יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    מה מגיע לעובד הזר? מידע מורחב

    עיקרי זכויות העובדים הזרים (שכר, חופשה שנתית, ימי מחלה) לפי חוקי העבודה בישראל

    עודכן לאחרונה:24/05/23

    ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר מתחלקות להוצאות חד פעמיות – אגרות לרשות האוכלוסין וההגירה, תשלום עמלה חד פעמית לתאגיד ולהוצאות שוטפות – תשלום דמי התקשרות חודשיים לתאגיד, תשלום ביטוח רפואי, תשלום ביטוח לאומי, תוספות לשכר ברוטו (דמי הבראה, פנסיה, פיצויים, עבודה בימי חופשה וחג, פידיון חופשה שנתית).

    תרישם ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר. המידע מופיע בטקסט לפני התרשים

     

    שכר

    שכר מינימום הוא שכר העבודה הנמוך ביותר אותו רשאי מעסיק לשלם לעובד. המטרה של קביעת שכר מינימום לעובד היא להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי לשם שמירה על כבודו ומניעת ניצולו. שכרו החודשי ההתחלתי של העובד הזר שווה לשכר המינימום במשק הישראלי כפי שנקבע על פי חוק. דמי הכיס השבועיים (בדרך כלל 100 ש"ח לשבוע) הם חלק מהשכר החודשי.

    משכר המינימום יש סכומים שניתן לנכות על פי תקנות, בגין הוצאות בפועל.

    חוק חופשה שנתית ומשמעותו לגבי העובד הזר

    חוק חופשה שנתית מקנה לכל עובד זר את הזכות לקבל חופשה שנתית בתשלום. מכסת החופשה השנתית המגיעה לעובד הזר, עולה עם הוותק במקום העבודה. בחמש השנים הראשונות לעבודה, מכסת החופשה השנתית המגיעה לעובד הזר היא  16 ימי חופש (ו-14 אם פודה בכסף). בשנה הששית לעבודה, העובד הזר זכאי ל-18 יום. בעד השנה השביעית אורך החופשה עולה ל-21 יום. בעד השנה השמינית ואילך יום נוסף לכל שנת עבודה עד למקסימום של 28 יום.
    בזמן החופשה זכאי העובד הזר לתשלום השווה לשכרו הרגיל.

    דמי הבראה

    כל עובד זר שהשלים שנת עבודה, זכאי ל-5 ימי הבראה בתעריף של 382 ₪ (נכון ל-1/2022 לא השתנה מאז) לכל יום. בשנה השנייה והשלישית זכאי העובד הזר ל- 6 ימי הבראה, מהשנה הרביעית ועד העשירית העובד הזר זכאי ל–7 ימים. מהשנה ה-11 ועד ה-15, הזכאות היא ל-8 ימים, מהשנה ה-16 ל-19 הזכאות היא ל-9 ימים, מעשרים שנות עבודה ואילך הזכאות היא ל-10 ימים.
    לעובד הזר במשרה חלקית ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי. גובהם של דמי ההבראה נקבע לפי תעריף ליום הבראה המוכפל במספר ימי הבראה שהעובד זכאי להם.
    כדי לקבל את התשלום עבור דמי ההבראה העובד הזר אינו נדרש להוכיח כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. עובד זר, אשר לא קיבל דמי הבראה כולם או מקצתם במהלך תקופת העבודה, יכול לתבוע את דמי ההבראה לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד, ואולם זכות התביעה עם סיום יחסי העבודה הינה לתקופה של שנתיים בלבד שלפני תום תקופת העבודה.

    ימי מחלה

    בהתאם לחוק דמי מחלה, לכל עובד מגיעה זכות של יום וחצי מחלה לחודש, עד למקסימום של 90 ימי מחלה. המעסיק מחויב לשלם מיום המחלה השני. ביום השני והשלישי יקבל העובד 50% משכרו הרגיל. מהיום הרביעי ואילך, יקבל העובד הזר שכר רגיל. עובד מתחיל לצבור את ימי המחלה מיום תחילת עבודתו.

    בנוסף לזכות בסיסית זו, קיימים חוקים אחדים העוסקים בדמי מחלה בגין: מחלת ילד, מחלת הורה, מחלת בן זוג ובדיקות הקשורות בהריון של בן זוג. כל החוקים הללו מעניקים זכות להיעדרות, בהתאם לתנאים הקבועים בהם, והם על-חשבון מכסת ימי המחלה שצבר העובד הזר.

