יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    מניעת פצעי לחץ

    ההתמודדות עם פצעי לחץ ומניעתם

    עודכן לאחרונה:03/11/21

    מה זה בדיוק פצע לחץ? מה כל כך מפחיד?

    אזכור ראשון לפצעי לחץ וטיפול בהם מביא אותנו כ-4200 שנה לפני הספירה אל מצרים, שם נמצאו ע"י ארכיאולוגים באחת המומיות שרידי פצע "חבוש". מאז ועד למאה האחרונה ההתייחסות לפצעי לחץ הייתה זניחה ביותר, כי התופעה הייתה נדירה, זאת משום שמתו קודם להופעת הפצע. הסיבות לכך ברורות: תוחלת חיים נמוכה יחסית בכלל ואחוזי הישרדות לאחר חבלות בפרט. בנוסף, הופעת פצעי לחץ סימנה חוסר תקווה ומצב אנוש של החולה.

    קבוצות שנמצאות בסיכון להתפתחות פצעי לחץ כוללות:

    אנשים מבוגרים אשר מרותקים למיטה, חולים כרוניים וצעירים אשר מוגבלים בניידות (כגון, נפגעי חוט שדרה). מספר גורמי "סיכון" מגבירים את הסיכון להתפתחות פצע-לחץ:

    • גיל- מעל 35.
    • מחלות מערכת התנועה.
    • חוסר שליטה על סוגרים.
    • חוסר תחושה כתוצאה מפגיעה נוירולוגית.
    • מחלות ממאירות.
    • תזונה לקויה.
    • ירידה בתפקוד יום-יומי עקב שינויים מנטאליים ומחלות אשר גורמות לירידה כללית של המערכת החיסונית.

    יש לציין כי לא כל חולה אשר נמצא באחת מקטגוריות אלו בהכרח יפתח פצע לחץ, אך חולה שנמצא בהן בהחלט נמצא בסיכון גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסייה בריאה.

    עם התפתחות טכנולוגיות בתחום הרפואה, תרופות חדשניות ועלייה בתוחלת החיים, התופעה רווחת יותר, אך גם הפכה להיות קשה יותר לטיפול ולהתמודדות. מנתונים אשר התפרסמו בשנים אחרונות בעיתונות מקצועית בארץ ובעולם עולה כי עד 10% מקרב המאושפזים בבתי חולים סובלים מפצעי לחץ, כאשר עד 3% מפתחים פצעי לחץ במהלך האשפוז. בקרב החולים ב"קבוצת סיכון" הסיכוי עולה לשיעור של 27% .

    מה זה "פצע לחץ"?

    פירושו של המונח "פצע לחץ" נמצא בעצם בהגדרתו- פצע אשר נוצר בעקבות לחץ. מקור הלחץ הוא פנימי ונובע מלחץ של רקמות קשות יותר (עצמות) על רקמות רכות (עור, רקמות חיבור וכד') בעת הנחת גוף (שכיבה/ ישיבה/ עמידה) על פני משטח קשיח, כגון: מיטה, כיסא, קרקע וכד'. הפצע נוצר כתוצאה מלחץ מוגבר על הרקמות ואספקת דם לקויה באותו אזור בגוף.

    קיימות מספר "נקודות" בגוף אשר נמצאות בסיכון גבוה להיווצרות פצעי לחץ: עורף, שכמות, עקבים, קרסוליים, עצם העצה, עצמות פרק הירך, מרפקים, עמוד השדרה, ברכיים וכו' (תרשים מס' 1). 95% מהפצעים ממוקמים בחלק התחתון של הגוף מהמותן ומטה, % 65 מהם באזור האגן. הוכח באופן מדעי, כולל מידע אשר נצבר מניסיון טיפולי בקרב בעלי מקצוע בשנים אחרונות, כי הטיפול היעיל ביותר בפצעי לחץ הוא מניעה. על כן נעסוק בנושא מניעת פצעי לחץ בהמשך סקירה זו.

    עקרונות למניעת פצעי לחץ, אשר ניתנים ליישום במסגרת הבית:

    • שינוי תנוחה כל שעתיים גם בשכיבה וגם בישיבה.
    • אמצעי מניעה סטטיים ודינאמיים: מזרנים וכריות תמיכה.
    • שכיבה במיטה בזווית לא יותר מ-30 מעלות (תרשים 2).
    • הושבה על משטח קשיח מרופד ומותאם: כריות הושבה, רגליות, התאמת כיסא גלגלים/ כיסא הושבה (תרשים 3).
    • שמירה על תקינות הנעליים, ציוד נלווה וכד'.
    • בדיקה עצמית יום-יומית במקומות בגוף אשר מהווים סיכון, אותם הזכרנו.
    • שמירה על היגיינה אישית תוך מתן דגש לשלמות העור וניקיונו.
    • התאמה אישית של אמצעי מניעת רטיבות או מוצרי ספיגה כפתרון יעיל לחוסר שליטה על הסוגרים: קטטר/ צנתר/ פנרוז/ ספגן גזרתי/ מכנסון/ טיטול/ סדניה/ רביעיה/ בקבוק/ סיר ועוד. יש פתרונות זמינים ויעילים, כאשר הכלל הבסיסי הוא התאמה אישית.
    • שימוש בתכשירי הגנה/ שימון של העור.
    • קבלת הדרכה מקצועית ע"י גורמים מטפלים לגבי אביזרים, שינויי תנוחה, סדר יום וכד'.

    תרשימים:

    תרשים מס' 1- "נקודות" בסיכון גבוה להיווצרות פצעי לחץ: עורף, שכמות, עקבים, קרסוליים, עצם העצה, עצמות פרק הירך, מרפקים, עמוד השדרה, ברכיים וכו'

     wound1

    תרשים מס' 2- שכיבה במיטה בזווית לא יותר מ-30 מעלות ושמירה על העקבים

    wound2

    תרשים מס' 3- שכיבה נכונה במיטה בזווית של כ- 30 מעלות ושמירה על העקבים

    wound3

    המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

    (תמונה להמחשה unsplash)

      יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן