לוגו דף הבית JDC

ידע ועמדות של מעסיקים בנושאי מדיניות כלפי עובדים המטפלים בבני משפחה זקנים

סיכום ממצאי מחקר שנערך בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

מאת:  ד"ר דנה פרילוצקי, ד"ר דפנה הלפרין, פרופסור רות כץ, ופרופסור אריאלה לבנשטיין, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה
עודכן לאחרונה ב-27/06/18
א א א
תקציר:תופעת הזדקנות אוכלוסיית העולם המערבי יוצרת צורך בקרב שכבה שלמה של אנשים בגיל הביניים לטפל בקרוב משפחה זקן, במקביל לעבודתם כשכירים בארגון כלשהו. המחקר מציג נתונים על המידע שיש בידי מעבידים ותפיסותיהם את הצרכים והשירותים שעובדים, המחויבים לטיפול בקרוב משפחה זקן, במקביל לעבודתם כשכירים, נזקקים להם. בנוסף הוא מציג נתונים על מדיניות ועל תוכנית אפשרית בהקשר לחברה הישראלית

תופעת הזדקנות אוכלוסיית העולם המערבי יוצרת צורך בקרב שכבה שלמה של אנשים בגיל הביניים לטפל בקרוב משפחה זקן, במקביל לעבודתם כשכירים בארגון כלשהו.

המחקר מציג נתונים על המידע שיש בידי מעסיקים ותפיסותיהם את הצרכים והשירותים שעובדים, המחויבים לטיפול בקרוב משפחה זקן, במקביל לעבודתם כשכירים, נזקקים להם. בנוסף הוא מציג נתונים על מדיניות ועל תוכנית אפשרית בהקשר לחברה הישראלית.

החוקרות מציינות כי בבחינת המציאות בארץ ובהסתמך על ממצאי המחקר, נראה שאת אסטרטגיות ההתמודדות של ארגונים שונים עם צורכי עובדים המטפלים בבני משפחה זקנים אפשר לאפיין בעיקר ב"אין אסטרטגיה". ברוב הארגונים שנסקרו במחקר זה, אין מדיניות המסדירה את הנושא עבודה- משפחה. בארגונים שהנהיגו מדיניות כלפי המטפלים בקרובי משפחה זקנים, ביטויה העיקרי הוא בסוגים שונים של הגמשה ואפשרויות לשינוי בשעות וימי העבודה של העובד. ריבוי המעבידים התומכים בהנהגת מדיניות כלפי עובדים המטפלים בקרובי משפחה זקנים מלמד על עוצמת הצורך להסדיר את העניין בצורה מובנית וברורה.

במחקר נמצא שככל שסוגי הסיוע יקרים יותר (כמו- ימי עבודה בתשלום, סבסוד טיפול) כך הם נתפסים פחות יישומיים. ציבור המעבידים תופס שעות עבודה גמישות ככלי יעיל ופשוט יחסית להפעלה.

הספרות המחקרית מציינת ששעות עבודה גמישות התקבלו בחיוב אצל עובדים ובו בזמן תרמו למטרות הארגון. גלינסקי וג'ונסון (1998) מצאו שעובדים שיש להם אפשרות לעבוד בשעות גמישות, שבעי רצון יותר מעבודתם, נוטים יותר להישאר במקום העבודה ומגלים יותר יוזמה בעבודה.

עוד נמצא במחקר זה שלמגזר (ציבורי) ולגודל הארגון (ארגון גדול) יש השלכות חיוביות על הנהגת מדיניות התומכת בעובדים מטפלים. כך לדוגמא, גודל הארגון קבע במידה רבה את הנהגת המדיניות כלפי עובד המטפל בבן משפחה זקן ואת מידת יישומם של סוגי סיוע שונים. העסקת עובד רווחה למשל מקובלת בארגונים גדולים ונדירה בארגונים קטנים. עובד רווחה הוא ערוץ נוסף להתמודדות ארגונים עם צרכי עובדים המטפלים בבני משפחה. יחד עם זאת, יש לציין כי מחקרים אחרים הראו שדווקא המעסיק הישיר או המנהל הישיר, הוא האדם אליו פונה העובד בשעת הצורך. יותר מכך בו תלוי העובד מבחינות רבות יותר מאשר במדיניות הנהוגה בארגון. נמצא שגם כשלארגון יש מדיניות, נושא יישומה תלוי במנהל האישי (Powell& Mainiero, 1999). לאווירה במקום העבודה, לאקלים הארגוני המחייב או שולל תמיכה בעובד המטפל בקרוב משפחה זקן, יש השפעה על יישום המדיניות. עובד החווה יחס שלילי כלפי היותו מטפל לא ייעזר בתוכניות סיוע כלשהן. מכאן שדיון העוסק בקביעה/אי קביעה של מדיניות כלפי עובדים המטפלים בבני משפחה זקנים, ותפקיד המנהלים הישירים בהקשר זה, צריך להיות רגיש להבדלי המאפיינים בין הארגונים.

לסיכום, בשל השינויים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים והתארכות תוחלת החיים, נישואין ולידה בגיל מאוחר יותר, החברה עומדת בפני האתגר לסייע למשפחה להמשיך ולטפל בחבריה המזדקנים. עליה לסייע לבני "דור הסנדוויץ'" להתמודד עם התפקידים, המנוגדים לעיתים של עבודה וטיפול בבני משפחה זקנים. המטרה להשיג תחושת איזון בין עבודה וטיפול ולהוביל אותם מתחושת קונפליקט עבודה- טיפול לתחושת איזון ביניהם.

הדבר מחייב למצוא דרכים לפתח מדיניות. מדיניות שתותאם לצורכיהם של העובדים המטפלים ולאפשרויות הקיימות בארגון ולאופיו. המדיניות צריכה להיות גמישה ולהכיל מרכיבים שונים מתוך אמצעי הסיוע שנמצאו מועדפים במחקר. ייתכן שהתוכנית או חלקים ממנה צריכים להיות מעוגנים בנהלים/ חוקים ברורים, שיישומם יחול על כלל הארגונים.

* המחקר נתמך במענקים מטעם הקרן הלאומית למדע ומטעם המוסד לביטוח לאומי

לקריאת המחקר המלא, לחצו  כאן.

נבחרת היועצים שלנו

זקוקים למידע נוסף? ייעוץ פרטני
הרשמו כעת לשיחת ייעוץ אחד על אחד
הייעוץ ללא תשלום, כשירות לציבור של עמותת רעות, ואשל ג'וינט ישראל שיחת ייעוץ בחינם הירשמו כעת

אין תגובות עדיין

השאר תגובה