תרומות. 
במקרים רבים, זקנים נזקקים לעזרה רפואית במסגרת אשפוז. אשפוז מתבצע לאחר תאונה, נפילה או פציעה, או לצורך טיפולים בעקבות מחלה כרונית הדורשת ביקורים חוזרים ונשנים בבית החולים. מחקרים מציינים כי זקנים מתאשפזים בממוצע כארבעה ימים בשנה במחלקות פנימיות. עקב גילם לוקח לגופם זמן מה להתרגל לאשפוז ולהחלים. במקרים רבים, חולה משתחרר הביתה משום שהרופאים סיימו את הטיפול בו, אך הוא אינו בריא לחלוטין. זקנים משתחררים לא פעם מבית החולים כשהם סובלים מירידה בתפקוד, מחרדה ומדיכאון עקב מצבם הבריאותי החדש. מצבים אלו גורמים להם לחזור לעתים לבית החולים ולטפל במכאובים חדשים שצצו בין האשפוז הראשון לשני. בתקופת החורף, עולה מספר האשפוזים החוזרים של זקנים בבית החולים, עקב רגישותם לקור ולמחלות חורפיות שונות. בתי החולים עמוסים ולא תמיד יכולים לאפשר לחולה הזקן את משך האשפוז הדרוש לו על מנת לחזור מחדש לכוחותיו ולבריאותו. מחקרים מעידים כי קיצור ימי ההחלמה מגדיל אפשרות לאשפוזים נוספים ודורש בחינה מחודשת של מערכת הבריאות הכללית.
מהן הסכנות באשפוזים חוזרים?
הסכנה הברורה והראשונית בנוגע לאשפוזים חוזרים היא מצב רוחו של החולה. כאשר החולה הזקן מגיע לבית החולים, הוא סובל, נמצא במצב של חוסר אונים, ובמקרים רבים רמת עצמאותו יורדת והוא הופך לחולה סיעודי. כאשר החולה נדרש לאשפוז חוזר מצבו הנפשי מתדרדר, הוא מתקשה לחזור לעצמאותו ומפתח תלות בסובבים אותו. אשפוז חוזר נגרם בעקבות קושי להתרגל לשיגרה חדשה שנוצרה אחרי האשפוז הקודם- טיפול או תרופה חדשה שהזקן צורך לראשונה, מחלה חדשה שהוא נאלץ להתמודד איתה, חרדה ודיכאון עקב מצב בריאותי חדש. אחת הסכנות באשפוזים חוזרים היא פיתוח תלות בהם. כאשר החולה מרגיש כי רק בבית החולים הוא מקבל משככי כאבים חזקים, טיפול סיעודי מלא ותמיכה והשגחה של בני משפחה מטפלים, הוא עלול להתרגל לאשפוז במקום לרצות להשתקם ולחזור לתפקוד עצמאי בביתו.
בבית החולים חשופים הזקנים למחלות ולזיהומים שעלולים לגרום סיבוכים ולחבל בתהליך ההחלמה שלהם. לכן, כשאפשר, המלצת הרופאים היא להימנע מביקורים ואשפוזים חוזרים בבתי חולים.
כיצד ניתן למנוע אשפוזים חוזרים בגיל הזיקנה?
כדי למנוע אשפוזים חוזרים של קרובי משפחתכם בבית החולים מומלץ לקבל הדרכה לקראת שחרור מבית החולים וחזרה לקהילה. הדרכה לקראת שחרור ניתן לבקש מצוות המחלקה (עובדת סוציאלית, אחות ראשית) בה היה מאושפז החולה. במסגרת ההדרכה חשוב להעריך את המצב לאחר האשפוז, לבדוק מה הטיפול הרפואי לו יזדקק, האם יש צורך בסיוע בתפקוד (במידה ולא היה טרם האשפוז), האם יש מקום לשיקום.
בהמשך לכך, חשוב ליידע את רופא/ ת המשפחה באשפוז ובהמלצות להמשך טיפול ולוודא כי קרוב המשפחה מקבל את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק במסגרת הקהילה על ידי קופת חולים. אם יש צורך במטפלת, מומלץ לפנות במידת האפשר עוד בטרם השחרור לעו"ס במחלקה על מנת לקבל הכוונה. כך ניתן לצאת בחזרה לסביבה הביתית עם הכנה נכונה למצבו החדש של הזקן ולצרכיו המשתנים. בנוסף, כדאי לזכור כי קשיש אחרי אשפוז עבר חוויה לא פשוטה, ועשוי לסבול מחרדה ודיכאון על כן יש לדאוג לו, להמשיך ללוות אותו ולעזור לו להגיע להחלמה מהירה, להפיג את בדידותו, ולוודא כי הוא נמצא תחת מעקב רפואי מסודר גם לאחר שהאשפוז הסתיים.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
פורסם: 14.12.2014
