ייעוץ חינם וקביעת תור

1-700-700-204







*מידע מפורט בטופס יקל עלינו לסייע לך

לעדכן את הקבלות בטרמינל שלהם. מספר התחלה, מספר ע"ר וכו'.na

חוק ההגנה על קטינים וחסרי ישע

החוק נועד לשפר את ההתמודדות עם תופעת ההתעללות באוכלוסיות החלשות

עודכן לאחרונה:27/04/20

החוק להגנה על קטינים וחסרי ישע מגדיר את “חסר הישע” כמי שאינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, צרכיו או שלומו, בשל גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית, השכלית או הנפשית. חלק מאוכלוסיית הזקנים סובל ממוגבלות אחת או יותר שבעטיה יענה להגדרת חסר ישע. כך, לדוגמה, זקנים במצב סיעודי, תשושי נפש וכיו”ב, יוגדרו לעתים כזקנים חסרי ישע.

מי אחראי על חסרי הישע?

החוק מגדיר שלושה סוגים של אחראים על קטינים וחסרי ישע, החייבים בהגנה עליהם:

  • הורה או אפוטרופוס האחראי על צרכיו הבסיסיים של חסר הישע כמו, שלומו הפיזי, מחייתו ובריאותו. מצב זה רלוונטי עבור זקנים חסרי ישע במקרה שממונה עבורם אפוטרופוס, עם השתנות נסיבות חייהם ויכולותיהם התפקודיות.
  • בן משפחה שאינו קטין ושאינו חסר ישע. בהגדרה זו נכללים בני זוג, צאצאים, אחים, גיסים ודודים.
  • אדם המתגורר עם חסר הישע, שאינו קטין, וקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. עבור זקן חסר ישע הגדרה זו רחבה וניתן להחילה על מטפל קבוע (לדוגמה: עובד זר), או אחיות בבית אבות סיעודי.

על פי החוק, האחראי מחויב בשמירת שלומו של הקטין או חסר הישע וכן בדיווח לפקיד סעד או למשטרה בכל מקרה של יסוד סביר לפגיעה בזקן.

חשיבותו של חוק ההגנה על קטינים וחסרי ישע

בראש ובראשונה, מיועד החוק לשפר את ההתמודדות עם תופעת ההתעללות באוכלוסיות החלשות. ההתעללות וההזנחה של אוכלוסיות חלשות היא תופעה שכיחה באופן מדאיג, והפגיעה הנפשית והפיזית כתוצאה מהתעללות או הזנחה הן בעלות השפעה הרסנית על המשך חייו של הנפגע.

קטינים וחסרי ישע הינן אוכלוסיות שאינן מסוגלות להגן על עצמן מפני המתעלל, ולפיכך זקוקות יותר מכל אוכלוסייה אחרת לסיוע חיצוני במניעת ההתעללות. הערנות של אנשים בסביבתו החיצונית של חסר הישע, קרוביו ומכריו לסימנים המעידים על חשד להתעללות חשובה במיוחד לאור נטייתם של זקנים שחוו התעללות או הזנחה שלא לדווח אודותיה, במיוחד אם המתעלל הוא בן משפחה. זאת מתוך נאמנות משפחתית, החשש מהעונש שדיווחם עלול להביא על בן משפחתם, והמחשבה כי מדובר בעניין משפחתי פנימי והתערבות חיצונית רק תחמיר את המצב.
החוק להגנה על קטינים וחסרי ישע נועד להטיל את האחריות למניעת פגיעה באוכלוסיות אלה על החברה כולה (הגם שהיא חלה במיוחד על בני משפחה או אנשי מקצוע). החוק קובע כי חובתו של כל אדם להתערב ולדווח במקרה של חשד להתעללות פיזית ונפשית או הזנחה של קטינים וחסרי ישע. חוק ההגנה על קטינים וחסרי ישע אף קובע עונשים חמורים לפוגע בחסר ישע ולמעלים עין מפגיעה כזו. דרגת החומרה עולה כשמדובר בבני משפחה או מטפלים, כפי שיפורט להלן.

חובת הדיווח על חשד לפגיעה בחסרי ישע

מבחינה מהותית, חוק ההגנה על קטינים וחסרי ישע רואה באי מניעת התעללות (ובתוך כך אי-דיווח על התעללות) עבירה השקולה לפגיעה ממשית בקטין או בחסר הישע. חובת הדיווח היא לפקיד סעד או למשטרה, והיא חלה במקרה של חשד סביר שנעשתה עבירה בחסר ישע. רמת הענישה נקבעה כלהלן:

  • כל אדם המחזיק בחשד סביר לכך שנעשתה עבירה בחסר ישע ואינו מדווח על כך, עונשו שלושה חודשי מאסר.
  • גורם מקצועי (כגון אחות, עובד סוציאלי, רופא, עובד שירותי רווחה, שוטר ועוד) או אדם האחראי על חסר ישע, המחזיקים בחשד סביר לכך שנעשתה עבירה בחסר ישע ואינם מדווחים על כך, עונשם ששה חדשי מאסר.
  • חסר ישע השוהה במעון או במסגרת טיפולית אחרת (לדוגמה– בית אבות, מרכז יום) ונעשתה בו עבירת מין, התעללות או גרימת חבלה חמורה– מנהלי המקום ואנשי הצוות שבו חייבים בדיווח. במידה שאינם מדווחים, עונשם ששה חודשי מאסר.

בנוסף, קובע החוק את הדרישה להתערבות טיפולית של גורמים מקצועיים חיצוניים במטרה לעצור את הפגיעה, להגן על הנפגע ולטפל בתוצאות הפגיעה. זאת, תוך שיתוף פעולה בין המשטרה לפקידי הסעד בחשיפת האירוע, חקירתו והגנה על הנפגע.

למי צריך לפנות במקרה של חשד להתעללות והזנחה בזקנים? לחץ כאן

לייעוץ חינם בנושא, השאר את פרטיך







*מידע מפורט בטופס יקל עלינו לסייע לך


(תמונה להמחשה unspalsh)