    יום מנוחה שבועי

    ב- 7/7/16 נקבעה הלכה מחייבת בעניין על ידי בית הדין הארצי לעבודה. במסגרת פס"ד נקבע כי אורך המנוחה השבועית צריך להיות 25 שעות לפחות. עוד נקבע בפסה"ד כי  המעסיק צריך להבהיר מראש לעובד, בכתב בהסכם העבודה ובעל פה, את זכותו לחופשת מנוחה בת 25 שעות רצופות. המעסיק צריך לציין מראש שבמהלך חופשת המנוחה העובד יכול על פי רצונו לשהות בבית המטופל או מחוצה לו. כמו כן, צריך להדגיש בפני העובד, מראש, כי בזמן חופשת מנוחתו הוא פטור מכל עבודה ומחויבות למטופל, והמעסיק או מי מטעמו אינם רשאים לדרוש זאת ממנו, אפילו אם העובד בחר להיות בזמן חופשת מנוחתו בבית המטופל. חופשת המנוחה מתחילה ברגע שבו המטפל הסיעודי סיים ביום עבודה נתון את משימתו האחרונה לטיפול במטופל באותו יום, כולל השגחה. על החופשה להימשך 25 שעות רצופות לפחות.

    תשלום עבור עבודה ביום המנוחה- כאמור, עובדים זרים זכאים למנוחה שבועית, במידה ועובד בוחר לעבוד ביום זה, הוא זכאי לתשלום.

    במסגרת פסק הדין, נקבע כי התשלום עבור עבודה ביום המנוחה של העובד- "צריך להיות 150% משכרו, עבור יום עבודה רגיל, שאיננו יום המנוחה" (בתנאי שהעבודה ביום המנוחה אינה שונה מהעבודה ביום רגיל).

    לפסק הדין ניתנו שתי פרשנויות

    האחת אומרת שצריך לשלם 150% מהשכר, ולפיה על מנת לחשב את התשלום עבור יום המנוחה –

    1. יש לחשב את השכר היומי של העובד
    2. להכפיל את השכר היומי ב 150%

    לדוגמה:

    עובד שמקבל שכר מינימום 5300 ש"ח, שכר עבודתו ביום המנוחה השבועי/ יום חג הוא 318 ש"ח ליום.

    החישוב נעשה באופן הבא:

    1.  5300 ש"ח לחלק ל- 25 (ימי עבודה) שווה 212 ש"ח.
    2. להכפיל את השכר היומי ב- 150% : 212*150% שווה 318 ש"ח.

    הפרשנות השנייה מדברת על כך שצריך להוסיף לתשלום עוד שעת עבודה בתעריף של 150%.

    1. יש לחשב את השכר היומי של העובד
    2. להכפיל את השכר היומי ב 150%
    3. להוסיף עוד שעה בתעריף של 150%

    לדוגמה:

    עובד שמקבל שכר מינימום 5300 ש"ח, שכר עבודתו ביום המנוחה השבועי/ יום חג הוא 360 ש"ח ליום.

    החישוב נעשה באופן הבא:

    1. 5300 ש"ח לחלק ל- 25 (ימי עבודה) שווה 212 ש"ח.
    2. להכפיל את השכר היומי ב- 150% : 212*150% שווה 318 ש"ח.
    3. להוסיף עוד שעה בתעריף של 150%-    (29.12 ש"ח -שעת עבודה על פי שכר המינימום הקבוע בחוק כפול  150%) 318+43.68= 361.68.

    לקטעים הרלוונטים מתוך פסק הדין, לחצו כאן

    ימי חג

    עובד זכאי לתשעה ימי חג שנה לפי דתו. הימים צריכים להיקבע מראש, עוד בהסכם ההעסקה הראשוני. במקרה של עבודה ביום חג התשלום הוא כמו על עבודה ביום המנוחה השבועי, כפי שפורט למעלה.

    ביטוח רפואי

    המעסיק מחויב להסדיר עבור העובד ביטוח רפואי. לפרטים נוספים, לחצו כאן. החובה לבטח את העובד היא במשך כל תקופת העסקת העובד בידי המעסיק.

    ביטוח לאומי

    מעסיקיהם של עובדים זרים לצורך טיפול סיעודי חייבים לשלם דמי ביטוח עבור כל השכר המשולם לעובד הזר ולדווח על פרטי העובד ללא קשר לגובה השכר המשולם לו.

    שיעור דמי הביטוח עומד על 2% מהשכר המשולם לעובד. לדוגמה: מי שמשלם לעובד הזר באופן פרטי 3000 שקלים בחודש חייב בדיווח ובדמי ביטוח בגובה 60 שקל לחודש (2%X3000).

    לצורך הדיווח והתשלום יש בשלב הראשון לפתוח תיק משק בית (עובד זר בסיעוד נחשב כעובד משק בית). לאחר פתיחת התיק ניתן לבצע דיווח ותשלום.

    מועדי הדיווח והתשלום עבור עובד משק בית:

    עבור חודשים ינואר-מרץ: מועד הדיווח הוא ב־20 באפריל.

    עבור חודשים אפריל-יוני:  מועד הדיווח הוא ב־20 ביולי.

    עבור חודשים יולי-ספטמבר: מועד הדיווח הוא ב־20 באוקטובר.

    עבור חודשים אוקטובר-דצמבר: מועד הדיווח הוא ב־20 בינואר.

     את הדיווח והתשלום ניתן לבצע באמצעות אתר התשלומים של הביטוח הלאומי או באמצעות פנקס תשלומים שהביטוח הלאומי שולחים באופן אוטומטי בדואר או באמצעות המוקד הטלפוני 6050*

    פנסיה

    צו ההרחבה מ-2008 קובע כי כל עובד בישראל זכאי להפרשות מהמעסיק בגין פנסיה מדי חודש מסוף החודש השישי להעסקה.  עובד שמתחיל לעבוד אצל מעסיק כאשר יש לו כבר הסדר פנסיוני על שמו, זכאי להפרשות לפנסיה מהיום הראשון. גובה הפרשות המעסיק נכון ל- 1/18 הוא – 6.5% לפנסיה, 6% לפיצויים.

    את הכספים צריך להפריש לחשבון ייעודי שנפתח למטרה זו. גם במקרה של התפטרות, המעסיק מחויב לשלם את כל הכספים שהופרשו עבור העובד, כולל רכיב הפיצויים.

    להנחיות המלאות של הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה לגבי הפרשות לפיצויי פיטורים ופנסיה, לחצו כאן.

    הודעה מוקדמת לפיטורים

    על פי החוק, על המעסיק או העובד לתת הודעה מוקדמת בכתב לפני פיטורים. במהלך ששת חודשי העבודה הראשונים חלה חובה על המעסיק, לתת הודעה מוקדמת בת יום אחד עבור כל חודש עבודה. החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה, יש לתת הודעה מוקדמת של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי לכל חודש עבודה. לאחר שנת עבודתו הראשונה של העובד, המעביד חייב לתת הודעה מוקדמת של חודש ימים, לפני מועד הפיטורים.

    מעסיק/ עובד שלא נתן הודעה מוקדמת מחויב לפצות את הצד השני בשכר של אותה תקופה.

    התפטרות עובד זר– לאור האופי המיוחד של העבודה בענף הסיעוד, ובמטרה למנוע פגיעה במטופלים הנכים והקשישים בנסיבות בהן הם נשארים חסרי ישע ללא טיפול כתוצאה מהתפטרות פתאומית של המטפל הזר, רשות האוכלוסין וההגירה קבעה נוהל מתן הודעה מראש לפני התפטרות של עובד זר עם סנקציות אפשריות במידה וההתפטרות לא נעשתה על פי הנוהל.

    למאמר המלא בנושא נוהל מתן הודעה מראש לפני התפטרות של עובד זר, לחצו כאן.

    למאמר המלא על תהליך סיום עבודה של עובד זר, לחצו כאן.

    פיצויי פיטורים (על פי חוק פיצויי פיטורין)

    לאחר שנת עבודה, העובד זכאי לפיצויים אם פוטר או שהתפטר על רקע נסיבות המחייבות תשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות (כמו- פטירת המעסיק, מעבר לבית אבות). הפיצויים מחושבים  לפי שכר חודשי כפול מספר שנות העבודה.

    במקרה שבו העובד הזר זכאי לקבלת פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, בנוסף לסכומים שנצברו לפי צו ההרחבה  לפנסיה – יש לשלם לעובד את ההפרש (הפיצויים לפי חוק פיצויי פיטורין פחות מה שנצבר ברכיב הפיצויים במסגרת הביטוח הפנסיוני)+ רכיב הפנסיה.

    אלה עיקרי הזכויות, ישנן זכויות נוספות שרלבנטיות למצבים ייחודיים כגון- הריון של העובדת, אשפוז הזקן. 

     

    המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי.

    פורסם: 25.3.2015.

    (תמונה להמחשה unsplash)

      יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן