ייעוץ חינם וקביעת תור

1-700-700-204







*מידע מפורט בטופס יקל עלינו לסייע לך

לעדכן את הקבלות בטרמינל שלהם. מספר התחלה, מספר ע"ר וכו'.na

לתת לגוף לדבר – תקשורת עם הגוף לאנשים עם אפזיה

ככל שאדם עם אפזיה יכיר את גופו וילמד איך להסתכל באופן מודע יותר על הגוף של האחר ולפענח דרכו מסרים, כך יכולות ההבעה וההבנה הלא מילולית שלו יהיו מפותחות

עודכן לאחרונה:18/06/20

תקשורת לא מילולית היא האופן הראשון בו אנו מבינים ומתקשרים עם העולם. למעשה, זו השפה הראשונה שאנחנו ‘מדברים’ בה. היא ישירה, ראשונית ויכולה להיות רצונית או בלתי רצונית, מודעת ולא מודעת. בהמשך ההתפתחות, באופן הדרגתי בשנים הראשונות לחיינו, אנו רוכשים גם את היכולות המילוליות הכוללות את ארבעת ערוצי השפה – הבנה, הבעה, קריאה וכתיבה.

עם השנים, אנו מורגלים יותר ויותר בעשיית שימוש מודע ביכולות המילוליות שלנו – מנסחים ומתקשרים באמצעותן מחשבות, רעיונות ורצונות. כך שבבגרותנו, רובנו לעתים קרובות ‘שוכחים’ שמלבד ראש ומילים, יש לנו גוף שלם שיש לו הרבה מה לומר ולספר לנו ולסביבה שלנו. ניתנת לכך תמיכה ממחקרים רבים המראים כי תקשורת לא מילולית מהווה למעשה מעל 70% מכלל התקשורת בין בני אדם (!).

מה הקשר לאנשים עם אפזיה?

אפזיה היא פגיעה נרכשת בשפה בעקבות פגיעה מוחית. אנשים עם אפזיה, מאבדים ברגע אחד בחומרות שונות את יכולותיהם המילוליות בארבעת ערוצי השפה. בטיפול באנשים עם אפזיה בולטת חוויית הקושי היום-יומי להבעת המחשבות והרצונות שלהם. התקשורת עם הסביבה הופכת לאתגר משמעותי עבורם ועבור בני משפחתם. יחד עם זאת, למרות קשיי השפה, הרצון לתקשורת בין אישית וחברתית אינו נפגע. הפער שנוצר בין הרצון לתקשורת לבין הקושי השפתי מביא לעתים קרובות לתסכול רב, לצמצום מעגלים חברתיים ולתחושת בדידות. אם כפי שצוין קודם לכן, תקשורת לא מילולית מהווה מעל 70% מכלל התקשורת הבין-אישית, מי אם לא אדם עם אפזיה יוכל ליהנות ולהיתרם משכלול יכולות התקשורת הלא מילוליות?

מהם מרכיבי התקשורת הלא מילולית?

בספרות הדנה בשפת גוף וטיפול בתנועה ניתן לזהות מרכיבים רבים בתקשורת הלא מילולית, אשר בכל אחד מהם קיימת משמעות תקשורתית, להלן חלק מהם:

– קשר עין.

– ג’סטות – תנועות ידיים/ ראש.

– הבעות פנים.

– מנח הגוף – באיזה אופן האיברים מונחים אחד ביחס לשני. האם אני יושב רגל על רגל או עם רגליים פסוקות? האם הראש שלי ישר או נשען על היד?

– איכות התנועה – תנועה מהירה לעומת אטית, תנועה כבדה מול קלילה.

– שימוש במרחב – האם אני משתמש במרחב מצומצם וקרוב לגוף שלי או להפך, עושה שימוש במרחב גדול יותר ומרוחק מהגוף?

– מרחק בין-אישי – כולנו מכירים את הנקודה בה אנו מתחילים לחוש אי נוחות כאשר אדם מתקרב אלינו מעט יותר מדי… איזה מרחק אני שומר ביחס לאחר ובאיזו סיטואציה?

– טונוס שרירים – באילו חלקים בגוף שלי אני מכווץ ואיפה משוחרר?

– טון ועוצמת הקול – דיבור חלש מול חזק, טון רועד/ תקיף/ גבוה/ נמוך וסמכותי. האם אני יכול להרחיב את מגוון האפשרויות שימוש שלי בקול להבעה מסרים תקשורתיים שונים?

בשפה דבורה, ככל שארחיב את אוצר המילים שלי כך יכולות ההבנה והביטוי שלי יהיו מדויקות ורחבות יותר. כך גם בגוף – ככל שאדם עם אפזיה ירחיב את המנעד התנועתי שלו, יתנסה בתנועות ואיכויות תנועה שאינו מורגל בהן, יכיר את הגוף שלו וילמד איך להסתכל באופן מודע יותר על הגוף של האחר ולפענח דרכו מסרים, כך יכולות ההבעה וההבנה הלא מילולית שלו יהיו מפותחות ומדויקות יותר. וזאת ללא קשר להתקדמות/ חוסר התקדמות במישור השפתי.

מריאן צ’ייס, ממייסדי תחום הטיפול בתנועה טענה ש“תנועה מהווה דרך תקשורת אשר ממלאת צורך אנושי בסיסי ויש לראות בתנועה אמצעי המאפשר לאדם להיות מובן ולהיות חלק מזוג או מקבוצה”.

בציטוט הנ”ל ניתן לראות פן נוסף בעיסוק בתקשורת לא מילולית עם אנשים עם אפזיה – ניתנת האפשרות להניח לרגע את הקושי המרכזי (האפזיה) בצד וליצור יותר בקלות חווית הצלחה, תחושת שייכות והנאה מתקשורת, אשר לרוב כאמור נחווית כמאתגרת במהלך היום-יום.

(תמונה להמחשה unsplash)