם כשהם עצמם הפכו לבעלי משפחות. הסיוע מייצג את הרצון של ההורים לקשר עם ילדיהם שבגרו, ושלמעשה אינם זקוקים עוד לסוג הטיפול והאחזקה שקיבלו בגיל צעיר. בשלב מסוים עלולה הנתינה להפוך ממציאות מתגמלת ומשמחת לשני הצדדים לנושא בעייתי- מה עושים וכיצד מתמודדים?

קשר הורה  ילד

אחד המאפיינים המשמעותיים ביותר בקשר הראשוני בין ילד להוריו הוא התלות המוחלטת שלו בהם. הייצור האנושי חסר כל סיכוי לשרוד ללא ההורה הדואג לכל צרכיו למן הרגע הראשון. בשלב זה נדרשת מההורה מחויבות טוטאלית, על מנת להבטיח את שלומו הפיזי והרוחני של הילד.

ככל שהילד גדל נדרש ההורה להכיר ולקבל את עובדת נבדלותו של הילד ממנו כאישיות עצמאית, ולאפשר לו מידה של חופש וביטוי עצמי בהתאם לגילו המשתנה. התפתחות תקינה מילדות לבגרות מותנית בעיקר ביכולתו של ההורה לשחרר בהדרגה את מידת התלות של הילד בו, כדי לאפשר לו תהליך של התבגרות, עד לשלב של עצמאות גמורה.

נתינה – אליה וקוץ בה

הנתינה על כל הופעותיה מאפיינת את הקשר הבין-דורי בעיקר בשנות הילדות וההתבגרות.

אקט הנתינה של הורים עובר גלגולים שונים במהלך החיים. ממצב של תלות הכרחית, בה ההורה הוא המחליט הבלעדי על אופי הנתינה ועל היקפה, עוברים ההורה וגם הילד לשלב שבו הנתינה הינה לעתים קרובות עניין של משא ומתן, במיוחד כאשר הצרכים של הילד אינם מוערכים באופן סימטרי על ידי שני הצדדים. הנתינה של מוצרי צריכה למיניהם או של מימון פעילויות פנאי כגון: חוגים, טיולים, סוגי בילוי, הופכת נושא ללחצים מצד ילדים, כאשר, לעתים קרובות, הורים מתקשים לעמוד בפניהם. לחץ חברתי והשוואה חברתית משפיעים באופן ניכר על "כניעתם" של הורים ללחצים מעין אלה. ילדים לומדים מהר מאוד לזהות את "נקודות התורפה" של ההורים ומנצלים אותן כדי להשיג הישגים שונים.

אחת מנקודות תורפה אלה הם רגשות אשם שחווים הורים רבים. רגשות אלה נובעים מסיבות מגוונות: חוסר בזמן לבילוי עם ילדים, היסטוריה אישית של מצוקה כלכלית, יחסים מעורערים בתוך המשפחה, נכות או מחלה של הילד או של ההורה ועוד.

כך, כבמעגל קסמים, נשמרת ומתוחזקת תופעת הלחץ שהילד מפעיל על ההורה. הילד ש"מגיע לו", וההורה שהדימוי העצמי שלו כ"הורה הטוב" עומד במבחן, משתפים פעולה זה עם זה לאורך זמן.

עם זאת, מוכיח הניסיון שהחינוך לעצמאות כלכלית יכול להתחיל עוד הרבה לפני שהילד עומד ברשות עצמו. ילדים לומדים כבר מגיל צעיר יחסית שיש בכוחם להרוויח כסף על ידי עבודות שונות, כגון שמרטפות, ניקוי חדרי מדרגות ועוד. התנסויות מעין אלה, מעבר להיבט הכלכלי, יש בהן כדי לאזן את תחושת ה"מגיע לי" המופנית כלפי הורים כבר מגיל צעיר מאוד, והמאפיינת את החברה הצרכנית בה אנו חיים.

סגנונות הורות וסיוע כספי לילדים שבגרו

המציאות מראה כי ילדים רבים מאוד רואים בהוריהם מקור לתמיכה ולסיוע כלכלי לאורך שנים רבות, גם כשהם עצמם הפכו לבעלי משפחות. מציאות זו נתמכת ומתוחזקת לאורך זמן על ידי ציפיות הדדיות במערכת של הורים-ילדים.

הילדים מניחים, מתוך ניסיונם בעבר, כי זהו תפקידם הטבעי של ההורים, וכי ההורים, שמצבם הכלכלי מבוסס בדרך כלל יותר מזה של הילדים, רואים את הסיוע לילדים באופן דומה.

ההורים מעוניינים לסייע לילדיהם גם מתוך רצון להקל עליהם וגם מתוך תחושה מבוססת שזה מה שמצופה מהם. עם זאת הורים, גם אם מצבם הכלכלי מאפשר זאת, שואלים את עצמם לעתים מהם גבולות הנתינה, והאם מדובר בבור ללא תחתית.

יש להניח שההתנהלות הכספית של הורים מול ילדיהם הבוגרים הינה פועל יוצא של סגנון ההורות שלהם בעבר, כאשר הילדים היו תחת חסותם המלאה. הורים שהתקשו לשים גבולות לילדיהם בעודם צעירים, יתקשו לאכזב את ילדיהם הבוגרים, גם אם דרישותיהם נראות להם מוגזמות.

מאידך, ילדים שגדלו בסביבה שבה הם נדרשו לתפקד כראוי, לעתים גם בניגוד לנטיות לבם, ושחונכו לחיות בתוך מערכת של גבולות, יבינו גם מאוחר יותר כי כסף הוא עניין שיש לעמול עבורו, וכי סיוע מצד ההורים הוא לא בהכרח דבר מובן מאליו. הורים אלה ישקלו את הסיוע שיתנו לילדיהם הבוגרים באופן ענייני, ולא מתוך כניעה ללחצים סמויים או גלויים.

הסיוע הכספי כביטוי לרצון לקשר עם הילדים

כמו כל מתנה, גם הכסף שניתן לילדים הבוגרים אינו רק כסף. הוא מייצג את הרצון של ההורים לקשר עם ילדיהם שבגרו, ושלמעשה אינם זקוקים עוד לסוג הטיפול והאחזקה שקיבלו בגיל צעיר.

בכל התרבויות מודגשת חובתם של ילדים לכבד את הוריהם. משמע שציווי זה נובע מתוך ההנחה שאין כיבוד הורים דבר המובן מאליו.

היהדות, שאינה מציינת שכרן הישיר של מצוות, מציינת במפורש שכרם של מי שמכבדים את הוריהם במילים הבאות: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך" (שמות כ', י'ב). חכמינו אמרו שמצוות כיבוד הורים אין לה שיעור, כלומר אינה ניתנת לכימות משום שאין לה גבולות. ייתכן שמשום כך מציינת התורה את שכרה, בשל הקושי הכרוך בקיומה.

הקשר בין הורים לילדיהם מאופיין על פי רוב ב"קבלה ללא תנאי", כלומר הוא אינו מותנה בהכרח במידה שבה צאצאים ממלאים את ציפיותיהם של ההורים.

לא כן הדבר לגבי הקשר בין ילדים להוריהם. יחסים אלה טעונים לעתים משקעים מן העבר המעיבים על הקשר החם והקרוב. מכאן כנראה ההכרח בציווי מפורש, המחייב את הילדים בכבוד הוריהם.

הורים נוטים להעניק מתנות וסיוע כספי גם כדי לשמר את התלות של הילדים בהם, ולא פחות מכך, כדי להיות בקשר עם נכדיהם, שעמם יש לסבים בדרך כלל קשר קרוב ומיוחד במינו.

כשהסיוע הופך לבעיה

בשלב מסוים עלולה הנתינה שתיארנו להפוך ממציאות מתגמלת ומשמחת לשני הצדדים לנושא בעייתי.

כל זמן שההורים מרגישים שהשליטה על תדירות הסיוע והיקפו נתונה בידם, הכול אמור להתנהל כשורה. ברגע שמסיבות שונות ה"חוזה" הבלתי כתוב הזה משתנה, עלולה להתעורר בעיה.

הסיבות לשינוי עשויות להיות  מגוונות:

  • מצבם הכלכלי של הילדים משתנה בעקבות הגדלת המשפחה, אבטלה, הפסד ממון, גירושים, מחלה, ועוד.
  • יציאתם של ההורים לגמלאות וירידה בהכנסתם.
  • בעיות בריאות אצל ההורים, הדורשות משאבים נוספים (סיוע בבית, עובד זר).
  • פטירה של אחד ההורים, המחייבת היערכות המותאמת למצב החדש (מעבר לדיור מוגן).
  • ירידה קוגניטיבית של ההורים המזדקנים, המצריכה העברת הטיפול בענייניהם הכספיים לידי הילדים.

במצבים כגון אלה שתיארנו סביר להניח שהתמיכה הכלכלית של ההורים תהווה נושא טעון במיוחד.

אם מדובר במערכת יחסים שבה מתקיים דו-שיח פתוח וישיר בין ההורים לילדיהם ניתן יהיה לדבר על השינויים הנ"ל באופן גלוי ולקבל החלטות באופן שיהיה מקובל על שני הצדדים.

מאידך, אם ההורים והילדים חיים בתוך מציאות של ציפיות הדדיות, מבלי שקיימים גבולות ברורים וללא מסגרת של שיח פתוח ואמתי, המצב עלול להתפתח לבעיה של ממש.

ההורים, החוששים להוציא כספים שהם עשויים להזדקק להם בעצמם ומירידה ברמת חייהם, מתקשים שלא להיענות לציפיות הילדים. מנגד, ילדים הנמצאים במצוקה כלכלית עשויים לראות בהורים קרש הצלה לפתרון בעיות. הדברים עלולים להידרדר לסחטנות כלכלית ולניצול מצד ילדים במיוחד כאשר ההורים אינם מסוגלים עוד לנהל את ענייניהם הכספיים בעצמם.

מערכת כזו מאופיינת לעתים קרובות באיומים למניעת קשר עם נכדים מצד הילדים, כגון: "אם לא תתנו כסף, לא תראו את הנכדים". "אם לא תשלמו, תישארו לבד בשבת".

ועוד "סנקציות" מסוג זה, הפוגעות ב"בטן הרכה" של ההורים, ולכן גם מצליחות לעתים קרובות להשיג את מטרתן.

אז איך מתמודדים?

  • הורים לא תמיד מודעים לעובדה שהבעיה אינה רק שלהם, אלא משותפת למשפחות רבות. ידיעה זו אמנם אינה "צרת רבים חצי נחמה", אבל עשויה להפחית משהו מן הלחץ ומתחושת הבדידות המתלווה אליו.
  • על ההורים להגיע ביניהם לתמימות דעים באשר לאופן ולהיקף הסיוע לילדים, וזאת על מנת למנוע לחץ על הורה אחד, בניגוד לרצונו של האחר.
  • יש לקיים שיחה יזומה ומסודרת בין ההורים לילדים בזמן שקט וללא הפרעות מבחוץ, שמטרתה להבהיר את המצב משני הצדדים, ולתאם ציפיות.
  • יש לקחת בחשבון שבמידה ומדובר בצמצום הסיוע הכספי, תהיינה תופעות של כעס ואולי אף סוג של איום מצד הילדים.
  • שיחות כאלה רצוי שלא תהיינה אירוע חד פעמי. יש מקום, לאחר הדיון הראשון, להיפגש שוב על מנת למצוא דרכים מעשיות כדי להסדיר את התנאים ואת היקף הסיוע.
  • רצוי להקצות את הסיוע למטרות ספציפיות ומוגדרות מראש, כגון: הוצאות חינוך, טיפול שיניים, חוגים, וכו'. רצוי שההורים יעקבו אם הכסף אמנם מומש לצרכים שהוגדרו.
  • לא מומלץ לנסות לכסות גירעון חודשי של הילדים. זהו בור ללא תחתית שעלול לסבך  את ההורים בהוצאות לא צפויות.
  • במצב של ירידה בהכנסות ההורים יש ליידע את הילדים על שינוי צפוי בהיקף הסיוע, ועד לאפשרות לסיום של הסיוע כולו.
  • רצוי להבהיר לילדים שסיוע כספי לילדים בוגרים הינו ביטוי לדאגתם, אך אינו בהכרח מובטח לאורך זמן.

עמותת "פעמונים" היא ארגון ללא כוונת רווח העוסק בליווי משפחות ויחידים המצויים בקשיים כלכליים, במטרה להקנות להם כלים לניהול נכון של תקציב המשפחה לטווח הארוך.

באמצעות ליווי אישי ומקצועי, המלווים ב"פעמונים" מסייעים למשפחה לאזן את תקציבה, למצות את זכויותיה, וכמו כן למצות את כושר ההשתכרות שלה. במקביל, המלווים פועלים יחד עם המשפחה לצמצום והסדרת חובות לגופים השונים. בנוסף, מעביר הארגון סדנאות לקהלים שונים במטרה ללמד כיצד ניתן להתנהל כלכלית באופן מאוזן ואחראי.

פרטי ההתקשרות של הארגון:

מוקד סיוע למשפחות: family@paamonim.org, אתר פעמונים

כתובת: אורלוב 77 פתח תקווה 49342, טלפון:   03-9127100

נבחרת היועצים שלנו

זקוקים למידע נוסף? ייעוץ פרטני
הרשמו כעת לשיחת ייעוץ אחד על אחד
הייעוץ ללא תשלום, כשירות לציבור של עמותת רעות, ואשל ג'וינט ישראל שיחת ייעוץ בחינם הירשמו כעת

אין תגובות עדיין

השאר תגובה