יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    כל צעד נחשב!

    מחקרים שבדקו קשר בין פעילות גופנית לבריאות מצאו כי גם פעילות גופנית קלה תורמת להפחתה משמעותית בגורמי הסיכון לתמותה

    עודכן לאחרונה:05/01/21

    כיום, ידוע לכל, כי פעילות גופנית חשובה לבריאות הכללית שלנו וטומנת בחובה יתרונות רבים בשיפור איכות החיים מבחינה גופנית, רגשית וקוגנטיבית.

    בין הראשונים לחקור זאת היה פיזיולוג בריטי בשם ד"ר ג'רמי מוריס. בניסוי מפורסם שערך חקר מוריס עשרות אלפי אנשים שעבדו בשתי משרות שונות במערכת התחבורה הציבורית בלונדון. הקבוצה הראשונה היו הנהגים, שהפעילו את קווי האוטובוס העמוסים ביותר בלונדון, וישבו 90% משעות עבודתם. הקבוצה השנייה כללה את הכרטיסנים, שעבדו באותם קווי אוטובוס, ומתוקף תפקידם התהלכו הלוך ושוב, עלו וירדו מדרגות בין קומות האוטובוס עשרות פעמים ביום (על פי המחקר טיפסו בממוצע 600 מדרגות ביום).

    השוני במידת הפעילות הגופנית שחוו שתי הקבוצות הביא להבדל עצום מבחינה בריאותית. בקבוצת הנהגים חוו יותר מפי שניים התקפי לב בהשוואה לקבוצת הכרטיסנים, ובקרב קבוצת הכרטיסנים אלו שכן חוו אירוע לבבי שרדו יותר.

    ד"ר מוריס פרסם את הניסוי בשנת 1953. מאז פרסמו חוקרים רבים אחרים ממצאים דומים מהם עולה כי אנשים פעילים נמצאים בסיכון מופחת לחלות באירוע לב, באירוע מוחי, ביתר לחץ דם, בסרטן המעי הגס ובסרטן השד. כמו כן, בקרב אנשים פעילים קיים סיכון מופחת לנפילות בקרב קשישים ולדיכאון.

    מנגד, חוסר פעילות גופנית נחשב לגורם מספר 4 בתמותה (כך נקבע על פי ארגון הבריאות העולמי).

    מה ביכולתנו לעשות על מנת לקדם את בריאותנו?

    ארגון הבריאות העולמי פרסם קווים מנחים לאורח חיים בריא. ההמלצות כוללות 150 דקות שבועיות של פעילות אירובית ברמת קושי בינונית עד עצימה (ההמלצות רלוונטיות לגילאי 64-18 והן משתנות בין קבוצות גיל).

    מהי פעילות אירובית בעצימות בינונית-עצימה?

    התשובה כמובן משתנה מאדם לאדם. לחלקנו הליכה, לחלקנו ריצה קלה, שחייה או רכיבה על אופניים. הנשימה אמורה להיות כבדה מהרגיל, ללא תחושה של קוצר נשימה. כלומר – נוכל לנהל שיחה, אך לא נהיה מסוגלים לשיר.

    ארגון הבריאות העולמי לא קבע כיצד יש לחלק את 150 הדקות האלו והוא משאיר זאת לבחירתנו. נוכל ללכת הליכה מהירה של רבע שעה מהבית לבית הספר של הילד ובחזרה (סה"כ 30 דקות ביום) חמישה ימים בשבוע, ונוכל לרוץ שלוש פעמים בשבוע למשך 50 דקות.

    בנוסף לתרגול האירובי יש לבצע אימוני כוח לקבוצות השרירים העיקריות בגוף פעמיים בשבוע. באימון מסוג זה נרצה לאתגר את השריר בכך שנעמיס עליו ונדרוש ממנו מעבר לביצועים שלו ביום-יום. זה יכול להיות באמצעות הרמת משקולות בחדר הכושר או לחילופין עבודה כנגד משקל הגוף, כמו למשל בתרגיל פוש אפ.

    לאוהבי הספורט שביננו, יראו המלצות אלו לגיטימיות. יש המדווחים כי שגרת אימונים מסבה להם הנאה והם אפילו מכורים לתחושה. אך, לרבים מאיתנו ההמלצות הנ"ל קשוחות ולא ברות השגה, ודאי בשגרת חיים כה עמוסה. הדבר עלול להביא לא פעם לתחושת תסכול וויתור עוד לפני שהתחלנו.

    כל צעד תורם לבריאות

    החדשות הטובות הן שמחקרים עדכניים מתארים קשר ברור גם בין פעילות גופנית קלה בלבד להפחתה משמעותית בגורמי הסיכון לתמותה.

    במאמר סקירה (מאמר המסכם מאמרים רבים באותו נושא), בו השתתפו סה"כ 36,000 אנשים, בחנו את הקשר בין אורח חיים יושבני/ פעיל ברמת פעילות משתנה, לתמותה בקרב מבוגרים.

    התוצאות עשויות לנחם את העצלנים שביננו – אנחנו לא חייבים לרוץ לקאנטרי או לחדר כושר בכדי להשפיע על הבריאות שלנו. כל פעילות, גם אם לא בהיקף הזהה להמלצות ארגוני הבריאות, תורמת לבריאותנו. סקירה זו מאשרת שגם "רק" הליכה היא פעילות חיונית ומשמעותית. המסר לאוכלוסייה הכללית הוא ברור – כל צעד נוסף שנעשה, כל חזרה, כל משקל, הכל נספר, הכל נחשב ותורם לבריאות.

    באותה סקירה ספרותית גם נמצא כי אורח חיים הכולל יותר מ-9.5 שעות ישיבה ביום, מלבד שעות השינה שלנו, מקושר עם סיכוי גבוה לתמותה. יחד עם זאת, הסיכוי לתמותה יורד משמעותית כבר עם פעילות גופנית קלה.

    אז מה אפשר לעשות? שבו פחות וזוזו יותר. חנו את הרכב במרחק הליכה סביר מהבית,  צאו להליכה עם חבר בפארק או אפילו לסיבוב בקניון. כי כל צעד שתצעדו נחשב!

    (תמונה להמחשה unsplash)

      יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן