יצירת קשר בנושאי שיקום וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    משוב ביולוגי (ביו-פידבק) – לראות על המסך את מה שמתחולל בפנים

    משוב ביולוגי מספק מידע אודות תפקודים שונים של הגוף, תורם להגברת החוסן ומקרב אותנו לקוטב הבריא ברצף שבין בריאות וחולי

    עודכן לאחרונה:07/10/21

    כבר בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה, התברר למדענים במערב שניתן לשלוט באופן רצוני על מנגנוני ויסות בסיסיים המאפשרים את עצם קיום החיים.

    מספר מדענים (בהם Elmer Green, Neal Miller ) וחוקרים נוספים נסעו למזרח מצוידים במכשירי מדידה כדי ללמוד כיצד נזירים בודהיסטים, פקירים הודיים וכדומה, מסוגלים לשלוט על "מדדים מאפשרי חיים". את מה שלמדו הם הראו לעמיתיהם הרופאים ומאז ועד היום תובנות אלו הובילו להתפתחות של המשוב הביולוגי שמשולב במחקר ובקליניקה לטובת הגברת החוסן והבריאות שלנו.

    מהו משוב ביולוגי?

    משוב ביולוגי עוסק בלספק למטופל מידע אודות תפקודים שונים של הגוף. זה יכול להתבצע באמצעים פשוטים כמו הנחת היד על הבטן או החזה כאשר תנועת הידיים מספקת מידע על קצב ועומק הנשימה, או באמצעות חיישנים שמחברים לאצבעות הידיים (היום הם זמינים, פשוטים וזולים) שמודדים נתונים כמו דופק, טמפרטורה בקצות האצבעות, מוליכות עורית גלי שריר או גלי מוח שמוצגים על גבי מסך ומאפשרים למתרגל לראות איך מדדים אלה משתנים בהתאם לנסיבות.

     

    על הרצף בין בריאות וחולי

    לטענת פרופ' אנטונובסקי כפי שמתואר בספרו Unraveling the Mystery of Health, בריאות וחולי אינם שני מצבים שונים אלא מצב רגעי על גבי רצף כך שמי שלא חולה בפועל כרגע לא בהכרח בריא (X) או אולי נמצא במקום שיכול לקדם עוד יותר את מצב בריאותו (O).

    איור מס' 1

    ישנם גורמים רבים המשפעים על מצב הבריאות שלנו, אחד המרכזיים בהם הוא עד כמה אנחנו מרגישים בטוחים. באופן בלתי מודע מערכת העצבים שלנו סורקת כל הזמן את הסביבה (בוחנת הבעות פנים, מקשיבה לצלילים וכד') כדי לוודא שאנחנו נמצאים במקום בטוח ומוגן. במקרה שהמערכת העצבית האוטונומית שלנו מזהה סכנה, הגוף מגיב בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לאו. ישנם מצבים ברורים בהם נשים לכך לב אבל לא מעט פעמים מתקיימות תגובות הגנה סמויות שאנחנו לא ערים להן. בכתבה זו נתמקד בתרומה שיש למשוב ביולוגי להגברת החוסן וכיצד בכוחו לקרב אותנו לקוטב הבריא יותר של הרצף שבין בריאות וחולי.

    להקשיב לרחשי לב ותחושת בטן

    ספורט, תרגילי נשימה או התבוננות תודעתית, כל אחד בנפרד או בשילובים שונים, יכולים להשפיע לטובה על תפקודה של מערכת העצבים האוטונומית, שכאמור, פועלת באופן לא מודע ללא הפסקה כדי לאפשר לגוף לשמור על התנאים הנחוצים לחיים. זו המערכת שמחברת בין הגוף למוח, ובמיוחד בין הלב והמעיים למוח. חשוב לציין ש-80% מהמידע התקשורתי עוברים מהלב ומהאיברים הפנימיים האחרים כגון המעיים אל המוח, ביטוי לחשיבות ולתועלת עבור הבריאות שיכולה לצמוח מלהיות קשובים ל"רחשי הלב" או ל"תחושת הבטן".

    ראו לדוגמה את איור מס' 2 שמדגים מתוך טיפול במשוב ביולוגי, איך נראות פעימות הלב בזמן שהאדם חושב על משהו שמטריד את מנוחתו לעומת הצורה של פעימות הלב של אותו אדם (מהמקום בו החץ מסמן) שמתמקד במשאבים שיש ברשותו. משאבים הם התכונות שלנו עליהן  אנחנו סומכים, כמו כוח רצון נחישות וכדומה או אנשים שאנחנו סומכים עליהם ושואבים מהם כוחות.

    ניתן לראות איך הלב מגיב בתזזיתיות (טרדות) בחלק הראשון לעומת החלקות בחלק השני (משאבים). המטרה של המשוב הביולוגי היא להעצים את היכולות הטמונות בכל אחד מאתנו, לשים לב לתחושות השונות שמתלוות למצבים שונים וללמוד לווסת אותן על פי הצורך. ככל שמיומנויות זיהוי התחושות הפיזיולוגיות הללו משתכללות כך המתרגל לומד להפעיל את מנגנוני הוויסות טוב יותר ולפתח חוסן ומנגנון הוויסות האוטונומי יכנס לפעולה ביתר מהירות ויעילות. כמובן שיש צורך בתרגול יום-יומי ומתמיד כדי שהלמידה תתבסס ותייצר שינוי ביולוגי מתמשך ולא חולף. אין צורך להקדיש זמן רב בכל יום (די במספר דקות בכל יום) אבל יש חשיבות להתמדה ולרצף של תרגול.

    איור מס' 2

     

    מנגנוני ויסות ושיפור הבריאות

    תהליך הלימוד של השליטה במדדים אלו נעשה באמצעות חיבור של חיישנים פשוטים, בדרך כלל על האצבעות של הידיים או על ידי ענידת שעון חכם. בשלבים הראשונים של הלימוד הלומד מקבל הדרכה תוך כדי צפייה בשינויים שמתרחשים במדדים. ניתן למדוד וללמד כיצד אפשר לשלוט על התגובות הפיזיולוגיות הבסיסיות כגון דופק, קצב הנשימה, על רמת החמצן ודו-תחמוצת הפחמן, על ויסות החום ועוד. המדדים מוצגים על גבי מסך מחשב או טלפון וניתן לזהות איך המחשבות, הרגשות או התבוננות תודעתית משפיעות על מה שמתרחש בגופנו. הדבר מאפשר להשפיע לטובה ואף לרפא מגוון תופעות שמהן רבים מאתנו סובלים כגון יתר לחץ דם, אסטמה, כאבי ראש וביניהם גם מיגרנות, כאבי צוואר וגב, מעי רגיז, פיברומיאלגיה, קשב וריכוז, בעיות בוויסות רגשי, חרדות ועוד.

    הבשורה היא שניתן לנצל טוב יותר את מנגנוני הוויסות שקיימים בנו וליעל את תפקודם ובכך לשפר את הבריאות שלנו.

    חשוב להדגיש, במיוחד בימים אלה בהם הקורונה תופסת תשומת לב, שחוסר במחלה אינו מעיד בהכרח על בריאות. בריאות וחולי הם רצף ולא שני מצבים כפי שלא פעם טועים לחשוב.

     

    המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

    (תמונה להמחשה unsplash)

      יצירת קשר בנושאי שיקום וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן